בחרתי בחיים של אי ודאות

כדי שמישהו ישלם לי את המשכורות, ויאפשר לי וודאות ובטחון, היה עלי להקריב את הבחירה היום יומית בהתרגשות ויצירה, וזה היה מחיר כבד מידי.
בחרתי בחיי אי ודאות, שמשמעותם הסכמה שלא לדעת את המשך הדרך, ולאפשר לה להתגלות, מפתיעה ומרגשת בכל פעם מחדש.

בחורה עם מחשב נייד

מרגע שעמדתי על דעתי, הבנתי שהוודאות הורגת  לי את ההתרגשות, את היצירה.  החיים  שלי הם כאלה, שיש בי ידיעה  מה מתוכנן למחר, מה סביר שיקרה בעוד חודש. אבל יש בי גם הסכמה וידיעה מלאה, שהכל יכול להיות אחרת לגמרי מכל מה שהתכוונתי.

לכן, עבדתי רק תקופות קצרות במקום עבודה קבוע וידוע. המבנה של שמונה עד חמש חנק אותי, ומהר מאד חזרתי לחיי החופש העמוסים שלי.

יש בחיי  המון  מסגרות, שאני יצרתי, ואני מחוייבת להן לגמרי. אבל, אני גם מחוייבת שלא לראות שום דבר בהן כמובן מאליו, כשגרה. אני לא חותמת על חוזים, לא "מבטיחה" את העתיד, אלא נמצאת בבחירה, מידי יום, ששומרת על המתח של אי הוודאות, כי אולי מחר תהיה בחירה אחרת.

 

כל מערכת יחסים, אתגר חדש, כיום שמתחיל, יצירה חדשה, מלווים בהתרגשות, שדומה בתחושות הגוף שלה גם לפחד. נכון שכבר עשיתי אלפי כתבות בחיי, אבל את הכתבה הנוכחית, לא עשיתי מעולם, ואין לי ברירה אלא לגשת אליה נקייה לגמרי, לא יודעת, ולאפשר לדברים לעבור דרכי, כצינור נקי, בלי וודאות, בלי קבעונות.

אין כמעט הסתמכות על מה שהיה, רק הסכמה תמידית לעבור דרך הבלתי ידוע, אל החדש והלא מוכר, בתנועה שעוברת דרך ההתרגשות/פחד שאולי הפעם לא אצליח.

ההתמודדות הזו עם הבלתי מוכר, עם הלא נודע כל כך מפחידה את רוב האנשים, שהם יעדיפו להשאר במסגרות, גם אם אין בהן כבר כל התחדשות והתרגשות, גם אם הן לא מטעינות אותם עוד, אבל, הן לפחות מוכרות. ומה שמוכר הוא בטוח ונוח, כך ברא אותנו הטבע, זקוקים לבטחון היציב.

עד שמפטרים אותם, מתגרשים מהם, עוזבים אותם, והם נופלים בעל כורחם לחיי אי הודאות. לפעמים הם מנצלים את ההזדמנות בכדי ליצור תנופה, ולפעמים אובדים בכאוס של התמוטטות המוכר והידוע.

רבים מהאנשים מעדיפים לחיות בקו ישר, כזה שניתן לראות בו את קו האופק. יש הרבה יתרונות בחיים האלה. כשהמשך תוואי הדרך ידוע ברור, ואפשר לראות אותו, אפשר להתכונן כך להמשך המסלול מתוך ידיעה מראש של מה צפוי שם.ניסיתי להשתלב בדרכים האלה בעברי, לא הצלחתי. אני לא אהבתי את המסגרות, גם הן בתמורה לא אהבו אותי. התפוקה שלי בהן היתה נמוכה בהרבה מאשר כשאני עצמאית לדרכי ואחראית להתרגשות שלי.

המסלול שלי הוא של ספירלה. כזה שיש לטפס בו מעגל ספירלי, בכדי לזנק ממנו לזה שמעליו, מבלי יכולת לראות מה נמצא במעגל הבא. אין אופק. רק תנועה סיבובית שמושכת כלפי מעלה, אל אתגרים וגירויים חדשים. כדי לבחור בחיי ספירלה, חייבים לוותר על הבטחון הנוח שבידיעה, ולהגביר את האמונה, את היכולת לסמוך.

אמונה היא כלי רב עוצמה, אבל  מאתגר.  כי המשמעות היא להסכים שלא לדעת כלום, ורק להיות קשובה למצפון הפנימי. אז, הדרך נפרשת בכל רגע מחדש והעולם כולו מתגייס לטובתך. כך, מסלול האמונה צומח גם הוא כמו ספירלה, מטפס בכל פעם קצת יותר גבוה, נוגע באלוהים ומגלה שיש מעגל שמטפס גבוה עוד יותר.

בתחילת דרכי סמכתי בעיקר עלי. תמיד ידעתי שאני ממוזלת, ועיקר האמון שלי היה מופנה לעצמי ולמזלי הטוב. החיים היו נפלאים אז. גדלתי, התעצמתי, כבשתי עוד אתגרים, אבל ייחסתי הכל לעצמי.

בהדרגה הבנתי שישנם מקומות, בעיקר רגשיים שאני לא מגיעה בהם עד הגבהים שאפשר, כי הכוח שלי הוא ביצירת שליטה, בכדי לתמרן במצבים כרצוני. ואז העזתי לסמוך על עצמי מספיק, בשביל לסמוך קצת יותר גם על האחרים, וקפצתי עוד שלושה סיבובים בספירלה, מאפשרת לאנשים להכנס למקומות עמוקים יותר, בי ואיתי ולסמוך על המעגלים הגדלים והולכים של אהבה שיצרתי סביבי. התנועה הספירלית כלפי מעלה, הפכה קלה וזורמת יותר.

השלב הבא היה להודות על מזלי הטוב, ולהבין שמישהו שם למעלה אחראי עליו. מישהו אוהב אנשים שהולכים עם האמת שלהם, ועוזר להם בכל בקשה. אלוהים, אלוהימה, מלאכים, כוחות עליונים, אני לא יודעת מי הוא או הם, אבל אני יודעת שהם שם. למדתי לדבר עם הכוחות האלה, להזמין את עזרתם, את הכוונתם והם מתייצבים לצידי. הם תמיד היו שם, רק שהיה עלי ללמוד לסמוך עליהם מספיק בכדי לשחרר את השליטה עוד קצת,  ולאפשר להם לכוון אותי.

אני כבר מכירה היטב את הרגעים שלפני סדנה, ייעוץ, כתבה, ציור, טיול, התחלה חדשה, איש חדש, אישה חדשה. רגעי פחד שבהם עולים הקולות שאומרים: את לא מכירה שם כלום, אין לך כך שום שליטה, או ידיעה שנובעת מהכרות קודמת, הכל חדש, ולא ידוע. אני מדליקה נרות, מתפללת, מזמינה את כוחות האהבה סביבי, מודה להם על כל הקיים ומבקשת את עזרתם, והם תמיד שם. כשאני פוחדת, אני עוברת להגיון, לנסיון לשלוט על הדברים ולכוון אותם, ואז אני לבד, ולפעמים זה מצליח ולפעמים לא.

 

יש רגעים שמעמתים אותי עם הבחירה הזו, מאתגרים אותי לבחון שוב אם כך באמת אני רוצה. זמנים בהם אני שוכחת, בכדי לבחור מחדש. אלה הרגעים בהם עולים הפחדים, ולתוך הוואקום הפנימי הזה פולש שאר העולם ההגיוני שמתגייס כקול אחד להגיד לי שאני לא אחראית, לא חושבת על העתיד, לא "דואגת" לו, וראוי שאשתלב במשבצות הידועות.

בזמנים כאלה, אני שמה שוב את חיי אי הוודאות על כף המאזניים מול חיי הבטחון השלווים, חרדה שמא כל העולם צודק, ורק לי אין פנסיה, מסכת אב"כ תקינה, משכורת בטוחה או ידיעה איפה בדיוק אני אהיה בשנה הבאה.

ברגעים הנמוכים נוצרת איזה כמיהה לכך  שמישהו ישלם לי את המשכורת, תרתי משמע, ואני בתמורה אעשה מה שצריך ונכון. רוצה את הוודאות המפנקת והנוקשה, של הידיעה שהחיים הם כאלה וכאלה, וזהו, יש סדר לדברים, כך  נוהגים רוב בני האדם, אז כנראה שכך נכון.

לאחרונה היו זמנים שכאלה. השד שבתוכי רוצה התחדשות, רוצה הלאה, וכשהוא מגיח, כשעולים שוב הספיקות לגבי הדרך, אני יודעת שמתבקשת שוב בחירה באמון.

כי אמון, הוא מן רגש כזה שתובע בלעדיות. הוא מגייס לעזרתו את הספק, בכדי שאשים את שניהם על כפות המאזניים, ואומר שוב באופן ברור ונחרץ במי מהם אני בוחרת.   האמון לא מוכן להתקיים כבחירה חלקית, הוא דורש ממני טוטאליות, דורש נאמנות מוחלטת שנובעת מתוך בחירה, ולא מתוך הרגל.

ואני כותבת את הדברים, ומבינה שוב, שאין ברירה אלא לסמוך, לאסוף את כל הכוחות והידע בכדי להקשיב לבטן, ובו זמנית, לוותר על השליטה והאחיזה, ופשוט לקפוץ שוב, למעגל הבא של הספירלה.  כי אלה החיים שבחרתי, ובהם אני בוחרת שוב, כי רק אותם אני אוהבת. כי רק כך, אני מי שאני.

מתוך הספר "בחרתי בחיים של אי ודאות" שיצא במרץ 2014, ניתן להזמין את הספר בקישור המצורף

https://sites.google.com/site/gazitmichali/home/choose-life

מיכל גזית
מאוהבת בעשייה שלי ומתרגשת ממנה בכל יום מחדש, עדיין לא יודעת מה אעשה כשאהיה גדולה, אבל בטוחה שיהיה מעניין ומרגש. מנחה את סדנאות דרך האמן -לפיתוח וביטוי היצירתיות, קורסים לכתיבה מקצועית ויצירתית, הפנינג חיבור דרך צבע, ותהליכים נוספים של חיבור דרך יצירה, יועצת אישית באמצעות פסיכו-אסטרולוגיה, כלי אבחוני וייעוצי שמשלב בין אסטרולוגיה ופסיכולוגיהכותבת ועורכת בתחומים שונים, ברבים מהעיתונים והמגזינים (במיוחד בתחומי כלכלה, תחקיר, פרופיל והעידן החדש). במרץ 2014 יצא ספרי השני "בחרתי בחיים של אי ודאות" ניתן להזמין אותו בקישור המצורף: https://sites.google.com/site/gazitmichali/home/choose-lifeבורכתי בהמון אנשים מופלאים סביבי. חוגגת איתם את החיים, צומחת ומתפתחת לידם, ניזונה ומזינה.