הבלוג של מירי ליטווק - סופרת זכרונות

savtamirie

סופרת ומתרגמת, מחברת ספרי ביוגרפיות, זיכרונות, הנצחה וספרי משפחה. כלת פרס היצירה מטעם ראש הממשלה. ספרים: "רוסיות ישנות עירומות" פועלים; "שמש מאחורי הגב" ו"געגועים לחושך" הקיבוץ המאוחד. על היצירה הספרותית... +עוד

סופרת ומתרגמת, מחברת ספרי ביוגרפיות, זיכרונות, הנצחה וספרי משפחה. כלת פרס היצירה מטעם ראש הממשלה. ספרים: "רוסיות ישנות עירומות" פועלים; "שמש מאחורי הגב" ו"געגועים לחושך" הקיבוץ המאוחד. על היצירה הספרותית באתר: www.mirielitvak.com על כתיבת ספרי ביוגרפיה וסיפורי חיים באתר: www.alife.co.il תרגומים סיפורת ושירה. "אנחנו" מאת יבגני זאמיאטין (רומן, הוצאת בבל), "בוריס פַּסְטֶרְנַק", "מארינה צְווֶטאייֶבה", "אנה אחמטובה", "אלכסנדר בלוק", (הוצאת גוונים). למדה תיאטרון באוניברסיטת תל אבי ובאוניברסיטת סורבון בפריז.

עדכונים:

פוסטים: 103

החל מינואר 2015

כשפגשתי את תמי
ספר בשבילי הוא טקסט, אבל בשביל תמי ממש לא. בשבילי ספר מספר את האדם שעליו אני כותבת. הטקסט שאני כותבת עליו צריך לשקף את כל כולו.
תמי פורת, כורכת ומעצבת אלבומים וספרי זיכרון
כך גם עבור תמי פורת, כורכת ומעצבת ספרים ואלבומים, רק כאשר אני עושה את זה בעזרת מילים, היא עושה את זה באמצעות חומרים וצורות.
עד שפגשתי את תמי חשבתי שהעיצוב של ספר ביוגרפיה או ספר זיכרון הוא דבר שולי, שמה שמבטא את האדם עליו אני כותבת, זאת השפה שלו, דרך ההתנהגות שלו, הבעות פניו ותנועות גוף. דרכם אני מכירה אותו. אני רואה את תנועת הגוף את הבעות הפנים, אותם הדברים שהאדם עצמו לא מודע להם, אך אישיותו משתקפת בהם ואת זה אני מביאה לתוך הטקסט שאני כותבת.
אבל כשפגשתי את תמי, למדתי משהו. “ספר בשבילי זה לא אותיות שחורות על דף לבן”, היא אומרת. “ספר צריך לבטא את האדם לו הוא מוקדש. הצורה, הצבע ובחירת החומרים, סוגי הכתב והכותרת, בחירת התמונות ומיקומם – כל אלה צריכים להיות השתקפות האישיות. למשל, ילדים של אישה שכבר איננה רצו לעשות ספר לזכרה. כל מה שידעתי עליה שהיא הייתה אישה צנועה ואהבה מוסיקה קלאסית. כי לא פגשתי אותה. נכנסתי לבית שלה, פתחתי את ארון הבגדים. חשבתי על ספר עם דפים אדומים, אבל לא. אחרי מה שראיתי הבנתי שהדפים צריכים להיות בצבע ירקרק או פסטל”.
ספרים ואלבומים עבודת ים

צלמת כוכבים
איך צלמת של כוכבי הקולנוע בהוליווד הפכה לכורכת ומעצבת אלבומים וספרים אישיים?
“אני מאוד אהבתי את החיים האמריקאים. עבדתי כצלמת סטילס בסרטים ההוליוודיים והצלחתי בעבודתי. ההצלחה שלי באה דווקא בגלל האופי הישראלי שלי, באופן פרדוקסאלי: הכוכבים הגדולים כמו שר שצילמתי, לא עשו עלי רושם מיוחד. עשיתי את הכל כדי להשיג את הפריים הנכון, בלי להתעלף מנוכחות הכוכבים, בלי לגמד את עצמי ובלי להבליט את עצמי. זה כנראה לא היה דבר אופייני לצלמים האמריקאים, על כל פנים, כך אמרו לי האנשים שעבדתי אתם, אלה שהעדיפו אותי על פני צלמים אחרים.
“באותה תקופה עולם העיצוב מאוד התפתח, צילמתי אירועים ענקיים ומרהיבים ביופיים בלוס אנג’לס, זה היה אז חדש. צילמתי אירועים שהפיק קולין קאווי, מומחה לאירועים וחתונות, שהיום מארגן את האירועים של אובמה. כל אירוע לווה באלבום מסכם בתקציב ענק ולי היה החופש המוחלט לעצב אותו לפי טעמי והבנתי.

ספר זיכרון מעוצב

נעשיתי כורכת
“כאשר חזרתי לארץ המשכתי לצלם אירועים מיוחדים כמו, למשל, ביקור של השחקנית שרון סטון, שצולם בביתה של רונית רפאל ובהשתתפות שמעון פרס, צילמתי את אירועיה של דושי לייטרסדורף, וכל הזמן חיפשתי אלבומים שאפשר יהיה לייחד לסוג כזה של אירוע”.
כמו שקורה הרבה פעמים תמי פורת החלה ביצירת אלבומים וספרים עבודת היד מתוך כורח. כיוון שלא מצאה את מה שחיפשה, היא החלה ליצור לבד את המוצר שיספק את טעמה. לצרכי כריכה תחילה השתמשה בשירותיו של הכורך הזקן רפי אילוז, שאביו וסבו היו כורכים. אחר כך הפכה לתלמידתו. “רפי היה חבר. הוא היה גדול ושמן, והסריח מסיגריות, אך לא היה דבר כמו הידיים שלו. במשך עשר שנים שרצתי בכרכייה שלו. הייתי באה אליו בכל שעה פנויה. בהתחלה הזמנתי אצלו אלבומים ואחר כך ביקשתי שילמד אותי. הייתי נותנת לו עבודה ובאה לראות איך הוא עושה אותה. הוא לימד אותי איך להחזיק חומר, איך להדביק עור, הכל…”
“אני חושבת שלכורכים יש קצת תכונות של צלמים. צריך הרבה סבלנות. כדי להשיג תמונה טובה צריך הרבה סבלנות”.
כשפגשתי את תמי שמחתי לראות שיש אנשים ולא רק מבוגרים שמעריכים עבודת יד ורוצים ליצור ספרים מיוחדים שמבטאים רק אותם, שלא דומים לספר של אף אחד אחר, כמו תכשיט או רהיט של פעם. גיליתי שיש אנשים שמעריכים איכות וייחודיות, שרוצים לתת לעצמם ביטוי. “אני חושבת שזה קשור לתפיסה של אדם שתופס את עצמו כאינדיבידואל”, אומרת תמי פורת, “שלא חושב שאם כולם לובשים טייץ או חולצות פסים, גם הוא צריך לעשות כך”.

לאתר הסטודיו כנסו ל- tamiporath.co.il
לכתיבת ספרי זיכרונות וספרי ביוגרפיה כנסו ל- alife.co.il

חפשו בפיסבוק: תמי פורת -עיצוב אלבומים, ספרי משפחה
חפשו בפייסבוק: מירי ליטווק – סופרת זיכרונות

עוד מהבלוג של מירי ליטווק - סופרת זכרונות

תצוגה מקדימה

דמעות האופרה - סיפור

אמא הוציאה מהאינטרנט את תקציר העלילה. "אתה לא צריך את זה, אתה מכיר את הסיפור של אוניֶיגין", היא הפנתה את ראשה אלי והושיטה את הדפים לאבא. "אל תשכח, גידי", היא הוסיפה בנימה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

רגליים ישרות - הן נפגשו אחרי שישים שנה

הלכתי למרילה כל שבוע ושמעתי את סיפורה, הקלטתי אותה והכנתי את החומרים לכתיבה. בנעוריה היא הייתה יפה, בלונדינית. ראיתי בתמונות. היה קיץ. השמש החמה הלמה בי כשיצאתי לרחוב...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

אישה יפה

"אחותי רינה נולדה ארבע שנים אחרַי קיבלה את כל אהבתה של אמי. זאת הייתה החלוקה. היא הייתה הבת של אמא ואני - לא. כולם ידעו את זה בכל פלגי המשפחה: אמא אהבה רק את רינה. הרגשתי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה