הבלוג של ronitrubin

בית חלומותיי

זה לא פשוט להגדיר אותי בכמה מילים, שלא אפספס משהו חשוב...אוהבת את המילים. עוסקת בנדל"ן למגורים באופן עצמאי, לאחר שינוי בקריירה. בעלת רקע ניהולי בנקאי בארצות הברית. אמא לשלושה מדהימים, שכל אחד בתורו לימדני פרופורציות מהן.... +עוד

זה לא פשוט להגדיר אותי בכמה מילים, שלא אפספס משהו חשוב...אוהבת את המילים. עוסקת בנדל"ן למגורים באופן עצמאי, לאחר שינוי בקריירה. בעלת רקע ניהולי בנקאי בארצות הברית. אמא לשלושה מדהימים, שכל אחד בתורו לימדני פרופורציות מהן. כותבת על "בית", על ילדים, על החיים שבין לבין וכנראה שגם על אהבה לדרך. על הרגעים שמהם עשוי מה שמשמעותי עבורי. כל קשר בין הסיפורים והחוויות המתוארות בבלוג לבין אנשים או מציאות, הוא מקרי בהחלט ופרי דמיוני.

עדכונים:

פוסטים: 139

החל מנובמבר 2010

“בסופו של דבר משמעות החיים טמונה בנגיסה בסופגנייה חמה ומתוקה שהרגע יצאה מהתנור…” קוריירה דלה סרה. על ספר שהחזיר אותי לריחות מתוקים של סופגנייה איטלקית בפסאג’ של קמברידג’ מסצ’וסטס

17/06/2017

בקיימברידג’ מסצ’וסטס היה פסאג’ גדול, ממש מול אוניברסיטת הרווארד. אם הייתי מגיעה לשם מכיוון Brattle st. שעל הרווארד סקוור, היה מקבל את פניי ריח שמנוני ומפתה של סופגנייה איטלקית, שאין שנייה לה. תשכחו מדנקן דונאטס. הסופגניה הזאת יצאה משמן עמוק חם ומחבק. סוג של חיבוק נדיר, שיכול לכל. או שלא.

אל הריחות האלה החזיר אותי פאוסטו בריצי בספרו ‘מאה ימים של אושר’.

הספר הזה הוא ממתק שנון, מלא בעצב ובצחוק, מלא בחיים ובמוות. על אף שהקורא מבין די בהתחלה כי גיבור הספר ימות בסופו, הוא מתקשה מאד לעזוב אותו.

השאלה מה היית עושה לו נותרו לך כך וכך ימים לחיות, היא שאלה שעברה בראש אולי לכל אחד מאיתנו, אולי רק לאקזיסטנציאליסטים שבינינו. אבל היא עברה ועוברת. השאלה העסיקה סופרים, מחזאים וקולנוענים עד כדי כך שכשפותחים ספר בשם הזה מצפים לעוד קלישאות. אבל לא כן הוא.

עטיפת הספר

עטיפת הספר

גיבור הסיפור הוא לוצ’ו בטיסטיני, בעבר שחקן כדור מים כושל ובהווה מאמן קבוצת כדור מים ומאמן כושר כנראה בעל כמות די רצינית של שומן תוך בטני. לוצ’ו, הנשוי לאהבת חייו ואם שני ילדיו, מגלה ביום בהיר אחד כי הוא חולה במחלה ממארת.

הגילוי הזה תופס את לוצ’ו בדיוק אחרי שאשתו האהובה תופסת אותו בבגידה. בגידה של מי שאינו רק בעלה האהוב ואב ילדיה, אלא גם חברה הטוב ביותר.

פאוסטו בריצי  , שהוא קולנוען מוערך ועטור פרסים, לוקח אותנו בספר זה למסע של הבנת האושר הפשוט. זהו תרגיל מחשבתי מעט מטריד אבל חיוני. גיבור הספר בן 40. הגיל שבו מבינים כבר מי נגד מי ולעיתים התחושה היא ‘אז זה כל הסיפור?’ תוך כדי קריאה והבנת הרעיון שמה שיש עכשיו זה מה שיהיה, שאין לנו זמן בלתי מוגבל, גם אם לא מאה ימים, לתקן את שצריך תיקון, לחזר אחרי מי שהתביישנו לחזר אחריו או לצאת לחופשה שבה נבלה זמן אמת עם ילדינו האהובים. כי עכשיו זה מה שיש לנו.

רומן הביכורים הזה נקרא בנשימה אחת, למרות הנושא הכאוב של הספר, דרך הסיפור של לוצ’ו בטיסטיני. אחרי סיום הקריאה נזכרתי בשירו של חורחה לואיס בורחס, שיר שבחרתי בזמנו לתת לחמי זכרו לברכה ליום ההולדת האחרון שחגג. (60).

מתוך השיר של בורחס :

“… ובמקרה שאתם לא יודעים

החיים הם בסך הכל אוסף של רגעים קטנים

אל תפספסו את זה כאן ועכשיו

ללוצ’ו ניתנו מאה ימים לחיות. איך יבלה אותם והאם יצליח לזכות שוב באמונה של אשתו?

רוצו קראו את ספר הביכורים הנפלא הזה ואולי שארית חייכם תעבור עליכם ביתר סיפוק ואושר. עד 120.

מאיטלקית : מונה גודאר

כנרת זמורה ביתן – מוציאים לאור

עוד מהבלוג של ronitrubin

תצוגה מקדימה

האישה שעושה סדר בחיים

ענת דהן, נשואה + שלוש בנות (9, 14, 17) היא בעלת העסק "ענת תסדר" - סידור ארונות וארגון חללים ביתיים. העסק של ענת הוא עסק צעיר, בן שבעה חודשים בסך הכל, אבל הולך וצובר תאוצה ומוכיח...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

נהפוכו - חוויות משיעור אנטי גרוויטי יוגה

כמי שמחזיקה במנוי לחדר הכושר מבלי לפקוד את שעריו (השבוע. השבוע אלך!), וכמי שנקלעה למערבולת של כמה פרויקטים שאפתניים ומאתגרים בתחום המקצועי שתפסו את שרירי הכתפיים עד כדי כך שהמסאג'יסט הקבוע שלי הכריז 'הגוף במצוקה', הרשיתי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

על הבית כמושג יחסי ועל ספר מעורר השראה - רשמים של אישה לא מושלמת במסע משפחתי חד פעמי

 02:00 בלילה שעון ישראל. אני מקשיבה ל88 וקוראת את הספר שקרא לי ממרחקים. לפני כ 14 שנה קראתי את הספר שעורר בי השראה רבה. הייתי עוד בשנות העשרים המאוחרות שלי אבל הרגשתי שהספר מדבר אליי. ספר של אישה בגיל העמידה, שעזבה את בעלה לאחר...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה