הבלוג של רוני גרובר

במאי/מאמן.

משהו בחיים שלך צריך להשתנות? אני מזמין אותך לשבת ב"כסא הבמאי" ולגלות איך לביים את המציאות הרצויה של חייך./// www.ronygruber.com /// אני מאמן מוסמך, חבר סגל בביה"ס למאמנים של מכון אדלר ובמאי קולנוע וטלוויזיה כבר למעלה מ-20 שנה... +עוד

משהו בחיים שלך צריך להשתנות? אני מזמין אותך לשבת ב"כסא הבמאי" ולגלות איך לביים את המציאות הרצויה של חייך./// www.ronygruber.com /// אני מאמן מוסמך, חבר סגל בביה"ס למאמנים של מכון אדלר ובמאי קולנוע וטלוויזיה כבר למעלה מ-20 שנה בקיצורבמאי/מאמן. /// https://www.facebook.com/coach.director ///

עדכונים:

פוסטים: 15

החל מיוני 2014

ה”חגים” הם שעתנו היפה. באמת. פתאום הדחיינות שלנו אינה תירוץ אלא אופן התנהגות נורמטיבי. כזה שכולם מקבלים, מבינים. פתאום כולם נשמעים כמונו: “נעשה את זה אחרי החגים”.

1-שעון 1

אמירה שכזאת מאוד תרגיע דחיינים אמיתיים, בעיקר כי אנחנו בוחרים להיות אופטימיים חסרי תקנה, עד………שהכול מתפוצץ לנו בפנים. וזה כמובן מה שיקרה. יעברו חגי תשרי, האבק ישקע, כולם יחזרו לקדם את ענייניהם במשנה מרץ ואנחנו נשאר מאחור תוהים, שוב, מה הופך אותנו לשונים?

אני דחיין , אבל גם מאמן. תוך כדי הכתיבה הבנתי שהעמדה החצויה הזאת שבין מעוף הציפור ובין לב ליבה של המאפליה מאפשרת לי להציע לכם לכבוד החג מילון שימושי. מעין תרגומון מדחיינית לעברית :

  1. “מחר אני אעשה את זה” = זה עדיין לא מרגיש ממש דחוף.
  2. “אני לא טוב בניהול זמן, כזה אני…” = רצף הכישלונות שלי בעבר משתק אותי.
  3. “לא הצלחתי להתחיל” = בחרתי שלא לנסות ולהתחיל כי אני פוחד שלא אצליח.
  4. “אני צריך להרגיש מוכן ואז….” = לא בא לי על זה ואני לא ממש מרגיש שיש לזה ערך (גם אם ברור לי שאני חייב)
  5. “לא הספקתי שום דבר” = בחרתי לפזר את האנרגיה שלי בין מלא דברים ואף אחד מהם הוא לא מה שבאמת הייתי צריך לעשות
  6. “אני מתחרט שלא התחלתי קודם” = יש לי תירוץ מצוין למה נכשלתי.
  7. “אני אופטימי, כי אני עובד הכי טוב בתנאי לחץ” =כבר התעלמתי משני מועדים בהם התחייבתי לעצמי להתחיל את העבודה ואני מתחיל להיות בלחץ.
  8. “התחלתי, אבל פתאום הרגשתי שכל היום עבר במשחקי מחשב”= יש דברים שדחיינים מצליחים לא לדחות אף פעם.
  9. “בסוף הכול תמיד מסתדר”= אני מעדיף להיות אופטימי כי אין לי מושג איך אני מצליח לעשות את זה.
  10. “אני דחיין” = אני קצת ילד. נותן לאימפולסיביות שלי ולצורך בסיפוקים מיידים לנהל אותי.

מדמיין עולם “מושלם” בו החיים הם קצת כמו סרט: התוצאה מובטחת מראש כמו הפי אנד והסצנות המייגעות, המונוטוניות, היומיומית נשארו על רצפת חדר העריכה.

דחיינים, זו שעתנו היפה. שלא כהרגלנו, בואו לא נבזבז אותה כדי שהשנה הבאה תראה קצת אחרת.

רוני גרובר

במאי/מאמן – מתמחה בדחיינות

http://ronygruber.com/green/

https://www.facebook.com/coach.director

טל. 050-8-555-669

עוד מהבלוג של רוני גרובר

תצוגה מקדימה

שינוי. כותרות פתיחה

כבר מהפריימים הראשונים של כל סרט, עוד לפני שהסתיימו הכותרות, אנחנו יודעים מיהו ה"גיבור". זה מוזר. למרות שלא קורה שום דבר מעניין בחייה של הדמות הראשית, אנחנו מזהים אותה כגיבורה. למעשה, מה שהופך אותה לגיבורה היא האופציה שאולי...

תצוגה מקדימה

שלא נדע

בחודש האחרון הם נכנסו לחיי. היודעים. אנחנו אמנם אומה של יודעים, אבל עכשיו, אחרי חודש של חטיפה ורצח, קרב והרג, המרחב הפרטי שלי נכבש סופית. הוא הופקע בידי אנשי צבא לשעבר שיושבים באולפן ויודעים, על ידי פרשנים בשיער סתור אשר...

תצוגה מקדימה

בחירות זו לא אופציה. זו חובה

בכל פריים שאתם רואים בכל שנייה של כל סרט, מישהו בחר עבורכם בדיוק את מה שתראו. זה אחד הדברים הראשונים שבהם התאהבתי שהתחלתי לעסוק בקולנוע. חשבתם על זה פעם? ה-כ-ו-ל. הצבעוניות, הקומפוזיציה, השחקנים, הלוקיישן, הבגדים כל אחד...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה