הבלוג של saritrotman

סיפורו של פרויקט אמנות חברתי אופטימי

שמי שרית רוטמן, אני אמנית ופרסומאית. ב-2015 סיימתי פרויקט אמנות חברתי שמומן בשיטת מימון המונים ומטרתו לתת תקווה לנשים החולות בהפרעות אכילה ולעורר מודעות לבעיה. במהלך הפרויקט פגשתי נשים החולות באנורקסיה, בולמיה ואכילה... +עוד

שמי שרית רוטמן, אני אמנית ופרסומאית. ב-2015 סיימתי פרויקט אמנות חברתי שמומן בשיטת מימון המונים ומטרתו לתת תקווה לנשים החולות בהפרעות אכילה ולעורר מודעות לבעיה. במהלך הפרויקט פגשתי נשים החולות באנורקסיה, בולמיה ואכילה כפיתית. על סמך המפגשים ושאלון מפורט שחיברתי, ציירתי לכל אחת מהן ציור: חזון ויזואלי ואישי לשנת 2020. 3 שנים, 11 ציורים, 11 נשים אמיצות שיצאו איתי לדרך. בלוג זה נולד כדי לשתף אתכם במסע מיוחד ואינטימי, סיפורו של פרויקט 2020:

עדכונים:

פוסטים: 12

החל מנובמבר 2015

“אני שואלת את מי היא בוחרת לשתף ומופתעת כשהיא אומרת לי שאף אחד. לא הורים. לא חברות. 24 שעות בתוך הראש של עצמה”. פרויקט 2020, המשתתפת החמישית.

05/01/2016

07
שישי בבוקר אני בדרך לכפר סבא לפגוש את נטע.

לפני כחודשיים התקשרה אלי דודתה וביקשה ממני להכניס אותה לפרויקט,
אני התעקשתי שהיא עצמה תיצור איתי קשר ואכן- היא התקשרה.
עוד בשיחה הטלפונית בינינו היא מתנצלת על כך שהיא מקווה שהיא תהיה מספיק מעניינת עבור הפרויקט,”אין לי ממש סיפור מרתק, מקווה שאני בכל זאת אתאים לך”…

נטע בת 21, מגיל 11 חולה באנורקסיה, בהמשך הצטרפה עוד הפרעה שמקשה עליה לא פחות, OCD. הפרעה שבאה אצלה לידי ביטוי בעיקר בסטריליות קיצונית ובלתי נשלטת.
היא פותחת את הדלת ואני רואה כמה רזה ושברירית היא וכמה יפות ועצובות העיניים שלה, בהליכה זקופה ואיטית היא מזמינה אותי לסלון.
נטע עדיין גרה עם ההורים. גם היא, כמו בנות אחרות במצבה עדיין לא עזבה את הבית.

לפני כמה שנים אושפזה לתקופה בתל השומר ואכן על פניו מצבה השתפר, אך מהר מאוד לאחר השחרור חזרה לאותו המקום, הבטוח והמוכר לה.
אני מבקשת את אישורה לצלם את הפגישה, היא מרשה ומספרת לי שלא הצטלמה כבר קרוב ל-10 שנים.


נטע כבר לא זוכרת מה היה הגורם למחלה שלה, שזה כשלעצמו עושה לי עצוב בלב.
היא היתה רקדנית בלט, עכשיו אני מבינה את התמירות וההליכה הזקופה שנשארה כנראה עוד מאותם ימים.

היום היא תלויה בהוריה בכל מובן אפשרי, לאחרונה החלה לצאת מהבית למשרד של אביה וללמוד קצת הנהלת חשבונות, דבר שמסב לה עניין חדש. אני מדברת ומדברת ומקווה שמשהו בדברי יזיז אצלה משהו, מזכירה לה שהיא, למרות הזמן הרב שבו היא חולה, רק בת 21.
היא עדיין יכולה להחליט אחרת, לעשות שינוי. היא מסתכלת עלי בעינה הגדולות והיפות, מדברת לאט בקול קטן, חרישי ונטול כוחות ומתארת לי שגרת יום קשה ועצובה.
אני שואלת אותה את מי היא בוחרת לשתף, ומופתעת כשהיא אומרת לי שאף אחד. לא הורים. לא חברות. 24 שעות בתוך הראש של עצמה.

לפני שאני הולכת היא מראה לי עבודות יד מדהימות שהיא עושה: פרחים עדינים ומקסימים מעטיפות נייר של תיונים, עבודת נמלים מדהימה המצריכה דיוק וסבלנות.
אני מסתכלת על העבודות שלה. הן מקסימות ושברירות- בדיוק כמוה. הפרחים נראים אמיתיים ומדהימים, אך חסרי חיים.

נטע בוחרת לדמיין את חייה בעוד 8 שנים, שזה כשלעצמו מאוד מרגש אותי.
יש לה את כל הכלים להגיע לשם, היא רק צריכה לעשות החלטה.

(עדכון שנשלח לתומכי פרויקט מימון ההמונים, 12.11.2012)

הציור של נטע:
2020-Paper-Flowers-1000
פרחים מנייר | טכניקה מעורבת על קנבס, 100X100 ס”מ

אחרי כמעט 3 חודשים הסתיים הציור החמישי בפרויקט 2020.
נטע הגיעה אלי הביתה, שברירית תמירה ויפה- בדיוק כמו שזכרתי אותה.
לא כל כך זכרתי רק כמה היא רזה.
היא הביאה לי במתנה סידור מפרחי נייר עדינים אותם היא עושה מתיונים, מקסים ועדין בדיוק כמוה.

כל פעם מחדש זה מלחיץ אותי.
המעמד בו אני חושפת לפני כל משתתפת את הציור שלה לשנת 2020.
במקרה של נטע אפילו נלחצתי קצת יותר, בעיקר מהעובדה שהיא מגיעה אלי ובעיקר בשל ההפרעה הנוספת ממנה היא סובלת, OCD.
כל הבוקר ניקיתי את הבית, רציתי שתרגיש כאן בנוח כשתראה את הציור שלה, סגרתי את החתולות בחדר ונכנסתי להתקלח…
עכשיו אני מוכנה.
ועכשיו היא כאן, על הספה הירוקה שלי בסלון, מתרגשת לפגוש את העתיד שלה.
אני מציגה בפניה את הציור והיא מבקשת כמה דקות להסתכל עליו, בוחנת אותו בשקט ומבקשת ממני להסביר.
אחרי דקות ארוכות היא אומרת שהיא אוהבת את התוצאה.
למרות שקשה מאוד לראות עליה מה היא באמת חושבת אני מרגישה שהיא מתחברת וזה מספיק טוב לי,
עושה לי טוב לדעת שמהיום הציור יהיה תלוי אצלה בחדר, מול העיניים, בבוקר כשהיא מתעוררת ובלילה לפני שהיא הולכת לישון.
כל מה שהיא מאחלת לעצמה לשנת 2020 דרך העיניים שלי: אופטימיות, אור ואהבה.

נטע מאוד רוצה להתחיל ללמוד בשנה הבאה, ההורים שלה קצת סקפטים לגבי העניין.
גם אם התוכניות שלה הולכות להידחות בשל מצבה הבריאותי, מאוד משמחת אותי העובדה שיש לה תוכניות.

(עדכון שנשלח לתומכי פרויקט מימון ההמונים, 15.03.2013)

לסיפור מאחורי הפרויקט   | לעמוד הפרויקט   |  לדף אמן בפייסבוק
לפוסטים קודמים בסידרה  | לאתר האישי

עוד מהבלוג של saritrotman

תצוגה מקדימה

דניאל, 38, סובלת מהפרעות אכילה 30 שנה

אתחיל ואומר כי דניאל היא היחידה מתוך כל משתתפות הפרויקט שהיא גם חברה ותיקה שלי. בשנים האחרונות לא היינו בקשר, אבל יש בינינו אהבה אמיתית, חברות. הכרנו באחד ממשרדי...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

רות, בת 29, אנורקסית 14 שנים.

לפני מספר חודשים ביקשה ממני נעמי לתת את מקומה האחרון בפרויקט לחברתה הטובה רות. ההחלטה בסופו של דבר הייתה להוסיף ציור נוסף, 11 במספר, לפרויקט 2020. רות היא אישה דתייה בת 29 שסובלת מאנורקסיה שבאה והולכת מגיל 15. בשונה מכל...

תצוגה מקדימה

תמר בראונר ז"ל, המשתתפת הראשונה בפרויקט 2020.

"היי שרית, מתנצלת שעדיין לא שוחחתי איתך מאז אתמול, אבל אין ספק שהמפגש עמך סיפק לי חתיכת טלטלה רגשית במובן החיובי ואני עדיין יושבת וחושבת מאז אתמול על כל מה שהיה שם. רציתי לספר לך שהיום אחרי הרבה זמן קמתי עם חיוך ועם...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה