הבלוג של איי לאב יו טרמינל

לא הייתי בכל מקום אבל זה ברשימה שלי (סוזן זונטאג). רוני ערן, עיתונאית ועורכת תוכן בתחום התיירות (גם פזמונאית, אבל זה סיפור אחר) . אוהבת טרמינלים ועוד יותר את מה שהם מובילים אליו - מקומות, אנשים וסיבות טובות לארוז מזוודה. Roni... +עוד

לא הייתי בכל מקום אבל זה ברשימה שלי (סוזן זונטאג). רוני ערן, עיתונאית ועורכת תוכן בתחום התיירות (גם פזמונאית, אבל זה סיפור אחר) . אוהבת טרמינלים ועוד יותר את מה שהם מובילים אליו - מקומות, אנשים וסיבות טובות לארוז מזוודה. Roni Eran, travel blogger & journalist, content editor. Loves terminals and everything they lead you to – places, people, every good reason to pack a suitcase and hit the road.

עדכונים:

פוסטים: 13

החל מיוני 2018

אולי זו החרדה מפני היום שבו יאמר לי הגוף שלי – מצטער, לא יכול יותר לשנע אותך על פני הגלובוס. ארצה! אולי בגללה הייתי צריכה להיתקל ברחל איצקוביץ’. זה קרה בשולחן ארוחת הבוקר על סיפון ה”סיין פרינסס” במהלך טיול שייט בנורמנדי, שהצטרפתי אליו כעיתונאית של “מסע אחר”. רחל, צעירה בת 91, תסרוקת קארה מוקפדת, איפור מתוקתק, אינספור טבעות. סיכוייו של הגוף שלך לסחוב אותך במצב טוב בזקנתך זה לא מעט עניין של מזל, אבל העיקר, על פי רחל, זה האטיטיוד. ”אני אוכלת את הירושה”, אמרה בשיחה שהתפתחה בארוחת הבוקר. “היתה לי דירה שהשכרתי. לאחרונה מכרתי אותה ואני מבזבזת את הכסף על טיולים ונוסעת כל הזמן”. זה הרבה יותר מזה. במהלך השבוע על הסיין ספרתי עליה 6 תיקים, 4 כובעים, 4 זוגות נעליים וגרדרובה מגוונת לטיולי הבוקר ולבילויי הערב, כולל סניקרס, ג’ינס, חגורות עם ניטים ופאוצ’ים לרוב.

musee

בכל בוקר ירדנו לטיול יבשתי שכלל לא מעט הליכה. רחל צועדת בסימטאות הונפלר, במעלה הרחוב אל הקתדרלה של רואן ובשבילי גנו של קלוד מונה בז’יברני. היא עושה את זה בליווי שני מוטות הליכה נורדית, ואם יש בה סימני עייפות לא רואים אותם. “אדם צריך לדעת להסתדר”, אמרה לי. “כל יום יש לי עכבה כלשהי. היום התקלקל לי המקל, בסוף מצאתי פתרון. התקלות האלה כשאתה לבד זה לא פשוט. אתה זה שצריך להתגבר עליהן אבל זה מוסיף בריאות”.

לנשום עמוק

היא מגדירה את עצמה כפרנקופילית. “אני מאוהבת בתרבות הצרפתית ושולטת בשפה. פעם חייתי בפריז כמה שנים ואני מבקרת בצרפת כל שנה. היום אני נהנית מהמטענים שרכשתי. עוצמת את העיניים ומסוגלת לטייל ברחובות פריז. מאוד התרגשתי כשהגעתי לספינה הזאת…הכל מוכר לי, בלילה לראות את האורות המנצנצים של העיירות לאורך הנהר… ויש עם מי לדבר, לכן אני נוסעת”.

מה עם הגיל, רחל?

“הגיל לא עושה לי כלום כי אני לא נותנת לו”, היא אומרת. “אני אוכלת בריא, אבוקדו כל יום. לא אוכלת מטוגן. הרופאה שלי אמרה לי ‘אם הלחץ דם שלך עולה תנשמי עמוק’. אני לא אוהבת תרופות אז התרגלתי לנשום עמוק. ואני אוהבת בגדים. אוהבת להתלבש באופן שמתאים לאווירה, אז סחבתי 15 קילו בגדים במזוודה”, היא מגחכת.

פעם היתה לה חנות לצמר בבן יהודה שטראסה בתל אביב. זה היה בעידן הפרהיסטורי שבו הדודות שלי היו קונות פקעות צמר וסורגות סוודרים עם דוגמאות מסובכות, שהיו מחלצות קריאות התפעלות במפגשים המשפחתיים. מדהים לחשוב שהאשה הזאת, שפעלה בעידן הסריגה, יושבת מול המחשב, מנתחת את הצעות הטיולים של חברות הנסיעות ומנווטת את עצמה באינטרנט ובסלולאר כאילו היא דור ה-Y או לפחות ה-X.

s א

אז לאן אחרי נורמנדי, רחל? כנראה לטרודוס, או לפאפוס. היא עדיין מתלבטת.

אתמול, כמה חודשים אחרי נורמנדי, קיבלתי ממנה מייל. בסוף החודש היא יוצאת לטיול מאורגן שהנושא שלו “שווקים ומוזיאונים” בווינה, שאחריו היא נשארת עוד יומיים לביקור עצמאי בשני מוזיאונים נוספים ותיקח איתה את הפרווה “כי הקור בווינה אמיתי”. בפברואר היא מתכננת להצטרף לטיול קבוצתי לקרנבל בסרדיניה. “קשה לי לדעת איך ארגיש יומיים אחרי יום הולדתי ה-92 אך בינתיים אירשם”.

אז זהו חברות – לאכול, להתפלל, לאהוב, לארוז וכשנצטרך – לנשום עמוק.

c

 

 

 

עוד מהבלוג של איי לאב יו טרמינל

תצוגה מקדימה

וינטג' ואמונה בלונדון

לונדון היתה מאז ומתמיד העיר שלנו. במשך שנים היינו, רייכמן-האספן ואני, מקפידים לפקוד אותה לפחות פעם בשנה. היא היתה מולדתנו השנייה ומלכתם היתה לגמרי גם קצת מלכתנו. התפריט הקבוע כלל לינה וארוחת בוקר במלון צנוע במרכז העיר...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

מדונה, מקרטני, ולנטינו ואני באלפים השוויצריים

לא רק אני מחבבת את שווייץ. גם אלטון ג'ון, ויליאם והארי, אן התאווי, מדונה, טינה טרנר ואחרים, שמבלים את חופשת החורף באלפים השווייצרים. למה? מה יש לכולם לחפש בשלג של גשטאד? בשביל המגה-סטארים ויעדי הפאפאראצי זו כנראה הנוסחה של...

תגובות

פורסם לפני 9 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה