הבלוג של רונית

שימחת זקנתי

מטפלת, מתקנת, מכוונת, משפרת,מיעצת, מקשיבה וגם מדברת. אבל בעיקר לומדת שיש חיים, לפעמים מצחיקים,אחרי גיל שמונים

עדכונים:

פוסטים: 32

החל מנובמבר 2012

סבתא שלי, על ערש דווי, הישביעה את בנותיה שישאירו את סבא בבית עם אמיל הפיליפיני כי “בדיור המוגן כבר תתלבש עליו איזו אלמנה שתסובב לו את הראש והלכה לכם הירושה.”

29/12/2013

את המשפט הזה של “אני נשבעתי לאמא שלי שלעולם לא אכניס אותה ל Home” אני שומעת לא מעט, כשהכוונה ל Home היא לא לבַית’ אלא לבית אבות  (Nursing Home). לפני עשרים או שלושים שנה אמרתַ בית אבות, אמרת באותה נשימה “ריח ליזול בניחוח קל של צואה, קירות אפורים, זקנים מרַירים, זקנות שמוטות בכסא גלגלים גדול ממידותיהן ותה דלוח לארוחת ערב”. ואם גם הוספת ‘בית אבות ממשלתי’, עדיף היה כבר שתקנה לאמא שלך חלקת קבר ליד אבא שלך כי זה הינו הך.

lבדור שבו נישואין נחתמו באמת ובתמים לעולם ועד, נשים שמדדות לאט בנעלים אורטופדיות וקומה שכוכה מטפלות בבעלים שלא תמיד מגיעים בזמן לשרותים, וגברים שגוררים רגלים בברכים כפופות מבשלים דיסה לנשים חסרות שיניים שמתקשות ללעוס. רק המוות יפריד ביניהם, גם אם המטפל ימות מאפיסת כוחות לפני המטופל.

lסבתא שלי, על ערש דווי, הישביעה את בנותיה שישאירו את סבא בבית עם אמיל הפיליפיני כי “בדיור המוגן כבר תתלבש עליו איזו אלמנה שתסובב לו את הראש והלכה לכם הירושה.”

לסבא שלי היה מזל. מלבד אמיל שדאג וטיפל בו כאילו היה אביו מולידו, הבנות שלו, שמזמן גמרו לגדל ילדים ובמרחק שעה נסיעה בלבד, עזרו, ביקרו והתיצבו מבלי להרגיש שהמרוץ המטורף של ילדים-בעל-עבודה-חברים-אבא יהרוג אותם הרבה לפני שהוא יצטרף לסבתא שלי.
m
“העברתי את אבא שלי לבית אבות”, זה לא מילה גסה ובטח לא המקבילה של “זרקתי את אבא שלי לבית אבות” ,שמתוך יסורי מצפון נדמה לכם שזה מה שאחרים חושבים עליכם (אפילו שהם לא).
m
אבל איך שלא תסתכלו על זה, גם אם מדובר במוסד לתשושים עם חדרים מרווחים, מסדרונות מוארים, פיזיוטרפיסטית מרפאה בעיסוק והפעלה חברתית, זהו צעד לא פשוט.  לא קל להפריד בין ההורים שלך אחרי שישים שנה ביחד או להיפרד מהבית שבו הם גידלו משפחה.ובכל זאת, אפשר להקל על הקושי.
k
קודם כל חשוב לכלול את ההורה, עד כמה שניתן, בתהליך; החל מלהסביר את הסיבה למעבר דרך בחירת המוסד הספציפי וכלה בקביעת תכנית הטיפולית שאמורה להתאים לצרכיו.
מה שמבחינתינו הוא ‘מעבר’, מבחינת ההורה זהו אובדן נוסף בשרשרת אובדנים אותם הוא חווה מזה זמן; אובדן של תפקוד הגוף והשכל, חברים שנפטרו, עצמאות, אובדן ראיה או שמיעה הם רק רשימה חלקית.
גם אם ההורה מבין את הצורך ומסכים למעבר, יקח לו בסביבות שלשה ארבעה חדשים להתאקלם ולהפנים את אורח החיים החדש.
k
המפתח להצלחה טמון, מנסיוני, בעבודת צוות. הצוות שלכם כולל את ההורה, המשפחה (אתם) והמוסד הסיעודי. חשוב לאתר במוסד מיהו איש הצוות שלכם, לא המנהל אלא האחראי בשטח, ולעבוד מולו. האחראי במוסד הוא מי שאמור להיות קשוב לצרכיו הפיזים והנפשיים של ההורה, להדריך את הצוות המטפל ולעדכן את המשפחה. תפקידכם הוא לא להניח, כמובן מאליו, שאכן תמורת הסכום ההוגן ששילמתם  כל אחראית בשטח מכירה את אמא שלכם כאילו היתה החותנת אצלה היא אכלה כל שישי בשלושים השנים האחרונות. אחראית שמבינה את תפקידה, תדע להושיט יד לאמא שלכם ולעזור לה לצלוח בשלום את תקופת ההסתגלות. תפקידכם הוא לשאול, לבדוק, לבחון ואם צריך, לא להתביש להציע, לנדנד ולהתעקש.
n
אם בחרתם במוסד טוב, ואגב מפואר הוא לא בהכרח מילה נרדפת לטוב, אחרי שעברה תקופת ההסתגלות תוכלו להרגע.זה הזמן לחזור להיות הבת ולא המטפלת של אבא שלך, להנות מביקורים ללא לחץ  ולהעלות זכרונות. או פשוט לשבת בשקט להחזיק את היד של אמא שלך ולדעת שהיא נמצאת בידים טובות, גם אם הן ידיהן של העובדות בבית האבות.
l

לקריאת החלק הראשון של צער גידול הורים  http://saloona.co.il/ronitcohen/?p=316?ref=blog_main
m
m

לקריאת החלק הראשון של צער גידול הורים

לקריאת החלק הראשון של צער גידול הורים

k
“העברתי את אבא שלי לבית אבות”, זה לא מילה גסה ובטח לא המקבילה של “זרקתי את אבא שלי לבית אבות” שמתוך יסורי מצפון נדמה לכם שזה מה שאחרים חושבים עליכם (אפילו שהם לא).
k

אבל היום יש דיור מוגן עם דירות מרווחות, מסדרונות מוארים, נשים מטופחות בריח של שנל 5 נתמכות בהליכונים מתוחכמים ופסנתר כנף באולם חדר האוכל שבו מוגשות ארוחות מתפריט לבחירתך.

עוד מהבלוג של רונית

תצוגה מקדימה

עוד לא בת שמונים

לאמא שלי שחוגגת היום יומולדת ומגיע לה (קבל עם ועדה, אפילו שזה בטח יהרוג אותה) ולפני שאני אתגעגע אליה, שתדע כמה אני מחזיקה ממנה. k הכי קשה היה לקנות מתנה לסבתה שלי ליום הולדת חגים או סתם בלי סיבה. למרות שבחוץ קר וגשום, כפות...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

פרידה מוקדמת

סוף שנות השמונים. אני פיזיוארפיסטית טריה בבית לוינשטין, צעירה, נחמדה ורוקה. לחברים שרוצים לשדך לי אני מודיעה:"אני מחפשת יתום", ומצמצמת את תחום העדפותי למינימום הכרחי. לא רוצה חותנת שתילחם איתי על הבן שלה,תבדוק לי בסירים,...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

לאבא שלי

לאור גל הפוסטים שעוררו (מלשון שערוריה), הילהיבו (מלשון להבה) ויצרו מחלוקת (מלשון כל אחד מחלק את דעתו גם אם לא שאלתם) בנושא בנות סודיות ,אבות בוגדנים וסגירת חשבונות ( מלשון מחשבות חשובות) כאלו או אחרים  החלטתי שגם אני יכולה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה