הבלוג של ספיר ליברובסקי-שר

צועדת בדרכי גורלי

פמיניסטית מדופלמת.

עדכונים:

פוסטים: 4

עוקבים: 1

החל מנובמבר 2015

גברמסקל סלמאויט. התקשורת אפילו לא טרחה לציין את שם הנרצחת. שמה הגיע אלינו אך אין וודאות כי הוא מדויק. היא הייתה כה חסרת משמעות, שאפילו שמה איננו חשוב

22/11/2015

גברמסקל סלמאויט, בת 29 אריתראית מתל אביב, נרצחה על-ידי בן זוגה בדרום תל אביב אשר הכה אותה עד שמתה מפציעותיה

בתאריך 28/09/15 סמוך לשעה 7:00 נרצחה גברמסקל סלמאויט, אריתראית בת 29 מתל אביב על-ידי בן זוגה, סבלה הבוס, אריתריאי כבן 33, אשר הכה אותה בראשה באמצעות אבן גדולה, עד שמתה מפצעיה עם סימני אלימות קשים על גופה. מתנדב משטרה שעבר במקום עיכב אותו עד להגעת שוטרי תחנת שרת שעצרו אותו. הבוס הודה במעשיו ואף ערך שחזור עם החוקרים. מעצרו הוארך לששה ימים. אין פרטים נוספים על התקדמות החקירה מאז.

צוות מד”א שהגיע למקום קבע את מותה של סלמאויט שסבלה מחבלה קשה ודיממה בפלג גופה העליון. “על הכביש שכבה צעירה כבת 29 מחוסרת הכרה, ללא דופק וללא נשימה עם חבלה קשה ומדממת בפלג גופה העליון”, סיפר פרמדיק מד”א רונן כהן שהגיע למקום. “ניסינו להעניק לה טיפול רפואי, אבל הפציעות שלה היו קשות מאוד ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותה במקום”.

גברמסקל סלמאויט. בכלי התקשורת אפילו לא טרחו לציין את שם הנרצחת. שמה הגיע אלינו אך אין וודאות כי הוא מדויק. עד כדי כך היא הייתה חסרת משמעות, שאפילו שמה איננו חשוב. זהו עוד רצח “שגרתי” של אישה, אך אלו חיים שלמים שנשברו ונגדעו ברגע כאילו לא היו. הרצח הוא איננו על רקע רומנטי, כפי שנאמר לרוב בכלי התקשורת השונים במקרים כאלו. לא הייתה כאן שום רומנטיקה. היו כאן יחסי כוחות מובנים, אשר לסלמאויט לא היו כלים על-מנת להתמודד איתם. והיא שילמה על כך בחייה.

סלמאויט, אישה צעירה מאריתראה שהגיעה לישראל, מייצגת אוכלוסיה שלמה של נשים אשר נמצאות בתחתית ההיררכיה, שהן כל כך שקופות בחברה הישראלית שאפילו כאשר הן נרצחות אין להם שם, אין להם פנים, אין להן סיפור וכל ניסיון להנציח אותם נכשל. בדיוק כמו הניסיון שלי בכתבה הנוכחית.

צילום: shutterstock

אילוסטרציה: Shutterstock

 

רציתי לספר על חייה של סלמאויט, על הילדים שלה אם היו לה, על משפחתה בישראל אם הייתה לה ועל משפחתה באריתראה שחייה נהרסו לאחר הרצח. רציתי לספר במה היא עבדה, מה היא אהבה לעשות, מה היה מעלה לה חיוך על הפנים ומה היה מוריד לה דמעה. רציתי לספר ממה היה מורכב העולם שלה, מה היו הרצונות והשאיפות שלה, איפה היא ראתה את עצמה בעוד 20 שנה – האם חוזרת לאריתראה כאשר מתייצב שם השלטון ומתאחדת עם משפחתה או נשארת בודדה בישראל אך יודעת שאפשרה לילדיה עתיד טוב יותר משלה, ועל כך הייתה מודה בכל יום?

אין זה מקרי שאין לנו מידע על סלמאויט. גם לכל הארגונים העוסקים בנושא אליהם פניתי, לא היה מידע על חייה. זאת כיוון שהיא שייכת לקבוצת הנשים הכי מוחלשות בחברה הישראלית שעליהן הכי קשה למצוא מידע, כי הממשלה, החברה והמדיה משתיקות את קולן בצורה הכי גלויה. גם על מי שהיה בן-זוגה, סבלה הבוס, אריתריאי כבן 33 שהתגורר בישראל, אין לנו מידע מעבר לגילו ושמו.

אז למה זהו המצב? החברה האפריקאית הלא-יהודית בישראל, היא אוכלוסיה המודרת מהשיח הישראלי הקונצנזוסיאלי באופן שיטתי. זוהי חברה אשר חייה במקביל לחברה הישראלית, ולא ביחד איתה. אין לנו אינטראקציה ותקשורת איתה, וכך, אם נשים ישראלית הן מוחלשות ונמצאות בסכנה מתמדת, אז הרי שהנשים האריתראיות על אחת כמה וכמה. אין להן כלים כדי לבקש עזרה, הן לא מאוגדות ואין להן מנהיגות בתוך החברה הישראלית. מכאן שאין לנו אפשרות לדעת מה היו היחסים בין הבוס לבין סלמאויט ולא ידענו גם איך היה אפשר למנוע את הרצח.

אז בפעם הבאה שתקראו באחד העמודים בעיתון בריבוע קטן בצד למטה, כי עוד אישה נרצחה על ידי בן-זוגה, אני מבקשת כי לרגע תעצרו לחשוב מי הייתה אותה אישה, מדוע לה זה קרה ולא לאלו שנמצאות בסביבה שלנו. כי, כל עוד קשר השתיקה יימשך, נשים נוספות ימשיכו להירצח על ידי בני זוגיהן. בואו ננסה ביחד למנוע את הרצח הבא.

עוד מהבלוג של ספיר ליברובסקי-שר

תצוגה מקדימה

סלחי לי אישה, האם את מעוניינת להיות אימא?

השבוע הייתי בהרצאה של ד"ר אורנה דונת תחת הכותרת "כמה מחשבות על הרצון להיות לא אמא של אף אחד". דונת מעלה שתי תופעות, הקשורות זו בזו, שברוב המדינות (ובישראל במיוחד) הן עדיין טאבו: האחת, נשים שלא רוצות להביא ילדים לעולם, והשנייה,...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

והילד הזה הוא שלך, ובגללו היא ניסתה להתאבד

במוצ"ש פרסם בפייסבוק הסופר רן אפלברג פוסט קורע לב על הבת שלו בת ה-16.5, גפן, שניסתה להתאבד לאחר שבחור איתו קיימה מגע מיני צילם אותה בזמן המעשה ופרסם את הסרטון...

תצוגה מקדימה

גם אני אשת הכותל

במהלך שנות ילדותי ונעוריי, בפעמים המעטות שהלכנו כמשפחה לבית-הכנסת כדי לציין חגים ושמחות משפחתיות, זה היה בבית הכנסת הרפורמי בית דניאל בתל-אביב. בבית הכנסת השוויוני, אין הפרדה בין גברים ונשים, לא בתפילה ולא בריקודים, לא...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה