הבלוג של saritrotman

סיפורו של פרויקט אמנות חברתי אופטימי

שמי שרית רוטמן, אני אמנית ופרסומאית. ב-2015 סיימתי פרויקט אמנות חברתי שמומן בשיטת מימון המונים ומטרתו לתת תקווה לנשים החולות בהפרעות אכילה ולעורר מודעות לבעיה. במהלך הפרויקט פגשתי נשים החולות באנורקסיה, בולמיה ואכילה... +עוד

שמי שרית רוטמן, אני אמנית ופרסומאית. ב-2015 סיימתי פרויקט אמנות חברתי שמומן בשיטת מימון המונים ומטרתו לתת תקווה לנשים החולות בהפרעות אכילה ולעורר מודעות לבעיה. במהלך הפרויקט פגשתי נשים החולות באנורקסיה, בולמיה ואכילה כפיתית. על סמך המפגשים ושאלון מפורט שחיברתי, ציירתי לכל אחת מהן ציור: חזון ויזואלי ואישי לשנת 2020. 3 שנים, 11 ציורים, 11 נשים אמיצות שיצאו איתי לדרך. בלוג זה נולד כדי לשתף אתכם במסע מיוחד ואינטימי, סיפורו של פרויקט 2020:

עדכונים:

פוסטים: 12

עוקבים: 8

החל מנובמבר 2015

“היא מתארת את התקופות בהם אמה יצאה וחזרה למעגל הסמים, החודשים בהם גרה אצל השכנים, החיים בפנימייה, החזרה הביתה והתקפות הבולמוסים והאובססיה לאוכל שהחלו לפני 3 שנים.” פרויקט 2020, המשתתפת השמינית.

02/02/2016


06

לפני שבועיים גיליתי במקרה 60 הודעות שלא נקראו באינבוקס,
רובן דואר זבל אבל אחת מהן (מלפני שנתיים) הייתה של בחורה צעירה, שראתה אותי בטלוויזיה מדברת על פרויקט 2020 אחרי המוות המיותר של תמר בראונר ז”ל, המשתתפת הראשונה בפרויקט. למרות הזמן הרב שעבר מאז, החלטתי לחזור אליה.
ביום חמישי האחרון נפגשנו בביתה.
ליאת, בת 20 וחצי, בדיוק מחצית מגילי, בחורה יפה חייכנית ואינטליגנטית, קיבלה את פני בבית קטן אותו היא חולקת עם אמה באחת משכונות המצוקה בדרום תל אביב.
הפגישה הייתה מיסטית.
כמה ימים לפני פוטרתי מהעבודה, פיטורים מפתיעים ודרמטיים, המפגש הזה איתה החזיר אותי לפרופורציות.

ליאת היא בת להורים נרקומנים.
בגיל חצי שנה היא הועברה למשפחה שבדיוק שכלה את ביתם, נשארה שם עד גיל חמש ואז חזרה לאמה שנגמלה באותה התקופה.
היא יושבת מולי ומגוללת סיפור חיים קשה ומצמרר, מתארת את התקופות בהם אמה יצאה וחזרה למעגל הסמים, החודשים בהם גרה אצל השכנים, החיים בפנימייה, החזרה הביתה והתקפות הבולמוסים והאובססיה לאוכל שהחלו לפני 3 שנים. בחורה יפה, חזקה ואמיצה שמגדלת את עצמה כבר 20 שנה.
בחדר הקטן תלויות תמונות ילדות, תעודות הצטיינות מבית הספר, ערמות ספרים ולוח עם אמירות מחזקות שהיא כותבת לעצמה, תזכורות יום יומיות לעצמה על מה היא שיגרה נורמאלית שמזכירות לה איפה היא צריכה להיות.

לוח ההשראה המדהים של ליאת:liat -1

היא מראה לי את הספר “אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים” ספר שאליו היא חוזרת כל פעם מחדש ושנתן לה מפקדה בצבא.

הספר המדהים והקסום שמלווה גם אותי בשנים האחרונות.

על התליון שעל השרשרת שלה רשומה מילה אחת: “להיות”, היא מרגשת אותי ומצמררת אותי עד דמעות.
לא ציפיתי לעומק כזה ולחוכמת חיים כזו מבחורה שהיא רק בת 20.
היא מודעת לבעיה שלה ומטפלת בעצמה כבר תקופה במרכז להפרעות אכילה “אגם” מתפרנסת בדוחק מעבודת מלצרות וחולמת להיות שחקנית.
בחורה אמיצה ומדהימה שמראה לי כמה החיים יכולים להיות קשים וכמה כוח וחוסן נפשי יש לאנשים.
המפגש איתה בעיתוי הזה נראה לי הזוי. אני רוצה להיות בשבילה כמה שאפשר. בניגוד לתהליכים קודמים אני מחליטה להזמין אותה לשהות במחיצתי בתקופה הקרובה.
אחרי כשעתיים, בדרכי החוצה, אני רואה את אמה מתעוררת משינה בסלון הקטן, אני עוצרת לרגע ואומרת לה “תדעי לך שיש לך בת מדהימה שהולכת להגיע רחוק בחיים.” אמה מחייכת אלי ואומרת “בעזרת השם…”
ואני משיבה “אין לי ספק בכך, זו רק שאלה של זמן”.

זכות גדולה נפלה בחלקי להכיר את ליאת.
מחכה בקוצר רוח לקבל את השאלון שלה לשנת 2020 ולהתחיל את הציור.
(עדכון שנשלח לתומכי פרויקט מימון ההמונים, 18.2.2014)

הציור של ליאת:

2020-Grace
Grace | טכניקה מעורבת על קנבס, 100X100 ס”מ

ביום רביעי, מיד אחרי יום העצמאות, מגיעה אלי ליאת בבוקר לפגוש את הציור שלה.
היא נכנסת ומאירה את הבית עם האור בעיניים והחיוך שלה.

ליאת מגיעה עם חולצה ארוכה, בחוץ חם מאוד.
אני מציעה לה להחליף לקצר, ניגשת לארון הבגדים ומוציאה ממנו את חולצת המזל שלי,
חולצה כחולה ופשוטה שעליה רשום המשפט “free your mind”.

אנחנו מתיישבות ליד השולחן הקטן במטבח.
ליאת מספרת שלפני שבוע היא עזבה את הבית ועברה לראשונה בחייה לדירת שותפים, “סוף סוף מקום משלי!” היא אומרת בהתרגשות גדולה.

אני גאה בה מאוד על הצעד החשוב, המשמח והקשה הזה. יום עצמאות מיוחד מאוד עבורה.
אנחנו מדברות ומדברות ומדברות.. לא מפסיקות. רק לפני חודשיים הכרנו אבל התחושה היא שתמיד הייתה כאן. מדהימה.
אני מזמינה אותה לבוא ולראות את הציור שלה.

היא נעמדת מולו עם החולצה הכחולה שלי וכובע מצחייה ורוד. הצבעים של הציור נראים לי פתאום בוהקים יותר.
היא מוקסמת ונדהמת ואוהבת ומתחברת לתוצאה. לא מפסיקה להתרגש, גם אני.
הציור של החיים שלה בשנת 2020.
“אף פעם לא עשו משהו במיוחד עבורי.” היא אומרת
ובעיניים נוצצות מבקשת שאסביר לה על כל פרט בציור, כל מוטיב שבחרתי עבורה.

מאוחר יותר בערב אני כותבת לה את ההודעה הבאה:
“הגעתי למסקנה שהחולצה מאוד מתאימה לך, אני רוצה שתשאירי אותה אצלך וכל פעם שתלבשי אותה
תיזכרי כמה את מדהימה.”
“זו תהיה חולצת המזל שלי!” היא כותבת לי בחזרה,
“מזל טוב!” אני עונה.

אולי זה ישמע קצת מוזר, אבל עמוק בפנים ברור לי שהמזל של ליאת באמת עומד להשתנות.
הילדה היפה הזו עם החיים הלא פשוטים בכלל הולכת להגיע הכי רחוק שאפשר. מגיע לה.
(עדכון שנשלח לתומכי פרויקט מימון ההמונים, 18.2.2014)

לסיפור מאחורי הפרויקט לדף אמן בפייסבוק | לאתר האישי | להזמנת הרצאה

עוד מהבלוג של saritrotman

תצוגה מקדימה

דניאל, 38, סובלת מהפרעות אכילה 30 שנה

אתחיל ואומר כי דניאל היא היחידה מתוך כל משתתפות הפרויקט שהיא גם חברה ותיקה שלי. בשנים האחרונות לא היינו בקשר, אבל יש בינינו אהבה אמיתית, חברות. הכרנו באחד ממשרדי...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

רות, בת 29, אנורקסית 14 שנים.

לפני מספר חודשים ביקשה ממני נעמי לתת את מקומה האחרון בפרויקט לחברתה הטובה רות. ההחלטה בסופו של דבר הייתה להוסיף ציור נוסף, 11 במספר, לפרויקט 2020. רות היא אישה דתייה בת 29 שסובלת מאנורקסיה שבאה והולכת מגיל 15. בשונה מכל...

תצוגה מקדימה

תמר בראונר ז"ל, המשתתפת הראשונה בפרויקט 2020.

"היי שרית, מתנצלת שעדיין לא שוחחתי איתך מאז אתמול, אבל אין ספק שהמפגש עמך סיפק לי חתיכת טלטלה רגשית במובן החיובי ואני עדיין יושבת וחושבת מאז אתמול על כל מה שהיה שם. רציתי לספר לך שהיום אחרי הרבה זמן קמתי עם חיוך ועם...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה