עדכונים:

פוסטים: 5

עוקבים: 0

החל מדצמבר 2017

אדם צריך שתהיה לו מילה, קצת מקום בעולם, אהבה לא נשכחת. וקול אמיתי לתפילה, ורגע מושלם, כדי לתת ולקחת, ולא…לפחד מהפחד

01/02/2018

לרוב הפחד מהפחד גרוע מהפחד עצמו

כלפי חוץ היא הייתה נערה רגילה, בדומה לחברותיה.
בילויים, לימודים, פרויקט מחוייבות אישית ואפילו תנועת נוער. דבר אחד נוסף ניהל אותה והוא הפחד.

“פחד הוא תחושה רגשית ופיזיולוגית לא נעימה הנגרמת כתוצאה מחשיפה לגירוי חיצוני מסוכן או מאיים (פיזית או מנטלית)
ככל שהגירוי החיצוני הוא בלתי צפוי וגדול יותר – תחושת הפחד חזקה יותר.
סוגי הפחדים רבים ומגוונים כדמיונו של האדם החל מפחד משהייה במים, במקומות סגורים ובחושך וכלה פחד מחרקים, הופעה בפני קהל ונסיעה ברכב.” – ויקיפדיה

היא לא הבינה למה, אבל הפחד שיתק אותה.

היא פגשה בו לראשונה בטיול בכיתה ו’ . ה- טיול למצדה, כולם עולים בשביל הנחש (אז רכבל לא היה אופציה) והיא? דפיקות לב מואצות, תחושה קשה של צמרמורות ושיתוק בכל הגוף. זהו, לא יכולה לזוז, תקועה באמצע הדרך מסתכלת למטה ורואה תהום, למעלה שמיים והגוף מסרב להמשיך. תחושה קשה, שהגוף (והראש) שולטים בך ולא להיפך. המוח מנסה להתעשת, לשלוח פקודות לרגליים לזוז אבל אין תגובה. כמו בסיפורי הרומן הרומנטי, הוא הגיע ככה פתאום מסוף התור, החובש המלווה (והחתיך חשוב לציין) החזיק לה את היד, הבטיח שלא יעזוב וצעד צעד עזר לה לסיים את המסלול, אבל הפחד נשאר שם.

climbing

בכיתה יא’ כולם בהתרגשויות, לימודי תיאוריה, תחילת לימודי הנהיגה. רק היא מתעלמת, לא מתעניינת ועמוק בפנים שוב שולט בה הפחד. אם יקרה לי משהו? אם אכשל?….הזמן עובר, החברות כבר נוהגות, נהנות מתחושת עצמאות חדשה אבל היא לא צריכה. “הכל קרוב, אני יכולה ללכת ברגל…לכל החברות כבר יש, אין לי צורך…אין כרגע כסף, בהזדמנות אתפנה לזה” אלו ועוד עשרות תירוצים היא השמיעה לעצמה ואחרי כמה פעמים הם גם היו ממש משכנעים. היא השתכנעה.

בגיל 27 כשהיא כבר אמא לילדה ובהריון נוסף הבינה שאין ברירה וזה הזמן להתמודד עם הפחד (היא לא באמת הבינה, יותר השתכנעה. האביר שלה הוא זה שנטע בה את האומץ וההבנה שהיא יכולה להתמודד). לאט לאט, שיעור אחרי שיעור היא התמודדה וזה לא היה קל. זיעה קרה, קשיי נשימה, דמעות, הכל היה שם אבל היא לא ויתרה, אולי כי המטרה לא הייתה באמת רישיון הנהיגה, אלא הדוגמה שהיא רצתה להיות עבור הבנות שלה, להיות אישה חזקה שלא מוותרת, מתמודדת אפילו אם קשה ומפחיד. הרי כולנו מפחדים שהילדים שלנו ישאבו לסרט חיינו או יחיו בצל השריטות שלנו.  אחרי חצי שנה היא עברה טסט, אמנם שלישי, אבל עשתה את זה!!

החיים עם הפחד ביומיום לעתים גרועים מלהתמודד איתו אחת ולתמיד.

בגיל 42 בטיול יום הולדת כולם עשו אומגה אל תוך הנהר, והיא שוב בת 12 מפחדת מהגובה, מהמים העמוקים, מחוסר השליטה על הגוף שלה. שוב לא מיוזמתה, היא השתכנעה שהיא מסוגלת, יכולה להתמודד ולכן ניסתה. דפיקות הלב חזרו, תחושת השיתוק וגם התעוקה אבל היא החליטה שאין דרך חזרה. עצמה עיניים (אולי ככה לא רואים את הפחד?) נקשרה לרתמה, נשמה עמוק והחליטה ”על החיים ועל המוות” ופשוט קפצה. האויר, קרני השמש, האדרנלין ותחושת ההישג גרמו לה לפקוח עיניים וליהנות מההצלחה (ולפתוח את האזניים כדי לשמוע את מחיאות הכפיים).

 אומגה

החיים עם הפחד ביומיום לעתים גרועים מלהתמודד איתו אחת ולתמיד.

הא תעשה אומגה שוב? כנראה שלא. אבל היא יודעת שהיא מסוגלת

“גם אני נורא פוחד ליפול,” אמר האריה מוג הלב, “אבל מסתבר שאין דרך אחרת אלא לנסות.”
הקוסם מארץ עוץ

עוד מהבלוג של saritgalsolomon

תצוגה מקדימה

יש רק מקדש אחד בעולם והוא - גוף האדם

לקוחה יקרה שלי שמעתי שקשה לך עם עצמך, שאת לא אוהבת את מה שאת רואה בבוקר במראה, רציתי לומר לך שאת לא לבד! תחושות דומות לשלך שמעתי לצערי כבר אלפי פעמים, מאלפי המתאמנות שלי במהלך השנים בכל סניפי "פשוט לזוז" בארץ. לצערי...

תצוגה מקדימה

מאין באתי - כיצד באים ילדים לעולם?

בגיל 12 כשכל הבנות רצו להיות נסיכות, זמרות או דוגמניות, אני חלמתי להיות אמא. בגיל 9 כבר תפקדתי כאמא, חיתלתי (את אחותי הקטנה, כשעוד היו חיתולי בד ותחתוני ניילון מעל), האכלתי מבקבוק, סיפרתי סיפורים וטיילתי עם העגלה וידעתי...

תצוגה מקדימה

מה לעשות כדי שהסרטן לא ידפוק לך בדלת

היום מציינים ברחבי העולם את יום הסרטן הבינלאומי. לצערנו כמעט ואין מישהו שלא מכיר מישהו שחלה או חולה אם באופן אישי או אם בסביבתו הקרובה. השינוי וחלק גדול מההשפעה תלוי בנו. לפני שנתיים זה הגיע גם אליי הביתה...אמא שלי היקרה...

תגובות

פורסם לפני 2 weeks

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה