הבלוג של רוני ליכט רותם (roni licht rotem)

ronilichtrotem

נשואה, אמא לארבעה וכלב אחד. ויש הורים, אחים וכל החגיגה. יועצת חינוכית ומדריכת הורים, אוהבת וחיה את נושא המשפחה וההורות, מאמינה בכוחה של משפחה.

עדכונים:

פוסטים: 15

החל מספטמבר 2019

די, נמאס. הם חושבים שהכל מותר להם. אני מרגישה כמו שוטר, אין לי כוח, קשה לי

13/01/2020

הם יושבים איתי. האמא מספרת על זה שאין לה כוח יותר לריב עם הבת שלה. אין להן סבלנות האחת לשניה, כל נסיון שהיא עושה מסתיים בריב. הבת שלה עונה לה בחוצפה ובחוסר סבלנות. הבת שלה בסך הכל בת 16 וזה כך כבר תקופה ארוכה. האמא והאבא, כל אחד מהם גדל בצורה שונה. יש להם את הבת ויש עוד שני בנים, “היא מפונקת, תמיד קיבלה הכל” אבל משהו מתפורר. ופה האמא נשברת ומתחילה לבכות. היא מתארת מצב בו היא, האמא, בתפקיד הרעה בבית ובעלה הטוב. היא מנסה לשמור על גבולות ובעלה מרשה הכל. כמעט הכל.

והבת יודעת את זה. אז יש את אמא שלא מרשה כלום, הרעה ויש את “אבוש” שתמיד מרשה, מסיע, נותן וקונה.

אני מבינה את האמא. אני שומעת את זה מהורים רבים ולפעמים מכירה את זה גם מהמשפחה שלי. במשפחות רבות יש את ההורה היותר סמכותי ואת ההורה שיותר “רך”.

היא חושבת שאני לא אוהבת אותה, היא לא מבינה שזה לטובתה. תמונה מ pixabay

היא חושבת שאני לא אוהבת אותה, היא לא מבינה שזה לטובתה. תמונה מ pixabay

 

אני מאוד מאמינה בגבולות. חושבת שהם עושים סדר, מגדירים מה מותר ומה אסור, איפה עובר הגבול. גבולות ילוו אותנו לאורך כל חיינו. יש גבולות שניתן להגמיש ויש גבולות שלא. גבולות הם מאוד סובייקטיבים – מה שמותר אצלי, אולי אסור אצל האחר וההפך.

במפגש,  שהיה טעון מאוד, היא מספרת על חוסר הסכמה בינה לבין האבא. הוא גמיש ויותר מאפשר והיא דואגת ופחות מאפשרת. היא בעד כללים וגבולות ברורים והוא חושב שאין טעם. חיים מיום ליום. מה שאפשר לתת, נותנים. מה שהיה מותר היום, אולי יהיה שונה מחר. לטענתה זה מבלבל. היא מאמינה ששעת חזרה הביתה צריכה להיות קבועה, הוא חושב שלא. היא לא חושבת שצריך לקנות לה כל דבר, הוא חושב שכל עוד אפשר, קונים.

דיברנו על גבולות, האמא שיתפה אותי בילדות שלה. זה נכון שאני לא מטפלת זוגית או משפחתית אבל לעבר שלנו, לדרך בה גדלנו יש השפעה חזקה על הדרך בה אנחנו מגדלים את הילדים שלנו. לעיתים נרצה לשחזר עם הילדים את הילדות שלנו ובחלק מהמקרים נרצה לגדלם בדרך שונה לגמרי.

העבר שלו, העבר שלה- ביחד יוצרים משהו חדש. תמונה מ pixabay

העבר שלו, העבר שלה- ביחד יוצרים משהו חדש. תמונה מ pixabay

 

אנחנו מדברים על גבולות, על הסכמה בין ההורים ועל כך שמומלץ שתהיה אחידות בין עמדות ההורים- בין היתר כדי להימנע מההורה הטוב וההורה הרע ועל חשיבות התקשורת בין בני המשפחה. לאט לאט הם מגבשים את הגבולות שלהם, תוך הקשבה והתפשרות- זוהי לדעתי תמצית העבודה ההורית שלנו- להחליט ביחד החלטות/ גבולות כמובן לצד קבלה הכלה ואהבה.

איך מציבים גבול:

-          מומלץ שלפני הכל ההורים יקיימו ביניהם שיח על מה חשוב ומשמעותי להם (שעת חזרה מבילוי/ מתי מכינים שיעורי בית/ מתי מותר לישון אצל חבר.ה וכו)

-          לאחר שהחלטתם ביחד על הגבולות, ויש לכם רציונל למה קבעתם את הגבול, למה זה חשוב לכם, תוכלו לדבר עם הילדים.

-          לקיים שיחה עם הילדים בה תשתפו אותם בהחלטה שלהם. בשיחה אפשר, כדאי ורצוי להקשיב להם. אולי הם יבקשו שינוי או גמישות.

-          לא חייבים להחליט מייד. אפשר להגיד להם שהקשבתם להם ואתם רוצים לחשוב עליה

-          כשמתקבלת אצלכם החלטה סופית, דברו שוב עם הילדים על הנושא. במידה וקיבלתם את הבקשה שלהם, סביר להניח שהשיחה תעבור בצורה טובה. במידה ולא קיבלתם, יתכן ותהיה התנגדות.

-          ככל שאתם בטוחים ומשוכנעים ויודעים להסביר מה עומד מאחורי ההחלטה שלכם, כך יהיה לכם נוח יותר ו”קל” יותר להסביר אותה ולהתמודד עם הכעס של הילדים.

-          השיח צריך להיות אסרטיבי ולא אגרסיבי.

בהצלחה!

ואם אתם מרגישים שאתם צריכים כלים נוספים, אתם מוזמנים לפנות אלי

וזאת אני,

צילום: לילך גל

צילום: לילך גל

רוני ליכט רותם- יועצת חינוכית ומדריכת הורים

זמינה בטלפון: 052-3129034

וגם כאן: https://www.facebook.com/roni.horim/

 

עוד מהבלוג של רוני ליכט רותם (roni licht rotem)

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 4 months
תצוגה מקדימה

אני מכורה

היא אמרה לי שהיא מכורה. ככה התחילה שיחת הטלפון שלנו. היא הגיעה אלי דרך לקוחה. הרגשתי את הכאב, התסכול והאכזבה בקול שלה. הצעתי שניפגש והיא עוד התלבטה. בעלה לא מאמין בזה, ככה היא אמרה. בתהליכים. ובכל זאת בחרה שניפגש. שמחתי, אני...

תגובות

פורסם לפני 2 months
תצוגה מקדימה

עושים עליה חרם

היא ישבה מולי ובכתה. שאלתי מה קרה והיא ממש לא יכלה לדבר. ראיתי את העיניים שלה ואת העלבון הגדול. "עושים עליה חרם". היא סיפרה על הבת שלה, בת 13, כיתה ז'. זה התחיל מאיזה מפגש בפיצה, אליו הוזמנו כל הילדים בכיתה. בדרך כלל ההזמנה...

תגובות

פורסם לפני 2 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה