הבלוג של ronitrubin

בית חלומותיי

זה לא פשוט להגדיר אותי בכמה מילים, שלא אפספס משהו חשוב...אוהבת את המילים. עוסקת בנדל"ן למגורים באופן עצמאי, לאחר שינוי בקריירה. בעלת רקע ניהולי בנקאי בארצות הברית. אמא לשלושה מדהימים, שכל אחד בתורו לימדני פרופורציות מהן.... +עוד

זה לא פשוט להגדיר אותי בכמה מילים, שלא אפספס משהו חשוב...אוהבת את המילים. עוסקת בנדל"ן למגורים באופן עצמאי, לאחר שינוי בקריירה. בעלת רקע ניהולי בנקאי בארצות הברית. אמא לשלושה מדהימים, שכל אחד בתורו לימדני פרופורציות מהן. כותבת על "בית", על ילדים, על החיים שבין לבין וכנראה שגם על אהבה לדרך. על הרגעים שמהם עשוי מה שמשמעותי עבורי. כל קשר בין הסיפורים והחוויות המתוארות בבלוג לבין אנשים או מציאות, הוא מקרי בהחלט ופרי דמיוני.

עדכונים:

פוסטים: 140

החל מנובמבר 2010

דמיינו בית עץ מעל גבעה נישאת אל מול חוף ים פראי, טובל ביערות ירוקים ומרהיבים. כפר פרובינציאלי בטורקיה, מרחק של 1,000 קילומטר מאיסטנבול. עם התפתחות העלילה נדמה שהמרחק מהציביליזציה יכול להימדד בשנות אור.

במרכז עלילת הסרט “ילדות פרא” (או בשם המקורי “מוסטנג”) חמש ילדות יפות, שובבות ומלאות שמחת חיים, אחיות קרובות, שהתייתמו מהוריהן עשר שנים קודם לכן.

האחיות גדלות בבית רחב ידיים בכפר תחת השגחת סבתן, דודן הפרימיטיבי, ודודתן. בחלקו הראשון של הסרט, נראה שהבנות מתמודדות בקלילות עולצת עם הדכאנוּת של המערכת הפטריארכלית שלתוכה נולדו.

אולם בהדרגה נחשפים הצופים למשמעות הטראגית של חיי הנשים האלה. כשהגדולות שבאחיות מגיעות לגיל ההתבגרות ומתחילות להיראות בעיני הדוד ובעיני אנשי הכפר המסורתיים  כנשים קטנות ומיניות, מתחילה מסכת של דיכוי ואף כליאה  ונסיון של הדוד לנתקן מהעולם החיצון. הסבתא והדוד עושים יד אחת על מנת לשמור על תומתן, כדי שערכן בשוק השידוכין לא יפגע. כמו בתרבויות אחרות שבהן נשים משלמות מחיר כבד על האובססיביות של אבותיהן, אחיהן ובני זוגן ביחס לאותה פיסת עור חבויה המהלכת עליהם אימים, קרום הבתולין, גם כאן גורלן מוכתב בידי פאטריארך צר מוחין החרד לגורל בתוליהן, במקרה זה הדוד. למרות שהעלילה מתרחשת בכפר מרוחק, הרי שכל צופה יזהה מיד את הצביעות הבלתי-נתפסת הנלווית ל”דאגה” של גברים מסוג זה לתומתן של הבנות הסובבות אותו. כדי לא לפזר כאן ספויילרים, אשאיר לכם לגלות במה דברים אמורים.

הבנות האומללות מפסיקות לבקר בבית הספר ועוברות תהליך של הכשרה לקראת תפקידן כרעיות. הן נאלצות ללמוד מהדודות את מה שפעם קראו לו “כלכלת בית”, כלומר מלאכת הבישול ותחזוקת הבית, כדי שיוכלו להשתדך בתורן לחתנים שנכפו עליהן.

בכל מגע עם העולם החיצון הן נאלצות להחליף את בגדיהן הססגוניים והקצרצרים בשמלות צנועות בצבע חום כהה המזכיר משהו אחר שמתחיל באות ח’, כפי שמציינת במרירות אחת האחיות.

תחושת המיאוס שלי כאישה ואמא לבנות התגברה עם כל התפתחות בעלילה, עם כל שידוך שהופיע ועם כל גילוי של הצביעות הנוראית של הדוד.

לעלילה כמה שיאים טרגיים, אבל מה שאותי טלטל במיוחד היה הכרסום ההדרגתי והבלתי נמנע בשמחת החיים של הבנות שיש ביניהן אחווה, חום והרבה דאגה הדדית. כפי שהבגד החום המכוער והמדכא מכסה את גופן הבתולי אך המאיים, כך גם הולכת ומתעמעמת חדוות הנעורים שלהן כשהן מתוודעות למציאות אכזרית שבה אין להן זכויות שוות והן רכושו של הגבר במשפחה.

mustang

הסרט “ילדות פרא” הוא חוויה קולנועית שתישאר אתכם זמן רב, במיוחד בימי הבצורת של הקולנוע האמריקאי. מלבד עלילה מותחת ולעתים גם מבדרת, הסרט מציב בפני הצופה מציאות מורכבת שבה נשים משלמות מחירים טראגיים על דכאנות של גברים התובעים בעלות על גופן. באותה עת, הסרט מראה שתמיד יש אפשרות לבחור בדרך אחרת, להסתכן, להילחם ואפילו להצליח להבקיע את החומות. מעבר לתופעה אוניברסלית שאיננה יחודית לתורכיה הכפרית, ושאפשר למצוא אותה אפילו במקומותנו, הסרט פותח צוהר למציאות החברתית בתורכיה. זוהי מציאות שהישראלי הממוצע לא מכיר (כי היא לא מעניינת את “כתבנו לענייני ערבים”).

למשל, עבור הבנות הכפריות, המטרופולין הסואן של איסטנבול הוא סמל לחירות ושחרור. כפי שהבהיר לי בן זוגי (היסטוריון של האימפריה העותמאנית) שצפה עמי בסרט בנשימה עצורה, כאן ניתן לזהות את אמירתן של יוצרות הסרט ביחס למלחמת התרבות שמטלטלת את תורכיה בשנים האחרונות. אחרי הכל, היו אלה עשרות אלפים של תושבי איסטנבול שיצאו אל הרחובות והתעמתו עם כוחות הבטחון באומץ במחאה על מדיניותה האנטי-דמוקרטית של מפלגת הצדק והפיתוח השמרנית, שמקדשת את מה שראשיה מכנים “ערכי המשפחה”. ומה הם ערכי המשפחה? לפני כמה שבועות, בנאום לכבוד עיד אל-פיטר (החג המציין את סוף חודש הרמדאן), הזהיר סגן ראש ממשלת תורכיה מפני התנהגות שערורייתית של נשים בימי החג, למשל, צחוק בפומבי ושיחות על עניינים לא חשובים בטלפונים הניידים. אלפי נשים תורכיות הגיבו בהעלאה לרשת של תמונותיהן, בהן הן נראות צוחקות בפה מלא. תמיד אפשר להתנגד לעריצותם וטיפשותם של גברים דכאניים.

אני ממליצה בחום על “ילדות פרא”, סרט שיזמן לכם חוויה קולנועית נדירה.

עוד מהבלוג של ronitrubin

Thumbnail

האישה שעושה סדר בחיים

ענת דהן, נשואה + שלוש בנות (9, 14, 17) היא בעלת העסק "ענת תסדר" - סידור ארונות וארגון חללים ביתיים. העסק של ענת הוא עסק צעיר, בן שבעה חודשים בסך הכל, אבל הולך וצובר תאוצה ומוכיח...

תגובות

פורסם לפני 6 years
Thumbnail

נהפוכו - חוויות משיעור אנטי גרוויטי יוגה

כמי שמחזיקה במנוי לחדר הכושר מבלי לפקוד את שעריו (השבוע. השבוע אלך!), וכמי שנקלעה למערבולת של כמה פרויקטים שאפתניים ומאתגרים בתחום המקצועי שתפסו את שרירי הכתפיים עד כדי כך שהמסאג'יסט הקבוע שלי הכריז 'הגוף במצוקה', הרשיתי...

תגובות

פורסם לפני 5 years
Thumbnail

על הבית כמושג יחסי ועל ספר מעורר השראה - רשמים של אישה לא מושלמת במסע משפחתי חד פעמי

 02:00 בלילה שעון ישראל. אני מקשיבה ל88 וקוראת את הספר שקרא לי ממרחקים. לפני כ 14 שנה קראתי את הספר שעורר בי השראה רבה. הייתי עוד בשנות העשרים המאוחרות שלי אבל הרגשתי שהספר מדבר אליי. ספר של אישה בגיל העמידה, שעזבה את בעלה לאחר...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים