הבלוג של רונית דינצמן

ספרים ועוד

סופרת ומאיירת, חובבת ספרות, אומנות, עיצוב ואדריכלות. כאן כותבת על ספרים, תערוכות, וכל מה שמעניין ומרחיב את הדעת ואת הלב. יש לי בלוג נוסף בסלונה, שעוסק בספרות ילדים ונוער: "לגדול עם ספרים".

עדכונים:

פוסטים: 19

החל מנובמבר 2016

ספר עיון מרתק שעוסק בהתעללות רגשית של הורים בילדיהם

07/04/2019

הרעלה הורית היא התעללות מתעתעת, מושתקת ושקטה. הורים מרעילים לוקים בניכור נפשי כלפי ילדיהם. הם לא אוהבים אותם, ואין בהם חמלה כלפיהם. הנרקיסיסטיות והניכור הרגשי באים לעיתים קרובות לידי ביטוי בסגנון הדיבור של ההורים: סרקזם, לעג, ציניות, זלזול. סגנון דיבור זה מותיר את הילד חסר אונים. גם שתיקות רועמות ו”ברוגזים” ארוכים מאפיינים את ההרעלה.

בעיני הסביבה רוב ההורים המרעילים נתפשים כאנשים נורמטיביים לחלוטין, נעימי הליכות, נאורים, מצליחים. אף אחד לא יכול לשער כיצד הם מתנהגים בתוך בתיהם.

גם הילדים, כמו הוריהם המרעילים חיים חיים כפולים. כלפי חוץ הכל נראה בסדר. מאחר שאין בחזות החיצונית של ההורים המתעללים שום דבר יוצא דופן או חשוד. ילד  מורעל זקוק להכרה בצדקתו, בלעדיה הוא נמצא בסכנה להתפתחות הפרעות אישיות, קשיים בדימוי העצמי, ובעיות וביחסים הבין אישיים של בבגרותו. למרבה הצער, בגלל החזות הנורמטיבית של המשפחה, הילד לא יכול לשתף אחרים בנעשה בבית. הוא יודע שהסיפור שלו ישמע הזו.

הרעלה הורית נעשית לעיתים בזדון, מתוך רוע, ולעיתים בגלל הפרעת אישיות של ההורה.

במקרים רבים הילדים המורעלים מפנימים את דעתם של הוריהם עליהם. מספרת ילדה שהורעלה: “הורי נחשבו אנשים חביבים וחברותיים, בשום מקום הם לא התפרצו, וזה היה בעבורי אישור לכך שרק אני מוציאה אותם משיוויון הנפש שלהם והורסת אותם.”

לפעמים ילד שההורה שלו מתנכר אליו הופך מרדן. בכך הוא מצדיק לכאורה את היחס שהוא מקבל, את מה שההורה טען כלפיו  כל השנים – שהוא לא בסדר, שאי אפשר לחיות איתו. אבל גם ילד שממשיך לרצות את ההורה המרעיל, ומנסה לקיים קשר טוב, מועד לכישלון. ככל שישתדל להיות ילד טוב – לעולם לא ישביע את רצונם של הוריו.

גם כאנשים בוגרים, אלה שגדלו כילדים מורעלים מרגישים דריכות, מתח, וחרדה לקראת מפגש עם ההורים. כשהילד הפגוע שבגר מנסה להתעמת עם העבר, הורים מרעילים מכחישים את הנעשה, לא מקשיבים ומסרבים להתמודד עם הזיכרונות ועם הטיעונים של ילדיהם. הניסיונות נתקלים בהערות “אתה מגזים”, “על מה את מדברת”, “הייתה לך ילדות של נסיכה”. סירובם של ההורים להקשיב, להודות בטעות ולהתנצל, הוא חווייה מערערת.

רבים מהילדים המורעלים מתקשים ליצור יחסי אמון ואינטימיות עם אחרים, יחסים בהם מטבע הדברים יש מקום וחשיבות לבטא כעס, מורת רוח, תסכול, מבלי לפחד מהתגובה. סכנה גדולה טמונה בעובדה שהם התרגלו להיות כה מורעלים, עד שלעיתים קרובות הם מאפשרים גם לאחרים, בני זוג או ילדים, לפגוע בהם בחייהם הבוגרים. ילדים מורעלים אחרים הופכים בבגרותם להיות בני זוג מרעילים והורים מרעילים.

פרק מרתק, מעורר מחשבה ופוקח עיניים  מוקדש להרעלה בחינוך המשותף בתנועה הקיבוצית. הורים מרעילים ניצלו את האידאולוגיה כדי להצדיק את ניכורם כפי ילדיהם. ילדים אחרים היו קורבנות של מטפלות מרעילות, מבלי אפשרות לקבל נחמה אצל הוריהם, שלמפגש איתם הוקצבו שעתיים ביום.

פרק מעניין נוסף מוקדש להרעלה בחברה החרדית.

המפתח לפתיחת פרק חדש בין ילדים מורעלים להוריהם הוא הכרה של ההורים ברגשות הילד, הכרה בהתנהגותם המרעילה, לקיחת אחריות והתנצלות. אם אלה לא מתרחשים, במקרים רבים כדאי להתנתק מההורים המרעילים, להפסיק את החשיפה לרעל, ולבנות חיים נפרדים ועצמאיים.

המחברת מדגימה את התופעה בעזרת ציטוטים מאגדות האחים גרין. היא רואה בהם סיפורים ארכיטיפיים המייצגים מאפיינים אנושיים של כל בני האדם. הדמויות מהאגדות (שלגיה, סינדרלה, רפונזל והוריהן, מייצגים אבטיפוסים אוניברסליים של סוגי אישיות שונים. המשפט “הייתה לך ילדות של נסיכה” שהופיע קודם מפיה של אם מרעילה כתשובה לטענות בתה, מקבל כאן משמעות הפוכה. לנסיכות ברוב האגדות יש הורים מרעילים וילדות קשה (שלגיה, לכלוכית, ועוד). מובאים גם ציטוטים מלאי כאב מיצירותיהם של סופרים שחוו את ההרעלה על בשרם ועסקו בה ביצירתם: גילה אלמגור, אסי דיין, יהונתן גפן, אברהם בלבן, נורית זרחי, יעקב בוצ’ן, ישראל סגל, אסתי ויינשטיין, וכן קטעים בעילום שם מתוך מכתבים ויומנים של מטופלים.

“ילדות של נסיכה” הוא ספר מרתק וחשוב מאוד, שמטיל זרקור על תופעה נפוצה אך סמויה מהעין,  ומעניק קול ותוקף לתחושותיהם של ילדים ובוגרים רבים.

את הספר כתבה דנית בר, פסיכותרפיסטית, והוא יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

YAL KIB

רונית ש’ דינצמן  [email protected]

עוד מהבלוג של רונית דינצמן

תצוגה מקדימה

איקסטאזה!

מתמטיקה מפחידה ילדים ומבוגרים רבים, קשה לדעת מה הסיבה לכך. אולי בגלל שככל שהיא מסובכת יותר, היא ערטילאית יותר?  האם בגלל שככל שהרמה עולה, קשה יותר לתפוש את הבעיה, קשה לקשר את הנתונים לחיי היום יום ולקבל כיוון לפתרון? בספר...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

בריאות מותאמת אישית

תארו לכם שבעולם הייתה רק גזרת מכנסיים אחת. גזרה אחת לנשים ולגברים, לבעלי אגן קמור ולבעלי אגן שטוח, לבעלי כרס ולשטוחי בטן, לשמנים ולרזים, לגבוהים ולנמוכים, לארוכי רגליים לקצרי רגליים. מגוחך, נכון? למעשה זה המצב לגבי תרופות....

תצוגה מקדימה

גם קופים נופלים מעצים

אני לא אוהבת ספורט. מעולם לא אהבתי.  אני חלשה, רצה לאט, וגם פחדנית. לא חשבתי שאמצא עניין בספר, אבל קטע מתוכו שפרסמה מעין רוגל בתקופת ההדסטארט נגע ללבי, סיקרן אותי, ולכן רכשתי עותק. כבר בתחילת הקריאה התחוור לי שהספר אינו ספר...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה