הבלוג של ronitrubin

בית חלומותיי

זה לא פשוט להגדיר אותי בכמה מילים, שלא אפספס משהו חשוב...אוהבת את המילים. עוסקת בנדל"ן למגורים באופן עצמאי, לאחר שינוי בקריירה. בעלת רקע ניהולי בנקאי בארצות הברית. אמא לשלושה מדהימים, שכל אחד בתורו לימדני פרופורציות מהן.... +עוד

זה לא פשוט להגדיר אותי בכמה מילים, שלא אפספס משהו חשוב...אוהבת את המילים. עוסקת בנדל"ן למגורים באופן עצמאי, לאחר שינוי בקריירה. בעלת רקע ניהולי בנקאי בארצות הברית. אמא לשלושה מדהימים, שכל אחד בתורו לימדני פרופורציות מהן. כותבת על "בית", על ילדים, על החיים שבין לבין וכנראה שגם על אהבה לדרך. על הרגעים שמהם עשוי מה שמשמעותי עבורי. כל קשר בין הסיפורים והחוויות המתוארות בבלוג לבין אנשים או מציאות, הוא מקרי בהחלט ופרי דמיוני.

עדכונים:

פוסטים: 139

החל מנובמבר 2010

בת 17 ובין בחינות בגרות, עדיין בגיל ההתבגרות המבלבל, נטולת בית חם ובעיקר חסרת הגנות, הגיעה יהודית הרמן (ליה בכינויה משך יותר מ12- שנים) לחסות בצלו של גואל רצון, גבר שהחזיק נשים כמוה ואחרות בתנאי עבדות, הוליד להן ילדים ולילדותיהן ילדים. זה קרה באופן הדרגתי כשיהודית הצעירה קיבלה משמעות וערך בחייה תוך כדי הליכה לאיבוד בתוך הכת והכריזמטיות של גואל.

כשהמשטרה עוצרת את ליה ואת שאר הנשים והילדים וגואל רצון מוכנס למעצר, אז ורק אז, היא מתחילה (אף כי עדיין נדמה כמסרבת), להבין את חומרת המעשים שנעשו על ידו במסגרת ה”כת” וכמעשה יום יומי במסגרת ה”משפחה” שהקים ושהיא הייתה חלק ממנה.

בת 29 פלוס 5 ילדים ותחושת פספוס ואובדן דרך, יוצאת יהודית לחסות במקלט לנשים עד אשר תימצא המסגרת המתאימה לה ולילדיה.

המחזה מבוסס על יומנים אישיים של יהודית ונותן הצצה, אם כי מכבדת ולא חודרנית עד כמה שניתן בנסיבות אלה, לרקע המשפחתי של יהודית בקיבוץ. זהו הרקע שמספק מפתחות להבנת ההתנתקות של יהודית מחייה הקודמים ובמקביל את הדבקות בדמותו המופרעת של גואל רצון והבחירה בדרך החיים למשך תקופה כה ארוכה. המחזה מיטיב להעביר את תשוקתה של יהודית להיות שייכת ולשאוב משמעות מההשתייכות לקבוצה שדורשת חברות אינטנסיבית, בין אם זה קיבוץ או מסגרת אחרת.

המחזה מספק לצופה גישה לרגעי החיים בצלו של גואל רצון: טקס קבלת השבת, רגע ביתוק הבתולין, רגעי הטפה ושטיפת מוח, ובעיקר מסכת מתמשכת של השפלה ושליטה.

המחזה, מונודרמה בת שעה לערך, מוצג באופן מעורר הערצה על ידי השחקנית לירז חממי, שעוברת בין שני ריבועים מאולתרים על הבמה, בין רגעי פלאשבק לרגעי ההווה.

המחזאי המוכשר אלירן כספי, שגם ביים את ההצגה, מצליח באמצעות משפטים ישירים, חזקים ומטלטלים להעביר את עוצמת החוויה, של חיים בבועה ובתנאי עבדות משך 12 ויותר שנים.

האינטימיות של תיאטרון הסמטה והמשחק הטבעי של לירז חממי מציעים שעה של התבוננות מלאת עוצמה, יראת כבוד והזדהות.

על גג תיאטרון הסימטה

עוד מהבלוג של ronitrubin

תצוגה מקדימה

האישה שעושה סדר בחיים

ענת דהן, נשואה + שלוש בנות (9, 14, 17) היא בעלת העסק "ענת תסדר" - סידור ארונות וארגון חללים ביתיים. העסק של ענת הוא עסק צעיר, בן שבעה חודשים בסך הכל, אבל הולך וצובר תאוצה ומוכיח...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

נהפוכו - חוויות משיעור אנטי גרוויטי יוגה

כמי שמחזיקה במנוי לחדר הכושר מבלי לפקוד את שעריו (השבוע. השבוע אלך!), וכמי שנקלעה למערבולת של כמה פרויקטים שאפתניים ומאתגרים בתחום המקצועי שתפסו את שרירי הכתפיים עד כדי כך שהמסאג'יסט הקבוע שלי הכריז 'הגוף במצוקה', הרשיתי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

על הבית כמושג יחסי ועל ספר מעורר השראה - רשמים של אישה לא מושלמת במסע משפחתי חד פעמי

 02:00 בלילה שעון ישראל. אני מקשיבה ל88 וקוראת את הספר שקרא לי ממרחקים. לפני כ 14 שנה קראתי את הספר שעורר בי השראה רבה. הייתי עוד בשנות העשרים המאוחרות שלי אבל הרגשתי שהספר מדבר אליי. ספר של אישה בגיל העמידה, שעזבה את בעלה לאחר...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה