הבלוג של שרה*פאן

saraho

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מאוקטובר 2015

.רגע אחרי השחרור אביגיל בת יואב, אם וזמרת מתחילה יושבת על כוס תה ומדברת על הכל

20/04/2016

ציור קנקן תה 1ציור: הלל שלפין

רוחות הערב בדרך לאוהלה של אביגיל היו עזות והתכוננתי למפגש תזזיתי ורועש. שישיית בנים, בכל זאת..

ריח רוזמרין וניקיון הכה באפי בכניסה ולרגע חשבתי שהתבלבלתי, אביגיל בטוניקה רקומה וחיוך רחב עם עולל בחיקה הזמינה אותי לשבת על מחצלת ותה צמחים,

אני לא מתאפקת ושואלת איך היא עושה את זה

“זה הכוח של עם ישראל, אחרי הנס הגדול שחווינו, ארגון האוהל והילדים נראה כמו משימה פשוטה”

איך ההרגשה להיות חופשיה?

“מצד אחד זה נפלא, יעקב בעלי, כבר לא צריך לעבוד בפרך ואני לא דואגת שמא הוא לא יחזור כי סמרחת הנוגס המצרי התעמר בו, אפשר ללדת (צוחקת) בלי פחד בנים, ותחושת ההקלה אחרי עשר המכות מאוד גדולה, זה היה מלחיץ.

אבל עדיין נשארו לי גינונים של שפחה, היא נאנחת, אני מחפשת אישור לכל דבר וחלומות בעטה על המצרים תופסים אותנו שם באמצע ים סוף, עדיין תוקפים אותי”

אפשר לומר שקריעת ים סוף גילתה את כישרון השירה המיוחד שלך?

“תשמעי (מסמיקה) הכוכבת הראשית היא כמובן מרים בת עמרם, רצה ה’ והייתי קרובה למשפחת עמרם בעת חציית הים, היינו מבוהלים והמומים וכשנחשון קפץ, הכל הסתחרר במהירות, הים נחצה פתאום ללא התראה

התחבקנו והתפעמנו היינו כל כך נרגשים, מעולם לא ראינו דבר כזה!

כולם עזרו אחד לשני והייתה תחושת אחדות והתרוממות מאוד גדולה, סוף סוף אנחנו עם!

כשהים נסגר על המצרים כיסיתי את העיניים לילדים.

כשזה נגמר והים שקט, מרים הרימה תוף והחלה לפצוח בשירה, הנשים מסביב ואני הצטרפנו בטבעיות. זו הייתה חוויה מדהימה, נס”

למה את הכי מתגעגעת?

“בעיקר לנילוס. אהבתי מאוד לטייל שם בבקרים כשהייתי בהריון ובדרכים הצדדיות של הארמון, כל חיי חייתי במצרים ואני אתגעגע לנופים ולקולות.

אבל, כל היופי הזה היה אפוף במעטה של פחד ולחץ ואין דבר בעולם ששווה את זה, אמנם עכשיו אני באוהל עם שישה תינוקות ולא ברור מה ילד יום, אבל אין ספק שהשחרור מעבדות והדרך לעצמאות כעם שווה הכל”

שמעתי שפיתחת מתכון חדש ללחם?

“את בטח מתכוונת למצה, היא נלהבת, כל אחד יכול להכין אותה ובקלות, בסך הכל עניין של טיימינג ודייקנות, כבר קיבלתי הזמנות מהשכנים, אגב הדבר הבא שאני עובדת עליו הוא מצות בציפוי ממרח מתוק, של חרובים” היא מחייכת חיוך רחב.

קול בכי רם מסמן שהריאיון שלנו בא אל קיצו. אביגיל מתנצלת וניגשת לשישייה בשירה וסבלנות, הילדים מגרגרים בתגובה ונרגעים.

אני אוספת את חפצי ונפרדת לשלום מאביגיל במחשבה מנחמת שעם אמהות כאלה עוד נהפוך לעם לתפארת.

עוד מהבלוג של שרה*פאן

תצוגה מקדימה

טיפול עשרת אלפים

"בואי תראי איזה טיפול עשיתי לרכב" התימני (הבעל) מתעקש. אני צופה מעל קרביו של הרכב, מרימה קצת את הגבות, מצקצקת. "סבבה" "לא ראית כלום עדיין" הוא מושך אותי להביט בקרבורטור,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

יומנה של בריג'יט בלוגס

היום הראשון שני, 26 באוקטובר 0 פוסטים (נורמלי זה היום הראשון ) 40 הודעות ווטסאפ (סביר) 4 קפה (תיכף נגמלת) 29 כניסות לפייסבוק(רע מאוד בייחוד תוך שעתיים) 2 כביסות (לא כולל תליה) "נו פתחת את הבלוג שלך?" דוחק בי הקואוצ' שלי "אהה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

הכול בראש

"ביפפפפ!!" נהג עצבני מביט אליי מחלון מכוניתו ומתווה בשפתיו " משוגעת". אין לי מושג מה הוא רוצה אני מחייכת אליו ואומרת "סליחה" בהדגשה. הוא המום, הסומק שהציף את פניו נמוג, הקרניים שלו נעלמות והוא הופך ממחבל פוטנציאלי לאביר...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה