הבלוג של אורית רובינשטיין

רובינה

אוהבת לקרוא, אוהבת לטייל גם בארץ וגם בעולם. אמא לשני בנים מתבגרים, אוהבת מדע בדיוני וגיבורי על

עדכונים:

פוסטים: 144

החל מנובמבר 2014

האם באמת ניתן “לחצות את הקווים” ולהתחזות למשהו שאנחנו לא, או שהעבר שלנו תמיד יהיה חסר לנו? סיפורן של שתי נשים שחורות שיכולות להתחזות ללבנות אבל רק אחת לקחה את זה למקום הכי קיצוני שאפשר

25/09/2017

חוצה את הקו – נלה לרסן

ז’אנר – דרמה

166 עמ’, הוצאת עם עובד

line

הספר מתרחש בשנות העשרים של המאה הקודמת תקופה שנקראת גם הרנסאנס של הארלם. בתקופה זו רוב השחורים בדרום ארה”ב היו או ילדי או נכדי עבדים שחיו עדיין תחת דיכוי ושלילת זכויות אזרח בסיסיות . הרבה ניסו להגר לצפון כדי למצוא פרנסה טובה יותר וכך הפך רובע הארלם בניו יורק למרכז הקהילה השחורה. בתקופה זו התרחשה מהפכה תרבותית – הג’אז הפך נגיש גם לשחורים וגם ללבנים, מחזות שהתייחסו לראשונה לשחורים כאל בני אדם לכל דבר וספרות שפרחה באותה תקופה.

על הרקע הזה אנחנו מכירים את איירין וקלייר גיבורות הספר. איריין היא אשת רופא שחור שגרה עם משפחתה בהארלם ומגיעה לשיקגו כדי לבקר את משפחתה. על גג מלון יקר בו היא נחה מחום היום היא פוגשת את קלייר קנדרי, חברת ילדות נהגטו השחור בשיקגו.

קלייר הבלונדינית היא בת למשפחה שחורה ענייה והרוסה. היא “חצתה” את הקווים ואף התחתנה עם גבר לבן ששונא שחורים. היא כמובן מסתירה ממנו את עברה אבל הפגישה של עם איירין עושה לה משהו.

איירין לעומתה “חוצה” את הקווים רק כשנוח לה כמו למשל לשבת לשתות תה במלון שהכניסה לשחורים אליו אסורה. היא נשואה לגבר שחור ונהנית מחיי חברה סוערים בהארלם.

הפגישה גורמת לאיריין לרצות להתרחק מקלייר אך לאחר שנתיים זו האחרונה פורצת לחייה בסערה ומתחילה להיות חלק בלתי נפרד מחיי החברה בהארלם. אף אחד מהסובבים אותם לא מנחש שקלייר הבלונדינית והבהירה עד כמעט שקיפות, היא למעשה בת למשפחה שחור שמפחדת על חייה ועל חיי בה אם בעלה אי פעם יגלה את עברה.

קלייר אמנם חיה במעמד גבוה הרבה יותר מכל חבריה החדשים בהרלם אך הפגישה המחודשת שלה עם איירין ועם עברה השחור, גורם לה להבין שחייה הם שקר אחד גדול והיא לא באמת “חיה” אלא יותר מנסה להסתיר מבעלה את עברה ואת עולמה החדש.

איירין מהצד השני לא כל כך מרוצה מכניסתה המחודשת של קלייר לחייה וחוששת שקלייר עלולה להמית עליה אסון, עליה ועל כל בני משפחתה.

הספר נכתב ב- 1929 על ידי נלה לרסן שהייתה אחת הסופרות המבטיחות של אותה תקופה. למרות שהספר כמעט בן 90 הדבר לא מורגש בכתיבה ואם לא הייתי קוראת את העובדה הזו, הייתי בטוחה שזה ספר שנכתב היום על אותה תקופה.

ספר משובח למרות ואולי בגלל גילו, המעלה בכל כך מעט דפים כל כך הרבה נושאים שגם היום יכולים לדבר להרבה (א)נשים

עוד מהבלוג של אורית רובינשטיין

Thumbnail

שפחתי בחיקך - חוה עציוני-הלוי

כולנו מכירים את הסיפור של הגר השפחה שניתנה לאברהם על ידי שרה (אז עוד נקראה שרי) כיוון שהיא כבר נואשה מללדת לו יורש. להגר יש קונוטציה שלילית ביהדות בעיקר בגלל שהיא אמו של...

Thumbnail

מספרת הסיפורים - ג'ודי פיקו

ספר יפהפה (אם אפשר לקרוא לספר על השואה יפהפה) ומרגש!  כמו רובינו הכרתי את ג'ודי פיקו בספר שומרת אחותי ומאז קראתי עוד הרבה ספרים שלה חלקם טובים יותר וחלקם פחות. הספר "בת...

Thumbnail

גלבי - איריס אליה כהן

גלבי/ איריס אליה כהן ז'אנר: פרוזה, סיפורת מקור 325  עמ' הוצאת ידיעות ספרים    הסיפור היפה הזה הוא שילוב בין שני עדות שונות שכל אחת נושאת על גבה את הטרגיות שלה. מצד אחד ילדי...

תגובות