הבלוג של Ronnie Paris

ronnieparis

עדכונים:

פוסטים: 10

החל מספטמבר 2018

לא, לא נפגשתי עם התינוק שלי עדיין.

לאחר שבוע בו החל לרדת את הירידה הצפויה במשקל (ירד מ-2 קילו ל1.800), הוא שוקל כעת 1.940 (נכון לאתמול, כי כנראה שעד שאעלה את הפוסט הזה לא אקבל עדכון חדש, שהרי גאורגיה הנפלאה מתחילה לעבוד רק ב11). אני מקבלת תמונות שלו, גם סרטונים בהם הוא בעיקר ישן ולפעמים משקיע באיזו התמתחות מתוקה שמעידה על שינה שלווה, והלב שלי יוצא ממקומו. אני באמת לא יכולה לתאר את הכמיהה שאני מרגישה בכל הגוף שלי, לגעת בו, לאסוף אותו לידיי ולנשום אותו. כמו שאני עושה כל לילה (וכל רגע אפשרי נתון) עם ליבי שלי. כמו צורך חייתי להגן על הגור שלי, חלק ממני, שרק יגיע כבר הרגע.

השבוע התחיל בקושי גדול. מזג האוויר המדכא הביא איתו ימים אפורים וגשמים ללא הפסקה, ושיקף בדיוק גם את ההרגשה שהיתה לי בגוף. הרגשתי שההמתנה הורגת אותי, והלבד הזה של ליבי ושלי שובר אותי, לאט ובטוח. זה הרגע להגיד שהשכנים שלנו לרגע אחד לא נותנים לנו להרגיש לבד. הם המשפחה שלנו כאן והם לגמרי מתנה שקיבלנו כאן, אבל בסופו של יום, אחרי שליבי הולכת לישון, אני נשארת לבד. הרגע הזה שאני רק רוצה להניח את הראש שלי על הכתף של אפי, להתנחם בזרועותיו, להרגיש שאני לא לבד.. כל כך חסר לי.

לאחר יומיים קודרים בחוץ ובנשמה, החלטתי שאני חייבת לעזור לעצמי וחזרתי לדבר קצת עם הפסיכולוגית האלופה שלי, ממנה נפרדתי בקיץ האחרון בשל מעבר לחיפה וגם כי הרגשתי שאני יכולה להתחיל דרך חדשה וטובה. כמו שרק היא יודעת, היא הצליחה איכשהו למלא לי את המצברים ולהרים לי את הראש. ובאמת בימים שהגיעו לאחר מכן הרגשתי שאני בהתחזקות מחודשת. שלא משנה מה יהיה, אני חזקה ושום דבר לא יפיל אותי שוב. בינתיים הימים החלו להתבהר ולהתחמם, יצאתי עם ליבי לא מעט, אפילו יצאנו לטיול אחד רגלי וארוך לאורך הנהר יחד עם השכנים המקסימים והתאומים המתוקים שלהם, והיה ממש כיף. בהמשך, יצאנו לסיבוב קניות לתינוק שלנו, שכלל בגדים, בקבוקים, אוכל וכל הנלווה לזה. פתאום מתלה הכביסה התמלא בבגדים קטנטנים, התפנו 2 מגירות בארון לכל הציוד שלו, יש עריסה קטנה ולבנה בכניסה לבית, אמבטיה, סלקל… לא יכולה להגיד שזה לא מוזר שיש הכל ורק הוא עדיין לא הגיע. מרגיש מעוות משהו.

אתמול הייתי במשרד הפנים, כי הם ביקשו שאחתום על טופס שמעיד על כך שאני כאן (כן אני גם לא יודעת איך להגיב לזה כל כך), ושם פתאום נפל לי האסימון, שרק עכשיו הם מתחילים בכלל ללמוד את התיק שלנו, ולאחר מכן, סביר להניח שיעלו כל מני שאילתות שהם מעלים במקרים של פונדקאות, כאלו שגם עלולים להביא אותנו למצב בו נאלץ לשגר לכאן כל מני טפסים מהארץ (=עיכוב), ואז עוד נמתין כי לגאורגים יש את הזמן שלהם, וזמן המתנה ממוצע לתעודת לידה, בניגוד למה שחשבתי, הוא חודש, ורק אז, אם אכן תהיה תעודה עד אז, נחכה לתעודת מעבר לתינוק ולמועד טיסה קרוב.

אז אני עדיין משתדלת להיות חזקה. אבל זה פאקינג ק ש ה !!!!!

אני באמת לא ברחמים עצמיים, ובאמת מבינה שכל הדבר הזה הוא רק רקע לדבר נפלא וגדול שקרה לנו בחיים, ומבינה שבסוף זה יגמר ונגיע לארץ, מבינה גם שיש צרות גדולות יותר, ברור, מבינה שהרבה אנשים היו מתחלפים איתי למרות כל הקושי (טוב לא יודעת אם הרבה, אבל מניחה שיש כמה אמיצים כאלה), ועדיין, המצב הזה של חוסר הידיעה וחוסר השליטה על מה שקורה לי בחיים כרגע, לא הגיוני וממש ממש קשה להיות כל הזמן חזקה בזה. זה מטורף שבמקום להרגיש שהסוף של כל זה מתקרב, אני מרגישה שהוא רק הולך ומתרחק. אני מבינה שאם לא יקרה נס, אנחנו נגיע לארץ החל מאמצע יוני וזה במקרה הטוב!!! אבל בסדר, חזקה.

כיוון שאני שונאת לסיים בנימה שלילית, חשוב לי כן למצוא משהו טוב לסיום. אז לגבי התינוק, אגיד רק שאני מבטיחה לספר את שמו המהמם ברגע שיגיע לידיי, ומחכה כבר לספר לכם על הרגע הזה. ולגבי ליבונת אהובתי, האור בחיי, אגיד שאין לי מילים לתאר את הגאווה שלי בבגרות המרגשת של הילדה הזאת, באופן שבו היא (היא!!) מכילה אותי, לומדת אותי על כל צדדיי, נותנת לי את המקום שלי מחד, וממלאה אותי מאידך, מצחיקה אותי, מלמדת אותי זוויות חדשות להסתכלות חיובית יותר, ובעיקר מרחיבה לי את הלב לממדים חדשים בכל יום מחדש.

זה ללא ספק מסע שהיא ואני נצא ממנו אחרת מכפי שנכנסו אליו, מכל כך הרבה בחינות.

עוד מהבלוג של Ronnie Paris

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 2 years

גאורגיה

אז עברו כמעט שנתיים מהפעם האחרונה (והראשונה) שכתבתי כאן. וגם עברו לא מעט עניינים מאז. כי היקום/ אלוהים/ you name it דואג שלא ישעמם לי בחיים. גם לא לאפי, וכתוצאה מכך, גם לא לליבי. שזה כבר באמת, איך לומר, חרא. אני לא אכנס לעומקם של כל...

תגובות

פורסם לפני 2 months

גאורגיה, (רק) שבוע 3

הרבה פתיחות חלפו בראשי במהלך השבוע לפוסט הזה. אולם, לא תארתי לעצמי שהפתיחה תראה כך: ככל הנראה, הלידה תתרחש בימים הקרובים. אולי כבר קרתה עד לרגע שמי מכם י/תקרא את זה. אנחנו בשבוע 32+4. אתמול הבוקר התחיל בהודעה משמחת על...

תגובות

פורסם לפני 4 weeks

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה