הבלוג של אורית רובינשטיין

רובינה

אוהבת לקרוא, אוהבת לטייל גם בארץ וגם בעולם. אמא לשני בנים מתבגרים, אוהבת מדע בדיוני וגיבורי על

עדכונים:

פוסטים: 140

החל מנובמבר 2014

“כל החיות שוות, אבל יש חיות ששוות יותר”

20/09/2015

חווה

חוות החיות – על פי ספרו של ג’ורג’ אורוול

סיפור ההצגה – בחווה באנגליה לחיות יש חזון: למרוד באדון שמתעלל בהן ולהקים חווה עצמאית ללא האויב ההולך על שתיים הלא הוא האדם. הן חולמות על חיים אחרים, חיים בהם הן יהיו אחריות על הייצור בחווה ויאכלו מתוצרתם בלי למכור את הסייחים או את הביצים, וחיה זקנה תוכל לנוח בכבוד בחווה ולא להמכר לשחיטה.

המרד קורה ומר ג’ונס הבעלים של החווה מסולק ממנה בבושת פנים. החיות כל כך מאושרות מהחופש שניתן להן שעובדות אפילו יותר קשה מקודם כי עכשיו לא מכריחים אותן אלא זה למען עצמן.

4

מי שמנהיג את המרד הם החזירים שנחשבים החכמים שבחיות ולאט לאט הם משתלטים על החווה תחת חסות התירוץ ש”מישהו צריך לנהל את המקום ולא יכול להיות שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה”. החזירים מציגים עצמם כחיות שתמיד צודקות ולאט לאט תוך כדי שטיפת מוח מנכסים לעצמם עוד ועוד זכויות יתר בעוד ששאר החיות נאלצות לעבוד יותר ויותר קשה.

2

הסיפור הוא סאטירה על המשטר הקומוניסטי וכיצד המהפכה הרוסית התחילה גם היא ש”כולם שווים” אבל בסופו של דבר ידוע לנו שגם בברית המועצות היו כאלה שהיו שווים יותר ולא בהכרח מצבו של האדם הפשוט היה טוב יותר מאשר בימי שלטונו של הצאר.

כשהייתי ילדה ראיתי את הסרט המצוייר וגם קראתי את הספר ומאד סיקרן אותי איך מעלים הצגה כזו? לא פשוט כשרוב הדמויות אמורות להיות חיות. לא פשוט בכלל.

אז מסתבר שלא רק שזה אפשרי, זה אפשרי ובגדול. הדבר מתאפשר בזכות שחקנים מצויינים שנותנים את נשמתם על הבמה, עד כדי כך שלא הרגשתי שאלה שחקנים אלא כל חיה וחיה הייתה נוכחת על הבמה, ורק מלהסתכל על תנועות הגוף היה ברור מה היא החיה.

תיאטרון גשר אימץ את קבוצת השחקנים בוגרי ביה”ס למשחק של יורם לוינשטיין במטרה לטפח דור צעיר של שחקנים ולפי ההצגה הזו מסתמן כאן דור חדש של שחקנים מצויינים שלא נופלים ברמתם מהשחקנים הוותיקים. אני לא מבקרת תיאטרון אבל אני יודעת כשאני נהנית – וכאן נהניתי מאד. החברה הצעירים האלו היו פשוט מצויינים ומאד אשמח לראות אותם בהצגות נוספות.

אישית הכי אהבתי את הסוסים. השחקנים היו כל כך משכנעים שאני הרגשתי שיש סוסים על הבמה. כמובן שאיפור עוזר אבל לא היה להם הרבה עזרים מעבר לכך – התלבושות מאד מינימליסטיות (אני מניחה שכדי שיוכלו לנוע בקלות) אבל המשחק שלהם ותנועות הגוף מאד הרשימו אותי.

DSC_3116(גל בן עמרה וכרמל קנדל בתפקיד קלובר ובוקסר הסוסים)

ההצגה מלווה בנגנים שנמצאים על הבמה ותורמים כל כך הרבה להצגה עצמה במוזיקה המקסימה שהם מנגנים.

הספר נכתב אמנם בשנות הארבעים כסאטירה על עליית הקומוניזם אבל רלוונטי גם היום כשדיקטטורות נופלות סביבינו ובמקום דמוקרטיה אמיתית עולים דיקטטורים חדשים.

ההצגה מתאימה לדעתי מגילאי 13-14 ומעלה והייתי ממליצה להוסיף אותה לסל תרבות לבתי הספר התיכוניים.

הצגה מצויינת ומעוררת מחשבה ומשחק מצויין של השחקנים הצעירים של תיאטרון גשר - אני בטוחה שעוד נשמע עליהם ונראה אותם בתיאטראות ישראל

תודה לסלונה ולתיאטרון גשר על ההזדמנות לראות אותה

קרדיטים:

תמונות: לירן לוי

בימוי: נעם שמואל

תלבושות: אביה בש

שחקנים: קבוצת בוגרי בית הספר למשחק של יורם לוינשטיין (בוגרי 2014)

תפאורה: ניב מנור

תנועה: עמית זמיר

 

עוד מהבלוג של אורית רובינשטיין

תצוגה מקדימה

שפחתי בחיקך - חוה עציוני-הלוי

כולנו מכירים את הסיפור של הגר השפחה שניתנה לאברהם על ידי שרה (אז עוד נקראה שרי) כיוון שהיא כבר נואשה מללדת לו יורש. להגר יש קונוטציה שלילית ביהדות בעיקר בגלל שהיא אמו של...

תצוגה מקדימה

מספרת הסיפורים - ג'ודי פיקו

ספר יפהפה (אם אפשר לקרוא לספר על השואה יפהפה) ומרגש!  כמו רובינו הכרתי את ג'ודי פיקו בספר שומרת אחותי ומאז קראתי עוד הרבה ספרים שלה חלקם טובים יותר וחלקם פחות. הספר "בת...

תצוגה מקדימה

גלבי - איריס אליה כהן

גלבי/ איריס אליה כהן ז'אנר: פרוזה, סיפורת מקור 325  עמ' הוצאת ידיעות ספרים    הסיפור היפה הזה הוא שילוב בין שני עדות שונות שכל אחת נושאת על גבה את הטרגיות שלה. מצד אחד ילדי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה