הבלוג של רונית יודקביץ'

ronityud1

אמא לשלושה בנים, צולעת במשרה מלאה, ציירת בחצי משרה, עוסקת בהום-סטיילינג, בשלנית פסטות ידועה, משווקת אבקת קסמים (קולגן), חברה, בת זוג, מארחת (יש האומרים נהדרת), ולפעמים שחקנית. וזה עוד לא נגמר....

עדכונים:

פוסטים: 3

החל מיוני 2015

unnamed

כשהייתי ילדה קטנה בפתח-תקווה, בגילו של עדי בני הצעיר לפני המון שנים, החופש הגדול היה זמן לנסוע לבקר את דודה חנה בקיבוץ, שבו הייתה בריכה וחדר אוכל, שאפשר היה ממש לבחור מה רוצים לאכול, הרגשתי שאני במלון חמישה כוכבים, לא פחות!

החופש הגדול היה זמן לשחק “למטה”, לא היו פארקים מסודרים כמו היום, לא אכלנו במסעדות, ובטח שלא נסענו לחו”ל. היה ערוץ טלוויזיה אחד, ולסיפורים לילדים שהיו מושמעים ברדיו, הייתי מקשיבה באוזנייה. ומי דיבר בכלל על טלפון, כשלקו היו מחכים שש שנים? אני ושתי אחיותיי היינו כל הזמן יחד, ונהגנו להמציא משחקים, למשל מכונת הכביסה הייתה אוטובוס, וכל עצירה שלה הייתי מכריזה על תחנה.

הזמנים היו אחרים, גם אז אמי ואבי עבדו, אבל העולם היה פשוט יותר, ההבדל בין עשיר לעני היה זניח. אם למשל קניתי חצי מנה פלאפל, “העשיר” קנה מנה שלמה. ואגב, לקנות פלאפל אצל חתוכה ברחוב מוהליבר היה אירוע שלא נופל ברמת ההתרגשות מזכייה בפיס. ולתכנן נסיעה לים, היה ממש כמו לארגן פרוייקט מסובך בשב”כ: סנדוויצ’ים, פירות, ירקות, שתייה, מגבות, משחקים, והכל  באוטובוס קו מספר 66, מפתח-תקווה לים, שעוצר בדרך באיזה אלף תחנות. היינו חוזרים מהים מפורקים, אבל כל-כך מאושרים.

היום, הכל נגיש, קל ומהיר, הילדים רוצים הכל ועכשיו, פעם נשארנו לבד יום שלם, וכשאני חושבת להשאיר את עדי שלי בן ה-8 לבד או עם חבר, מיד ברור לי שזה לא יקרה, אין סיכוי! ולמה זה שונה מאז, למה אני יכולתי, והרשו לי, להישאר לבד? למה הכל כל-כך מפחיד אותנו היום? אני לא הייתי אף-פעם בקייטנות, היה ברור לכולם שכשמגיע החופש הגדול נדע איך להעסיק את עצמו. הקייטנה שעדי הישתתף בה עולה 2700 ש”ח לשלושה שבועות (לחודש עולה יותר, כמובן). ומה עם החודש השני, מה עושים אז? משתגעים כנראה. מחכה למשעמם הראשון של עדי.

עדי: אמא, משעמם לי.

אמא: אוקיי עדי, תקרא ספר.

עוברות חמש דקות.

עדי: אמא, משעמם לי.

אמא: עדי, תתקשר לחבר.

עדי: תתקשרי את.

אמא: לא, אתה כבר ילד גדול, תתקשר אתה.

עדי: אוף, לא רוצה.

אמא נשברת… מחייגת.

אמא: לא עונים לי.

עדי: אוף משעמם לי.

אמא: תעשה פאזל.

עדי: לא בא לי.

אמא עובדת תוך כדי, שולחת אימיילים, עונה לטלפונים, כי הרי היא תקועה בבית עם הילד, עצבנית פחד.

אמא: אני עובדת ואתה מפריע.

עדי: אז בשביל מה יש חופש גדול? בשביל להשתעמם!!!

כנראה שכן.

עוד מהבלוג של רונית יודקביץ'

תצוגה מקדימה

שבת בבוקר יום לא יפה

מי אמר ששבת תמיד יפה, מהנה, מספקת ושלא רוצים שתגמר לעולם... אז השבת האחרונה התחילה ב"צליעה"...  בשישי בערב אירחתי חברים, אמא ואבא, שלאישה אלו נישואין מספר 2, ולבעל נישואין...

תגובות

פורסם לפני 4 years

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה