הבלוג של מירי ליטווק - סופרת זכרונות

savtamirie

סופרת ומתרגמת, מחברת ספרי ביוגרפיות, זיכרונות, הנצחה וספרי משפחה. כלת פרס היצירה מטעם ראש הממשלה. ספרים: "רוסיות ישנות עירומות" פועלים; "שמש מאחורי הגב" ו"געגועים לחושך" הקיבוץ המאוחד. על היצירה הספרותית... +עוד

סופרת ומתרגמת, מחברת ספרי ביוגרפיות, זיכרונות, הנצחה וספרי משפחה. כלת פרס היצירה מטעם ראש הממשלה. ספרים: "רוסיות ישנות עירומות" פועלים; "שמש מאחורי הגב" ו"געגועים לחושך" הקיבוץ המאוחד. על היצירה הספרותית באתר: www.mirielitvak.com על כתיבת ספרי ביוגרפיה וסיפורי חיים באתר: www.alife.co.il תרגומים סיפורת ושירה. "אנחנו" מאת יבגני זאמיאטין (רומן, הוצאת בבל), "בוריס פַּסְטֶרְנַק", "מארינה צְווֶטאייֶבה", "אנה אחמטובה", "אלכסנדר בלוק", (הוצאת גוונים). למדה תיאטרון באוניברסיטת תל אבי ובאוניברסיטת סורבון בפריז.

עדכונים:

פוסטים: 102

החל מינואר 2015

Brodsky cat

אלנדיאה פרופר טיסלי, אחת משני העורכים והמייסדים של הוצאת “ארדיס” שקמה כדי להוציא לאור באנגלית וברוסית את היצירות של הסופרים הרוסיים שמאחורי מסך הברזל. ההוצאה שנוסדה בשנת 1972 במישיגן בארצות הברית שיחקה תפקיד חשוב במאבק למען זכויות אדם ברוסיה ובשחרור אנשי רוח והסופרים מרוסיה הטוטליטארית.
הספר על ברודסקי נכתב באנגלית וזכה להצלחה גדולה ברוסיה לאחר שיצא לאור שם לאחרונה. על רקע התקופה שמוצגת מנקודת מבט של אדם מערבי התמה והמופתע, אך לומד ולבסוף מכיר לעומק את המתרחש, בלי לפול במלכודת האידיאולוגית, הספר מסרטט דיוקן של ברודסקי האיש והמשורר, דיוקן שיש בו גוני צבע רבים ולא רק פאר וזוהר.
לא קל לכתוב ביוגרפיה מעניינת של איש דגול, חתן פרס נובל, בלי להיגרר לשירת הלל. אלנדיאה וקארל פרופר עשו המון בשביל ברודסקי. אפשר לומר שהוא ניצל הרבה בזכותם. אך ברודסקי בחייו מנע את ההוצאה לאור של זיכרונותיו של קארל פרופר, בעלה המנוח של אלנדיאה, ככל הנראה מכיוון שלא תאמו את הקטגוריה של ביוגרפית השבחים.
אלנדיאה פרופר טיסלי אומרת את דעתה בחסכנות, תוך נימוק משכנע, בלי להתפתל ולהתנצל, אך גם בלי להתייהר. היא מתארת את האיש: סוער, מתלהב, עקשן וילדותי, חבר קרוב ואהוב שהיא מעריצה את יצירתו. היא לא מפארת ואפילו לא מעדנת, כך נדמה. ברודסקי המשורר אוהב את עצמו ורודף תהילה ופרסום עד תיעוב, אם כי אולי אין זה יוצא דופן כל כך בקרב האמנים. באהבה אך גם בנחרצות מתארת המחברת את מעשיו הבלתי ראויים: הוא לא חשב על הוריו, את דרכו עם נשים, אבל היא מספרת גם על החן והתמימות, על עוצמתו האינטלקטואלית ועל ההתעקשות המתנשאת לתרגם את עצמו לאנגלית. הוא עשה מעשים איומים, אבל אי אפשר היה לא לסלוח לו לבסוף: הוא עשה אותם כמו אחוז כוח שהוא עצמו לא הכיר. בסופו של דבר עולה בפני הקורא דמות של אדם: חי, מסוכסך, מקומם, אך גם נוגע ללב לעתים ואומלל.
אלנדיאה פרופר טיסלי כותבת את כל זה באהבה, בסלחנות וברוחב לב. בלי אריכות מיותרת, בלי לחשוש לא למצוא חן. היא מציגה גם את דעותיה על הספרות של אותן שנים ומביאה בפני הקורא בכמה קוים מדויקים, כבדרך אגב, דמויות נוספות וחשובות של התקופה. וכל זאת בלי להפנות את הזרקור אל עצמה.
איזה יופי ואומץ ! Chapeau, Ellendea!

עוד מהבלוג של מירי ליטווק - סופרת זכרונות

תצוגה מקדימה

דמעות האופרה - סיפור

אמא הוציאה מהאינטרנט את תקציר העלילה. "אתה לא צריך את זה, אתה מכיר את הסיפור של אוניֶיגין", היא הפנתה את ראשה אלי והושיטה את הדפים לאבא. "אל תשכח, גידי", היא הוסיפה בנימה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

רגליים ישרות - הן נפגשו אחרי שישים שנה

הלכתי למרילה כל שבוע ושמעתי את סיפורה, הקלטתי אותה והכנתי את החומרים לכתיבה. בנעוריה היא הייתה יפה, בלונדינית. ראיתי בתמונות. היה קיץ. השמש החמה הלמה בי כשיצאתי לרחוב...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אישה יפה

"אחותי רינה נולדה ארבע שנים אחרַי קיבלה את כל אהבתה של אמי. זאת הייתה החלוקה. היא הייתה הבת של אמא ואני - לא. כולם ידעו את זה בכל פלגי המשפחה: אמא אהבה רק את רינה. הרגשתי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה