הבלוג של רונית דינצמן

ספרים ועוד

סופרת ומאיירת לילדים ולנוער, חובבת ספרות, אומנות, עיצוב ואדריכלות. כאן אמליץ על ספרי מבוגרים, ספרי עיון, תערוכות, וכל מה שמרחיב את האופקים ואת הלב. יש לי בלוג נוסף בסלונה, שעוסק בספרות ילדים ונוער ושמו "לגדול עם ספרים".... +עוד

סופרת ומאיירת לילדים ולנוער, חובבת ספרות, אומנות, עיצוב ואדריכלות. כאן אמליץ על ספרי מבוגרים, ספרי עיון, תערוכות, וכל מה שמרחיב את האופקים ואת הלב. יש לי בלוג נוסף בסלונה, שעוסק בספרות ילדים ונוער ושמו "לגדול עם ספרים".

עדכונים:

פוסטים: 16

החל מנובמבר 2016

על הספר ‘לס’ מאת אנדרו שון גריר

01/01/2019

ארתור לס הוא “סופר שהוא מבוגר מדי מכדי להיות רענן, וצעיר מכדי להתגלות מחדש. סופר שמעולם לא ישב לידו נוסע במטוס ששמע על ספריו.” כשהוא מקבל הזמנה לחתונה של פרדי, האקס שלו,  שעזב אותו לטובת בן זוג צעיר יותר הוא מבין שאם יגיע לחתונה יספוג מבטים מכל עבר, אם יסרב – זה ייראה כמו תבוסה. על שולחנו הצטברו הזמנות לאירועים ספרותיים שוליים סביב העולם, והוא מחליט להיעתר להן, ובונה לעצמו תוכנית סיורים של חצי שנה מסביב לעולם.

סמוך לעזיבתו של פרדי, הגיעה דחיה של כתב היד לספרו הבא, וארתור מתמודד עם חשש לגבי עתידו הספרותי. לכל אלה נוסף הפחד שלו מההזדקנות.

ארתור קרוב ליום הולדתו החמישים. הוא גבר נאה, אבל כבר לא רזה כמו בעבר, ושיערו מקליש. “ארתור לס הוא ההומוסקסואל הראשון מאז ומעולם שעומד להזדקן. כך לפחות הוא מרגיש…הוא לא ראה מעולם גבר גאה שעבר את גיל חמישים, חוץ מרוברט. הדור ההוא מת מאיידס. בני דורו של לס, כך הוא מרגיש לעתים, הם הראשונים לחקור את אותה ארץ לא נודעת שמעבר לגיל חמישים. איך אתה אמור לעשות זאת? … לצבוע את שיערך ולהקפיד על דיאטה?… או שאתה עושה ההיפך הגמור – מרים ידיים, מניח לשיער להאפיר… דבר  אחד אתה בטח לא עושה. אתה לא לוקח לך מאהב למשך תשע שנים במחשבה שזה קליל ובלתי מחייב, וברגע שהוא עוזב אותך, אתה… תוהה מה עכשיו”.

הזדהיתי עם הפחד של ארתור מההזדקנות, ועם החשש שלו מעתידו הספרותי. התקשיתי להזדהות ולהבין את שברון הלב שלו. מדובר בקשר של תשע שנים בלבד, שמההתחלה הוגדר כזמני, לא דובר על סיפור אהבה סוחף. נוסף לכך, הקשר לא היה מונוגמי מצדו של פרדי, בהסכמתו של ארתור. לאורך הספר ארתור קורא לפרדי “מאהב” – לא “בן-זוג”, לא “בעל”. אין להם ילדים משותפים, אין מאבק על רכוש. פרדי גם לא תואר כבעל אופי מלבב במיוחד. קשה להבין על מה ארתור מתאבל. ארתור, גם על סף גיל חמישים, הוא עדיין גבר נאה, שגר בבית פרטי נאה, חופשי לעשות בזמנו ככל העולה על רוחו – בין היתר לצאת למסע של חצי שנה בעולם בלי להוציא אגורה מכיסו.

מסתבר שהסופר היה מודע לקושי של הקוראים לרחם על ארתור. באופן מבריק ומודע לעצמו התייחס לכך באמצעות אמירות על גיבור הספר שכתב ארתור, וההוצאה דחתה. לכאורה האמירות הן על הגיבור, אבל אני ראיתי בהן אמירות גם על ארתור.  גיבורו של הספר שנדחה הוא גבר בגיל העמידה ששמו סוויפט. וארתור, בשלב כלשהו, מבין שסוויפט הוא “דמות… פתטית, מרוכזת בעצמה ומגוחכת. הדמות שלאיש לא חבל עליה… קשה לרחם על גבר לבן בגיל העמידה.” אכן, התקשיתי לרחם על ארתור, שגם הוא גבר לבן, בגיל העמידה, אמיד ונאה. יחד עם זאת הוא נגע ללבי, איחלתי לו רק טוב. וקיויתי שכל הבעיות והתלאות שעוברות עליו במהלך הסיפור יפתרו, ושהוא יצליח להתאושש משברון הלב שלו.

הספר כתוב באופן שנון ושופע הומור, גם הומור על חשבונו של ארתור, אבל מדובר בהומור חומל שמגיע מתוך אהדה. הספר מלא תיאורים קומיים שחושפים את העליבות שמאחורי הקלעים של סיטואציות שאמורות להיות מכובדות ומלאות הדר, בעיקר בעולם הספרותי. למשל: ארתור אמור לראיין על במת כנס ספרותי סופר מדע בדיוני, שיש לו מעריצים רבים  שיגיעו לכנס לבושים כדמויות מספריו. ברגע האחרון ארתור מבין שגם עליו להתלבש בהתאם, לשם כך הוא לוקח בהשאלה קסדה לבנה ומוזרה שתלויה כקישוט על קיר מסעדה. בהמשך הסיור שלו, הוא מגלה שספרו עומד לשיפוט ועדת פרס, כשוועדת השיפוט העליונה מורכבת מתלמידי תיכון. הוא, יחד עם עוד ארבעה סופרים, חלקם מבוגרים ממנו, מחכים למוצא פיהם של התיכוניסטים. רגעים קומיים נוספים מעניקים שיבושי הלשון של ארתור כשהוא מדבר גרמנית.

לסיכום: ‘לס’ הוא ספר שנון, שופע הומור חומל, מלא רגעים קומיים בצד תובנות על החיים.

הספר זכה בפרס פוליצר היוקרתי לשנת 2018.

LESS

עוד מהבלוג של רונית דינצמן

תצוגה מקדימה

איקסטאזה!

מתמטיקה מפחידה ילדים ומבוגרים רבים, קשה לדעת מה הסיבה לכך. אולי בגלל שככל שהיא מסובכת יותר, היא ערטילאית יותר?  האם בגלל שככל שהרמה עולה, קשה יותר לתפוש את הבעיה, קשה לקשר את הנתונים לחיי היום יום ולקבל כיוון לפתרון? בספר...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

בריאות מותאמת אישית

תארו לכם שבעולם הייתה רק גזרת מכנסיים אחת. גזרה אחת לנשים ולגברים, לבעלי אגן קמור ולבעלי אגן שטוח, לבעלי כרס ולשטוחי בטן, לשמנים ולרזים, לגבוהים ולנמוכים, לארוכי רגליים לקצרי רגליים. מגוחך, נכון? למעשה זה המצב לגבי תרופות....

תצוגה מקדימה

גם קופים נופלים מעצים

אני לא אוהבת ספורט. מעולם לא אהבתי.  אני חלשה, רצה לאט, וגם פחדנית. לא חשבתי שאמצא עניין בספר, אבל קטע מתוכו שפרסמה מעין רוגל בתקופת ההדסטארט נגע ללבי, סיקרן אותי, ולכן רכשתי עותק. כבר בתחילת הקריאה התחוור לי שהספר אינו ספר...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה