הבלוג של איי לאב יו טרמינל

לא הייתי בכל מקום אבל זה ברשימה שלי (סוזן זונטאג). רוני ערן, עיתונאית ועורכת תוכן בתחום התיירות (גם פזמונאית, אבל זה סיפור אחר) . אוהבת טרמינלים ועוד יותר את מה שהם מובילים אליו - מקומות, אנשים וסיבות טובות לארוז מזוודה. Roni... +עוד

לא הייתי בכל מקום אבל זה ברשימה שלי (סוזן זונטאג). רוני ערן, עיתונאית ועורכת תוכן בתחום התיירות (גם פזמונאית, אבל זה סיפור אחר) . אוהבת טרמינלים ועוד יותר את מה שהם מובילים אליו - מקומות, אנשים וסיבות טובות לארוז מזוודה. Roni Eran, travel blogger & journalist, content editor. Loves terminals and everything they lead you to – places, people, every good reason to pack a suitcase and hit the road.

עדכונים:

פוסטים: 13

החל מיוני 2018

לונדון היתה מאז ומתמיד העיר שלנו. במשך שנים היינו, רייכמן-האספן ואני, מקפידים לפקוד אותה לפחות פעם בשנה. היא היתה מולדתנו השנייה ומלכתם היתה לגמרי גם קצת מלכתנו. התפריט הקבוע כלל לינה וארוחת בוקר במלון צנוע במרכז העיר קרוב לתחנת אנדרגראונד, למשל טאביסטוק בראסל סקוור, ואת כל ההצגות-תערוכות-שווקים-מסעדות שאפשר לדחוס בשבוע ,עם קצת שופינג בקטנה. רייכמן, מגדולי האספנים של פריטי נוסטלגיה ישראלית, היה פוקד שווקי פשפשים מקצועניים כמו שוק ברמונזי, אבל מצטרף ברצון לביקורי בשווקי פורטובלו וקמדן. גל של געגוע החזיר אותנו לחמישה ימים של פגישה מחודשת עם לונדון אהובתנו, ואנחנו הרגשנו שחזרנו הביתה.

11

מי שמאמין לא מפחד

בוקר ראשון בלונדון ואנחנו יוצאים השוקה. קודם קמדן אחר כך פורטובלו. האספן פתח בארוחת הבוקר הבריטית הקלאסית החביבה עליו, כלומר התקף לב על צלחת: עין משתי ביצים, רצועות בייקון מטוגנות, שתי נקניקיות, לביבת תפוחי אדמה מבהיקה משמן, שעועית אפויה ברוטב עגבניות, עגבניה מטוגנת, שני טוסטים, מיץ תפוזים וקפה. אני הלכתי על כריך ניו יורק וֶג’י על לחם שיפון של רשת המזללות האהובה Pret A Manger ומבט שאמר “אתה רוצה להרוג את עצמך אז לך על זה”.

portobelo

בקופת הכרטיסים של הרכבת התחתית הציעו לנו לקנות אוייסטר קארד – כרטיס נטען במחיר 5 פאונד, מומלץ למי שמגיע לעיר לכמה ימים ורוצה לנוע בה הרבה ובזול. אבל המכונה בתחנה לא פעלה. הנציגה במדי השירות של האנדרגראונד היתה עניינית. “לאן אתם נוסעים עכשיו?”, שאלה. “לקמדן”. “טוב. בואו, עברו עכשיו בלי כרטיס” אמרה ופתחה לפנינו את המחסום. היא שאלה לשמי. “אני אודיע בקמדן שאתם באים ויעבירו אתכם. שם גם תוכלו לקנות אוייסטר קארד”. הודינו לה ונטמענו בנחשול ההמונים היורד לרכבת בעוד האספן מגלגל עיניים ומסנן: “כן, בטח, היא תודיע והם יעבירו”. זה באמת היה קצת טו גוד טו בי טרו אבל שמתי את מבטחי בשירותי האנדרגראונד הלונדוני. בינתיים זה כמעט תענוג להתחכך באקראי בלונדונים ממהרים ולשמוע sorry, sorry, sorry. ככה אני רוצה את תל אביב, עם התנצלויות חינניות שמכבדות את המרחב שלך. מה יש, מותר לחלום.

The Tectonics. פרחי א-קפלה

The Tectonics. פרחי א-קפלה בכניסה לשוק פורטובלו

הנסיעה בטיוב היתה נחמדה כמו שהיתה תמיד. שני ילדים התיידדו עם כלב בשם ג’סי, שישב למרגלות בעליו והתנהג למופת. מעל לראשי הילדים היתה תלויה תמונת חזרזיר ורוד עם הכתובת: “הצילו את ארני, נסו טבעונות החודש”. אחח, לונדון. זו היתה המודעה היחידה ברכבת. הקירות ריקים. המודעות היצירתיות עם הקופירייטינג המבריק וההומור הבריטי, שכיסו פעם את קירות האנדרגראונד והרכבות, נעלמו לגמרי. לפחות הקול המתריע: mind the gap! עדיין כאן והוא כמנגינה עריבה לאוזנינו. אנחנו יורדים בתחנת קמדן ונעים בתוך נחיל בלייני הסופשבוע מעלה אל קומת הרחוב. סמוך לנקודת היציאה עומדות צילי וגילי – צמד נשות שירות במדים. “שלום שמי רוני…”, כן, אומרת אחת מהן ופותחת את המחסום, “הודיעו לנו. בואו תעברו”. הו קטני האמונה!

5

9

אצא לי השוקה

לונדונאים מתמידים כבר לא סופרים שווקים כמו פורטובלו וקמדן. הם המוניים מדי לטעמם. אנחנו חזרנו בשקיקה אל חיקם של השניים האלה, שלא מפסיקים להתחדש, להציג כל טרנד עכשווי ולהציע עושר של פריטי וינטג’ ואוכל רחוב. פורטובלו הוא ה-cutey, קמדן הוא ה-edgy, בערך, ואת שניהם ממלאים מבקרי הסופ”ש, מה שהופך אותם לשמחים עוד יותר.

7

להקת א-קפלה של שמונה צעירים נמרצים בשם The Tectonics מקדמת את פני הבאים בפורטובלו רואוד. הם טובים. אנחנו תורמים שני פאונד להתנעת הקאריירה שלהם ומתחילים להתגלגל לאורך הרחוב. בדרך: דוכן מעילי פרווה. כל הפרוות – הדבר האמיתי. “עם המעיל הזה בחיים לא יהיה לך קר יותר”, אומרת בעלת הדוכן ללקוחה במיטב שנותיה, שללא ספק הכירה מעילי פרווה בעידן שעוד היו פריט אופנה לגיטימי. חנות תיקים מוכרת מוצרים עם הדפסות פרחים בלבד. ארנקים, תיקים לכלי איפור, תיקי רחצה, תיקי קניות מתקפלים, פורחים על המדפים מלוא העין. אנחנו בורחים החוצה אל דוכן שמאזן מיד את כל הפריחה הזאת: מבחר של כפפות איגרוף ומיתלים עשויים עור, אלה שחובטים בהם במכוני האיגרוף. “זה לא וינטג’ אבל מיוצר באותו מפעל מיתולוגי שייצר אותם בשנות הארבעים של המאה הקודמת וממשיך לייצר אותם היום אותו דבר בדיוק”, מזדרזת המוכרת הצעירה להסביר ומפרטת את יתרונותיהם של מתקני האימון למתאגרף החובב ולחובב הנוסטלגיה. באחד הצמתים של השוק יושבת קשישה על כיסא מוקפת שלושה שוטרים. היא מספרת להם משהו ושלושתם גועים בצחוק. שוטר המקוף הבריטי – עוד מישהו שאנחנו בעדו. חמודים, מסבירי פנים, עומדים בזוגות בקרנות רחוב, מוכנים לתת הנחיות ולעזור.

4

00

הגשם מתגבר מזרזיף לטפטוף צפוף ואנחנו מוצאים מקלט בבית קפה מהביל, חולקים שולחן עם איזבלה (בריטית), ליידה וטניה (מאנגולה). “כשגרתי בלונדון לא באתי לפורטובלו אף פעם”, אומרת טניה. “אבל עכשיו ממש כיף לי לשוטט פה”.

בדוכן מצלמות ישנות אנחנו מוצאים טי שרט עם דיוקנו המאיים של צלם והכתובת: “I take pictures of people, I take them to a dark room, I put them in chemicals, and then I blow them up”. רק בלונדון. אחרי דוכני האוכל עם מרחשות פאייה ענקיות, מרחבי גריל עם נקניקיות וסיידר חם אנחנו מתחילים לעשות את דרכנו חזרה לתחנת הטיוב. הקשישה והשוטרים עדיין שם. אין על פורטובלו. מחר הולכים לשורדיץ’.

סטריט ארט בקמדן
סטריט ארט בקמדן

 No Wear Designs, החנות הכי מעניינת בקמדן

No Wear Designs, החנות הכי מעניינת בשוק קמדן

13

עוד מהבלוג של איי לאב יו טרמינל

תצוגה מקדימה

פייב אוקלוק עם חתולים בלונדון

אין אהבה כאהבתו של הבריטי לחתולו, ובאמפוריום החתולים של ליידי דינה מדובר ללא ספק באהבה גדולה, אבל גם בכישרון למנף אותה, להתפרנס ממנה ולהיטיב עם האהובים. זהו אתר חובה לכל אוהב חתולים, והוא נמצא ברובע...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

מדונה, מקרטני, ולנטינו ואני באלפים השוויצריים

לא רק אני מחבבת את שווייץ. גם אלטון ג'ון, ויליאם והארי, אן התאווי, מדונה, טינה טרנר ואחרים, שמבלים את חופשת החורף באלפים השווייצרים. למה? מה יש לכולם לחפש בשלג של גשטאד? בשביל המגה-סטארים ויעדי הפאפאראצי זו כנראה הנוסחה של...

תגובות

פורסם לפני 9 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה