הבלוג של שרית חיים

הרומן שלי עם מילים

מחברת הספר ״עוצרת נשימה״. על תהליך הכתיבה, הוצאת הספר, והיום שאחרי וכמובן על הנושא הלוהט - ספרים בז׳אנר הרומנטי /אירוטי

עדכונים:

פוסטים: 6

עוקבים: 1

החל ממרץ 2013

אז מי אנחנו הנשים שקוראות את הז׳אנר הרומנטי? למה אנחנו קוראות אותו והאם אפשר להכניס את כולנו לקופסה אחת ולתייג?

23/08/2017

כבר כתבתי פוסט על החיבור שלי לז׳אנר הרומנטי (אתם מוזמנים לקרוא אותו כאן) אבל ברגע ש יעל כרמי, הרימה לי להנחתה, לא יכולתי שלא להיענות לאתגר.
אז בואו נשים לרגע את הספרים האלה על השולחן במקום המיועד להם (ולא מתחת לשולחן כפי שנהגו פעם), ונדבר עליהם. ואחכ נדבר גם עלינו, אלה שקוראים את הספרים האלה. ולמה אני אומרת קוראים ולא קוראות? כי 18% מקוראי הז׳אנר הם גברים!
ספרים שעוסקים בסיפורי אהבה היו תמיד, זו לא תופעה חדשה, וזו גם כנראה לא תופעה חולפת. מספיק אם תביטו לרגע למספרים בעיניים, כל שנה הז׳אנר הזה גורף מיליארד דולר רווחים. כן, קראתם נכון, מיליארד דולר בשנה !

אז איך קרה שהספרים האלה הפכו להיות כל כך שנויים במחלוקת? ולמה כשעולה שאלה כזו לדיון יש אנשים שמעקמים פרצוף כשנימה של זלזול מצטרפת למילים שיוצאות מפיהם? איכשהו, כשמדובר בז׳אנר הרומנטי העולם נחלק לשניים. אילו שהתמכרו לספרות הזו ואוהבים אותה אהבת נפש, ואילו שחושבים שלקרוא לזה ״ספרות״ זה זילות של המושג. אם אנסה לרגע להניח את האצבע על אירוע מכונן, זה כנראה היה כש״חמישים גוונים של אפור״ יצא לשוק. טרילוגיה שללא ספק שמה את הז׳אנר על המפה… האדומה.
אז נכון, חמישים גוונים יהיה כנראה לעולם אחד הספרים היותר מזוהים עם הז׳אנר אבל הוא לא מייצג את הז׳אנר כולו.
ואם קראתם את חמישים גוונים ולא אהבתם זה לא אומר שלא תאהבו ספרים אחרים בז׳אנר או להיפך.
מסתבר שיש הרבה יותר מחמישים גוונים, תרתי משמע. לא בכל הספרים בז׳אנר יש סצנות סקס גרפיות (קחו לדוגמא את קולין הובר שכתבה את הספר המופלא It Ends With Us  ועוד רבים אחרים), יש ספרים בז׳אנר שעוסקים בנבכי הנפש ובתעצומות האנושיות שחבויות בכולנו ושבעזרתן אפשר להתגבר על קשיים (כמו למשל הספרים המעולים של פפר וינטרס), יש ספרים שעוסקים באובדן ובאהבת נעורים (כמו למשל הספר ״אלף נשיקות״ של טילי קול שתורגם לאחרונה) ויש עוד מיליון ואחד נושאים שהז׳אנר עוסק בהם.
המכנה המשותף היחיד של כולם הוא העובדה שמדובר בסיפורי אהבה. כן, לא התבלבלתי, התכוונתי למה שכתבתי, סיפורי אהבה ולא ספרי סקס. סצנות הסקס רק מתבלות את העלילה, הן לא העיקר. לכן, להגיד שכל ספרי הז׳אנר הם ספרים שמלאים בסצנות סקס זה פשוט לא נכון, עובדתית זה לא נכון. אני רק מקווה שהוצאות ספרים יתרגמו עוד ועוד ספרים משובחים כמו אלה שתורגמו לאחרונה כדי שימשיכו להפריך את הטענה הלא מוצדקת הזאת.

 

עכשיו בואו נדבר עלינו, הקוראות. למה אנחנו קוראות את הספרים האלה? כי חסרה לנו אהבה? כי אנחנו מחפשות משהו לפנטז עליו? ואולי בכלל כי אנחנו נשים בינוניות, לא אמיצות, ולא מפותחות תודעתית?

אז זהו, שכל התשובות יכולות להיות נכונות וגם לא נכונות. כי אי אפשר לשים את כל קוראות הז׳אנר בקופסה אחת ולתייג אותנו כ״נשים ש…״ לכל אחת מאיתנו סיבה משלה מדוע היא קוראת דווקא את הז׳אנר הזה. יש כאלה שקוראות כי הן פשוט אוהבות סיפורי אהבה, יש כאלה שקוראות כדי להימלט לרגע מחיי היום יום לתוך עולם אחר, יש כאלה שמחפשות השראה או סיפור דומה לשלהן כדי לאזור אומץ ולפעול כדי לשנות את המצב, ויש… ויש… ויש… הסיבות לקריאת הז׳אנר הזה הן אינסופיות. כל אחת מתחברת לסיפור אחר, לסופרת אחרת, לסגנון אחר. ואתם יודעים מה הפלא הכי גדול? אילו אותן סיבות שבגללן אנשים בכלל קוראים ספרים, לא רק בז׳אנר ספציפי.
האם מי שקוראת את הז׳אנר היא בחורה מתוסכלת שאין לה בן זוג או בת זוג? או שאולי היא קוראת את הז׳אנר הזה כי היא משועממת? או אולי בכלל מדובר באישה חלשה שאין לה אומץ לחיות את החיים והיא מעדיפה לקרוא על אלה שכן?

אז זהו, ששוב, יכול להיות שכל התשובות כאן נכונות ויכול להיות שלא. כי אי אפשר לשים את כל קוראות הז׳אנר בקופסה אחת ולתייג אותנו כ״נשים ש…״. כן, אני יודעת כבר אמרתי את זה, אבל אולי לא כולם הבינו או הפנימו.
הנשים שקוראות את הז׳אנר יכולות להיות גם נשים סופר עצמאיות, סופר חזקות, כאלה שדוגלות בשיוויון ואולי הן אפילו מפרנסות את בני הזוג שלהם. הן עורכות דין, רופאות, פסיכיאטריות, עוסקות בראיית חשבון, מנכ״ליות, וכל מה שנחשב בעיני העולם המודרני כמקצוע ״שווה״.  בחיים האמיתיים שלהן הן גם אמהות, רעיות, בנות, ונכדות. הן אפילו, רחמנא ליצלן, מחליפות מדי פעם פנצ׳ר בגלגל. הן כל זה ועוד…

אז אולי הגיע הזמן להפסיק לנסות לתייג אותנו, רק כדי שיהיה למישהו קל יותר להבין איך לעזאזל אנחנו קוראות את הטראש הזה. אולי הגיע הזמן להתייחס לז׳אנר הזה בכבוד? כמו שמתייחסים לז׳אנרים אחרים בספרות. אבל מה שהכי חשוב, אולי הגיע הזמן להפסיק לשפוט אותנו על פי מה שאנחנו קוראות. זה לא אומר עלינו שום דבר, פשוט כלום. אי אפשר לתייג אותנו, כבר אמרתי?

עוד מהבלוג של שרית חיים

תצוגה מקדימה

ואני רציתי בכלל לכתוב ספר על שיווק...

הכל התחיל בחודש יוני 2014, כשנתקלתי בפוסט בפייסבוק על סדנת כתיבה של אילן הייטנר, שכתב את ״חכמת הבייגלה״. שמה של הסדנה מצא חן בעיניי, ״לצאת לאור״ הוא קרא לה....

תגובות

פורסם לפני 11 months
תצוגה מקדימה

הז׳אנר האירוטי - השיח הנשי החדש

על מי אני מדברת? חכו קצת, עוד רגע תדעו... אבל קודם, כמה מילים על האהבה הכי גדולה שלי - קריאת ספרים. כל מי שמכיר אותי יודע שאני קוראת ספרים סדרתית. לאורך השנים קראתי כמעט את כל סוגי הז׳אנר. ספרי מתח, ספרי פרוזה, מדע בדיוני, שירה,...

תגובות

פורסם לפני 11 months
תצוגה מקדימה

בשביל לכתוב גבר אלפא, צריך קוראות בטא

במונח ״קוראות בטא״ נתקלתי בפעם הראשונה בקבוצות קריאה בחו״ל. אחת מקוראות הבטא הכי מוכרות היא בחורה בשם יה-יה. כל פעם שהיא מעלה תמונה של ספר שאני מחכה לו בכיליון עיניים, אני מתמלאת...

תגובות

פורסם לפני 9 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה