הבלוג של רותם ליברזון - טיפול בבישול

רותם ליברזון

עדכונים:

פוסטים: 174

עוקבים: 247

החל מדצמבר 2012

אתמול, החלטתי שנאכל כולנו ביחד ארוחת ערב משפחתית. בנחישות הודעתי לכולם כי נמאס לי שכל אחד חוטף לו משהו ונעלם. הגיע הזמן לקצת חינוך, תרבות וישיבה מסודרת סביב השולחן. אבל זה לא יום שישי שמעתי את המרמור מסתובב לו בחדר, קטן אבל עקשן. נכון, עניתי. אבל זה יהיה נחמד אם נוכל סתם כך, באמצע השבוע לשבת ביחד.

לידיעתך, אני אחזור רק בשבע מחוג הריקוד הודיעה בכעס המתבגרת הראשונה. ואותי באים לאסוף לסרט בשמונה, הוסיפה בזריזות השנייה. רק הזאטוט המשיך לרייר במרץ על הספה החדשה בעודו לועס לכלב האומלל את האוזן. מיד צלצלתי לבעל בשמחה וביקשתי שלא יאחר לארוחת הערב. מה קרה, הוא שאל בבהלה של אחד ששכח תאריך חשוב במיוחד. כלום, השבתי. פשוט כבר לא מצליחה לראות באמת אף אחד ליותר מהיי, ובי, והדיאלוגים עם הילדים מתמצים בעיקר ביחסי בנק – לקוח, עם אשראי בלתי מוגבל. ממש בא  לי, סתם ארוחה רגילה. כולנו ביחד, בקטנה.

כרגיל, פיתחתי ציפיות, כך אני. בונה תילי תילים של חלומות.

מיד נכנסתי למטבח והכנתי לחמניות ממולאות, נפלאות, שיכולות ללכד את הנשמות הכי חומקות. בדמיוני ההוזה כולנו נשב רגועים ומנומסים, נביט אחד לשני באהבה, ממש כמו בסרטים. כל אחד ישתף וישתתף, ולא יקום לפני הזמן וכמובן שלא יהיו מאות סמסים מתחת לשולחן. בשבע בדיוק התיישבתי עם הזאטוט וציפיתי. וציפיתי, והתעצבנתי, והתחלתי לצרוח. בהתחלה על המתבגרות שננעלו בחדרן וצרחו עלי במרץ חזרה. אחר כך על הבעל שנכנס באיחור הביתה, דבוק לסלולרי באמצע שיחת עבודה. ומרוב תסכול וכריזה אפילו על הזאטוט האומלל נהמתי למרות שישב עליז, רעב וצייתן, לבדו, ליד השולחן.

אחרי רבע שעה השולחן התמלא. האחת ביקשה כסף כי נגמרה לה ההקצבה, השנייה איימה שנמאס לה מהצבא. ושוב כמה טענות, ובדיחה אחת, מצחיקה נורא. וריב של הגדולות על חולצה קרועה וכעורה. והקטן שרוצה בכלל לרקוד, על השולחן. ואני צועקת ומגישה, וגם צוחקת, חזק. וגם רוקדת אתו על הרצפה. וכולם אוכלים ומקשקשים. וככה עוברת לה חצי שעה, סוג של ארוחה.

בום. הדלתות נטרקות. והיי וביי. ודי.

הלחמניות חוסלו, הילדים ברובם נעלמו, והבעל כבר מזמן שרוע על הספה מול הטלוויזיה . הבנתי, שאכן הייתה פה סערה קטנה, ממש כמו החיים עצמם. ולמרות שגברת בבלי לא הייתה כותבת עלינו את ספר הנימוסים וההליכות, המשפחה הזאת תוססת ומלאת שמחה. וכנראה בסתר ליבי אני אוהבת אותה ככה – יצרית, סוערת ושייכת לחיים, וכנראה הרבה פחות לרומנטיקה המנומסת שבסרטים.

המאפים, רכים, נימוחים וריחניים. עם הביס הראשון מתגלה הפתעה. שלל טעמים נפלאים יתפוצצו לכם בפה. פשוט נפלא.

מאפים ממולאים


לקנות

לבצק

חצי קילו קמח לפיצה

חצי כוס שמן זית

כף שמרים יבשים

כפית מלח

כף שטוחה סוכר

כוס מים חמימים

למלית הדלעת

חצי קילו דלעת קלופה וחתוכה לקוביות גדולות

חבילה של גבינת עיזים

5 כפות דבש

כפית טימין

רבע כוס צנוברים קלויים

שמן זית

מלח, פלפל

למלית הבשר

חצי קילו בשר בקר

רבע כוס  צנוברים קלויים

כוס פטרוזיליה או כוסברה קצוצה

בצל אחד קצוץ ומטוגן היטב

2 שיני שום

כפית בהרט

מלח ופלפל

הכנה


לבצק

מכניסים את כל החומרים פרט למים, למיקסר עם וו לישה ולשים היטב. מוסיפים בהדרגה את המים עד שמתקבלת עיסה גמישה, בערך כ 7-8 דקות. מעבירים את הבצק לקערה משומנת עם ניילון (לא נצמד). משאירים במקום חם להתפחה במשך כשעה וחצי. כל חצי שעה מפילים את הנפח ולשים חצי דקה.

למלית הדלעת

1.מכניסים את חתיכות הדלעת כשהן מצופות במעט שמן זית לתנור על חום של 200 מעלות לחצי שעה עד שיתרככו ויתקרמלו.

2. מכניסים את כל החומרים לקערה ומערבבים היטב. מתבלים במלח ופלפל.

למלית הבשר

1.מטגנים את הבצל והבשר ב 4 כפות של שמן זית במשך 5 דקות עד לקבלת גוון עדין.

2.מוסיפים את כל שאר המרכיבים לקערה ומתבלים בבהרט מלח ופלפל.

לסיום

1.מחלקים את הבצק לעיגולים קטנים בערך בגודל של חצי כדור טניס. משטחים אותם על כף היד בעזרתה של היד השניה ומכניסים למרכז העיגול  3 – 2 כפיות של מלית. סוגרים את עיגול הבצק על המלית ומגלגלים לצורה של כדור.

2. מכניסים את כל הכדורים ברווחים לתבנית אפיה עם מעט שמן או על גבי נייר אפיה. מברישים במעט ביצה טרופה ומפזרים מלמעלה גרגרי סומסום שחור.

אופים כ 35-40 דק (או עד שנראות שחומות) בחום של 200 מעלות בתנור שחומם מראש.

זהו, מגישים חם עם סלט ברוקולי או סלט עגבניות מרענן ליד. מבטיחה שיהיה שמח.

עוד מהבלוג של רותם ליברזון - טיפול בבישול

תצוגה מקדימה

הרודס ים המלח הצליח להרים אותי הכי גבוה במקום הכי נמוך בעולם.

אלו היו כמה שבועות מתישים. אתם יודעים מהסוג הזה של זאטוט שחולה כבר שבועיים ולא מפסיק לילל ועוד שתי מתבגרות עצבניות שלא מפסיקות להתלונן. וכבר תכף יוני יולי ויש נזילה מהכיור ובכלל נמאס לי מהכל. ואז שכל הפיוזים התחילו...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

פסטיה מרוקאית – כי זהו גן העדן.

חולה על אוכל מרוקאי. משהו בטעמים החזקים ובשילובים המנוגדים עושה לי את זה. והמתכון הזה? כולו חגיגה של פיצפוצים ופריכות.. מתוק וקצת חריף (כן, העזתי להוסיף צ'ילי חריף למלית כי זה מתבקש וגם קצת שום) בצק קריספי שמרעיש לנו...

תצוגה מקדימה

כשנוגעים בבייסיק של החיים - עוף צלוי מושלם

השבועיים האחרונים היו מהסוג שחותך אותך לגזרים ומפיל עלייך אימה נוראית. בעיה רפואית, והמילה שאתה פוחד ללחוש  נאמרת בקול רם וברור במסדרונות הצהבהבים של איכילוב. ומהרגע שהיא אופציה נשמתך מתחילה לזלוג. יש רגע קטנטן ושביר...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה