הבלוג של saritrotman

סיפורו של פרויקט אמנות חברתי אופטימי

שמי שרית רוטמן, אני אמנית ופרסומאית. ב-2015 סיימתי פרויקט אמנות חברתי שמומן בשיטת מימון המונים ומטרתו לתת תקווה לנשים החולות בהפרעות אכילה ולעורר מודעות לבעיה. במהלך הפרויקט פגשתי נשים החולות באנורקסיה, בולמיה ואכילה... +עוד

שמי שרית רוטמן, אני אמנית ופרסומאית. ב-2015 סיימתי פרויקט אמנות חברתי שמומן בשיטת מימון המונים ומטרתו לתת תקווה לנשים החולות בהפרעות אכילה ולעורר מודעות לבעיה. במהלך הפרויקט פגשתי נשים החולות באנורקסיה, בולמיה ואכילה כפיתית. על סמך המפגשים ושאלון מפורט שחיברתי, ציירתי לכל אחת מהן ציור: חזון ויזואלי ואישי לשנת 2020. 3 שנים, 11 ציורים, 11 נשים אמיצות שיצאו איתי לדרך. בלוג זה נולד כדי לשתף אתכם במסע מיוחד ואינטימי, סיפורו של פרויקט 2020:

עדכונים:

פוסטים: 12

החל מנובמבר 2015

“בבית של נועה אין שום דבר במקרר. האוכל נמצא במחסן נעול”. פרויקט 2020, המשתתפת השניה.

03/12/2015

הפגישה הראשונה שלי אתמול בחיפה היתה עם נועה, בת 24, סובלת מבולמיה ותת משקל כבר 6 שנים. עדיין גרה אצל ההורים. 
ההורים של נועה עוטפים אותה באהבה ובדאגה, לפעמים קצת יותר מידי.
בבית של נועה אין שום דבר במקרר.
האוכל נמצא במחסן נעול.
אנחנו יושבות אצלה בחדר, אותו החדר בו גדלה, החדר ממנו היא רוצה לצאת כבר ולחיות חיים נורמלים של בחורה בת 24. 
בתחילת פגישתנו אני נותנת לה לקרא את הסיפור שלי, שני דפים שכתבתי לפני מספר חודשים שמתארים בקצרה 16 שנים של סבל יום יומי לצד המחלה ואת דרכי החוצה.
“נראה כאילו אני כתבתי את זה” היא אומרת. אותו משפט שאמרה לי תמר בראונר ז”ל, המשתתפת הראשונה בפרויקט, אחרי שקראה אותם.
אני שולפת מהתיק כמה תמונות.
“זו המשפחה שלי” אני אומרת ומראה לה את אהובי וילדיי, מראה לה איך החיים שלי נראים היום, 8 שנים אחרי.

היא מתחילה לדבר, מספרת איך ומה הביא אותה למצב הזה, מתארת את ההתמכרות הבלתי נשלטת לטקס המפחיד של הבולמיה שהיה מנת חלקי שנים כה רבות.
“המפתח לכלא שלך נמצא אצלך” אני אומרת, “את רק צריכה למצא אותו. לשחרר את האובססיה, להשקיט את הקולות…”
“אני יודעת.” אומרת נועה ואני מרגישה שהיא באמת באמת מבינה את זה.
לנועה יש הרבה תוכניות לחיים,
אני מביאה לה את שאלון הפרויקט אותו תחזיר בקרוב ובו אני מבקשת ממנה לתאר איך ואיפה היא תהיה עוד 8 שנים מהיום, בגיל 31.
אנחנו נפרדות בחיבוק, לא לפני שהיא מעניקה לי
מדבקת מאנגה ציבעונית ומוטרפת שהיא עושה בעבודת יד.
נעה מאוד מתרגשת ורוצה כבר לראות את הציור שלה. גם אני.

בדרך חזרה לרמת גן אני פותחת את הרדיו, 50 שנה לחיפושיות.
Let It Be שמתנגן ברקע, נראה לי פתאום מאוד מתאים.

(עדכון שנשלח לתומכי פרויקט מימון ההמונים, 21.04.2012)


הציור של נועה:

2020-Manga

Let It Be | טכניקה מעורבת על קנבס, 100X100 ס”מ
לסיפור מאחורי הפרויקט   | לעמוד הפרויקט   |  לדף אמן בפייסבוק | לאתר האישי

 

עוד מהבלוג של saritrotman

תצוגה מקדימה

דניאל, 38, סובלת מהפרעות אכילה 30 שנה

אתחיל ואומר כי דניאל היא היחידה מתוך כל משתתפות הפרויקט שהיא גם חברה ותיקה שלי. בשנים האחרונות לא היינו בקשר, אבל יש בינינו אהבה אמיתית, חברות. הכרנו באחד ממשרדי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

רות, בת 29, אנורקסית 14 שנים.

לפני מספר חודשים ביקשה ממני נעמי לתת את מקומה האחרון בפרויקט לחברתה הטובה רות. ההחלטה בסופו של דבר הייתה להוסיף ציור נוסף, 11 במספר, לפרויקט 2020. רות היא אישה דתייה בת 29 שסובלת מאנורקסיה שבאה והולכת מגיל 15. בשונה מכל...

תצוגה מקדימה

תמר בראונר ז"ל, המשתתפת הראשונה בפרויקט 2020.

"היי שרית, מתנצלת שעדיין לא שוחחתי איתך מאז אתמול, אבל אין ספק שהמפגש עמך סיפק לי חתיכת טלטלה רגשית במובן החיובי ואני עדיין יושבת וחושבת מאז אתמול על כל מה שהיה שם. רציתי לספר לך שהיום אחרי הרבה זמן קמתי עם חיוך ועם...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה