הבלוג של שרית פליין

דברים שרציתי לומר

שרית פליין- כתיבת וניהול תכנים הפקת קליפים מוזמנים לקרוא גם כאן: www.saritflain.co.il

עדכונים:

פוסטים: 104

החל מאפריל 2011

אוי כמה שהוא צודק. כל כך צודק שזה שורט לי במפתח הלב. עשרים שנים עבדתי במערכת הבלתי אפשרית הזו

19/03/2012

מתוך נאום החינוך של יאיר לפיד:

“הבעיה היא שהמערכת – מערכת החינוך – לא אוהבת להודות בזה שהיא לא יודעת. אף מערכת לא אוהבת להודות בזה שהיא לא יודעת. אז היא מעדיפה להגיד למורים שלה – אתם לא יודעים. אתם המורים, אתם לא יודעים. אז אני אכין לכם את כל מערכי השיעור, ואני אחליט מהם הספרים, ואני אשלח מפקחים, ואני אציב לכם מדדים, אני הכל חוץ מדבר אחד – לתת בכם אמון..זו מערכת שאין לה אמון. אין לה אמון במורים, ואין לה אמון בתלמידים, ואין לה אמון בעצמה.
אין לה אמון במורים אז היא כל הזמן מודדת אותם. יש פיזה ויש מיצ”ב ויש אחוזי זכאות לבגרות, יש מדדי פריון בחינוך, יש מדדים של ה-OECD, ושל הרשויות המקומיות, ושל משרד האוצר. זה כאילו שסביב כל מורה יש טבלה, והוא כל הזמן נמדד מול הטבלה, ומסביבו יושבים חמישה מפקחים שונים, מחמישה גופים שונים, שכל הזמן בודקים אם הוא עומד בתקן.”

אוי כמה שהוא צודק. כל כך צודק שזה שורט לי במפתח הלב.

עשרים שנים עבדתי במערכת הבלתי אפשרית הזו. במשך עשרים השנים היא רק הלכה והידרדרה. ככל שהוסיפו פרויקטים ומפקחים שיפקחו על תהליכי “ההשבחה”, כך שכחו את המורה ,וחמור מכך -שכחו את הילד.
כתוצאה  מריבוי הפרויקטים, ההישגים הלימודיים רק הוסיפו להידרדר.

העובדה הזו כמובן לא הפריעה להם להציג מקסם שווא בשם מיצ״ב.

ראשי התיבות מדדי יעילות וצמיחה בחינוך,התבררו כאשליה אופטית.  ההיגיון שלי אומר ,שכשמודדים צמיחה מסתכלים על נקודת ההתחלה ובודקים כעבור זמן  מסוים את ההתקדמות.
אז זהו שלא, זה הפך להשוואה/ תחרות/ מבחן הצלחה לבתי הספר, וכמובן הכניס את המנהלות והמפקחים לטירוף מערכות ובאפקט חד גדיא הידוע גם את המורות והילדים, אבל את מי זה מעניין? העיקר שיש כותרות למסיבת העיתונאים.
הכותרות כמובן חייבות להיות על הצלחה. לא על התקדמות, לא על תהליכים, רק על טבלאות.

הסטטיסטיקות האמיתיות לא נראות טוב? מה הבעיה? משנים, מגדירים רף מחדש, מחליטים שקבוצות שלמות של תלמידים לא מעניינות את המורה, כי הן מורידות ממוצע.

חינוך? הצחקתם אותי, למי יש זמן לחנך? ובשביל מה? זה לא סעיף בטבלת המיצ”ב.

לקרוא ספר לילדים? להקשיב להם?
לכו תנסו להסביר מה המטרה של אותן עשר דקות בהן אפשרת לילד להציג בפני הכיתה את התחביב שלו.
העצמה אישית? דימוי עצמי? חווית הצלחה? מצטערים -אין לזה סעיף בתקציב הזמן..


אני כן עשיתי את זה, אבל נחשבתי ל״מורה מורדת״ ואין דבר שיותר מרגיז את המערכת מיוזמות של מורות שלא מותאמות לטבלאות של ״המשרד”.

אני יכולה להמשיך עוד ועוד, אבל מה שחשוב לי שתדעו- הוא צודק לחלוטין,יאיר לפיד.

לא יודעת לגבי מבחני הבגרות ואם הייתי מצמצמת עד כדי כך, אבל לגבי מנגנון הפיקוח והתחושה האיומה של מורות במערכת, בעיקר הטובות שבהן- כל מילה שלו מדויקת עד כאב.

נכון, יש מורות גרועות, כמו בכל מקצוע, אבל מערכת החינוך לא מאפשרת למורות טובות לעשות את המיטב,

והטובות באמת? הן עוזבות, כי זה כואב מדי ומגיע הרגע בו את מבינה ,שאת לא באמת יכולה לשנות.

אני כותבת את הדברים האלה בתחושת כאב איומה.
שאלתי את עצמי:בשביל מה הייתי צריכה להיזכר בזה??? אה כן, כי מהילדים עדיין אכפת לי, מאוד.


עוד מהבלוג של שרית פליין

תצוגה מקדימה

יום אחד זה יקרה?

הרופאה שאמרה לי״ אני מטפלת רק בדברים אמיתיים. לא בפיברומיאלגיה״ כנראה לא תקרא את ההנחיות החדשות שפירסם האיגוד הישראלי לריאומטולוגיה, בשיתוף עם איגוד רופאי המשפחה, מאחר...

תצוגה מקדימה

להיות מורה בישראל-מקצועות הלוואי

אז מה זה אומר להיות מורה? זה בעצם קצת מכל מקצוע. נכון שלכל תרופה יש את הדף הזה של תופעות לוואי אפשריות? אז הנה מקצועות הלוואי של המורה. שלא תגידו שלא הזהרתי אתכן. קצת כמו...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

עוגת שוקולד בקלי קלות

שלושת השבועות האחרונים היו לא קלים. עקיצת עכביש שהסתבכה, הובילה לפרוצדורה כירורגית ולשלושה שבועות של אנטיביוטיקה חזקה. הגוף נלחם בדלקת והפיברו ״ החביב״ שלי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה