הבלוג של rominacucina

rominacucina

Romina e La Cucina או רומינה והמטבח (תודו שבאיטלקית זה נשמע יותר טוב…) נוצר בשל אהבה עזה לאוכל בכלל, ולאוכל איטלקי בפרט. אחרי כמעט עשור באיטליה, בו פיתחתי את הידע הקולינרי שלי (ובעיקר את התיאבון), חזרתי ארצה ובחרתי לנצל את חופשת... +עוד

Romina e La Cucina או רומינה והמטבח (תודו שבאיטלקית זה נשמע יותר טוב…) נוצר בשל אהבה עזה לאוכל בכלל, ולאוכל איטלקי בפרט. אחרי כמעט עשור באיטליה, בו פיתחתי את הידע הקולינרי שלי (ובעיקר את התיאבון), חזרתי ארצה ובחרתי לנצל את חופשת הלידה שלי כדי לשתף קצת בנסיון להתאים את עצמי שוב לחיים בארץ, ולהתאים את המתכונים האיטלקים שלי למוצרים הישראלים. עם הזמן אני מגלה שאין מה לעשות, בישראל הכל קצת אחרת, גם בחיים וגם במטבח. אחר, אבל לא בהכרח פחות טוב … דרך הבלוג אני נזכרת, מתגעגעת, טועמת ומתרגשת מחדש אז שיהיה בתיאבון, רומי. רוצים לחוות מהקסם האיטלקי? אני עורכת סדנאות פסטות ואוכל איטלקי לגדולים ולקטנים. תקבצו כמה חברים ותיצרו קשר....

עדכונים:

פוסטים: 69

עוקבים: 37

החל מספטמבר 2012

מהבלוג Romina e la Cucina

אני ביום חופש. בעלי היקר החליט שאחרי שבעה וחצי חודשים, בהן כל דבר שאני עושה, נעשה בחצי פזילה (לאן הוא זוחל… על מה הוא מטפס עכשיו… הגיעה שעת האוכל…שעת השינה…), וכשאני יוצאת לסדנאות זה בדרך-כלל אחרי מקלחת ובדרך לשינה… שדי. מגיעות לי כמה שעות יצירה, כתיבה או סתם מנוחה, בלי להיות אמא במשרה מלאה, והשאיר את הבייבי על-הבוקר אצל הסבתא, בדרך לעבודה.

אף אחד לא מכין אותך לתפקיד הזה, נכון שאנחנו סוחבות אותם תשעה חודשים ארוכים בבטן, אבל מי מוכן לזה באמת? נותנים לך סלקל אחרי כמה ימים בבית החולים, וזהו, תתמודדי עם זה… ושלא יעבדו עליכן, את לא מרגישה ישר אמא… לוקח זמן להתרגל לתלות, לאחריות, לחוסר השינה… אבל כל שעה ודקה את אוהבת יותר, ומגוננת ועוטפת, וכשהחודשים עוברים והוא באמת מבין אותך, ומגיב אליך, ונקרע מצחוק מהשטויות שלך, את בכלל קרועה עליו, אבל זה לוקח זמן… ואז מזכירים לך שאת גם קצת קיימת, רובכן חוזרות לעבודה, אז קובעים לכם עובדה שמתנתקים קצת, אבל למי שנשארת בבית, טוב שיש אחרים שמזכירים לך שגם לך מותר, שזה לא חטא לרצות קצת לבד, בשבילך…

אז אני לבד. בבית. החלטתי שבחום הזה גם לא בא לי ללכת לשום מקום או לראות אף אחד… לעשות מקלחת ארוכה ולהכנס למטבח… מה בא לי לעשות??? קניתי אתמול שק של תפוחי אדמה, יפים כאלה, חמודים… אני מתה על תפוחי אדמה! אין מה לעשות, זה כנראה בגנים, האבא היקה היקר שלי, הדביק אותי באהבה הזאת, ואני רק מחכה לחופשה הבאה במינכן לאכול קצת קרטופל סלט או בראט קרטופל או סתם נקניקיה על פירה… אז אולי אחרי החופשה המיוחלת אני אעשה קצת נחת לאבא ואקדיש פוסט לאוכל הבווארי, בינתיים נתמקד באיטלקי האהוב ונכין ניוקי.

ניוקי חשוב להכין מתפוחי אדמה עם קליפה עבה, בדרך-כלל אילו הצהובים-חומים המלוכלכים הם אילו עם הקליפה העבה (אגב גרמניה, יש להם תפודים מעולים לניוקי, ממש עם קליפה גסה כזאת, מעניין אם אפשר למצוא כאלה בארץ…), הרציונל בקליפה העבה היא בכך שהם יספחו כמה שפחות מים בזמן הבישול כי כדי להכין ניוקי ה”פירה” צריך להיות כמה שיותר יבש. ניתן לעקוף את הבעיה הזאת באפייה בתנור: אופים את תפוחי-האדמה על מצע של מלח גס כ-45 דקות בתנור, הם גם יוצאים עם טעם מעולה כזה כמו של מדורה, וגם אין צורך להוסיף מלח לבצק.

מתכון ל-4-5 אנשים:

לניוקי:

800 גרם פירה

250 גרם קמח

ביצה אחת

קורט מלח (למי שבישל את התפודים במים)

למילוי:

150 גרם מוצרלה

לרוטב:

סלסלת עגבניות שרי/עגבניות טריות

חופן בזיליקום

שום/בצל (לפי הטעם)

שמן זית

מלח, פלפל

הכנה:

כדי להצליח בהכנת הניוקי חשוב שתפוחי האדמה יהיו עדיין חמימים. אז תקלפו בעדינות ובעזרת מזלג, שלא תקבלו לי כוויות…

וכדי לקבל מרקם אוורירי ונימוך כדאי למעוך את הפירה בעזרת מועך-תפוחי אדמה

כשמכינים את הבצק, תוסיפו לתפודים ולקמח תחילה רק חלמון, ותתחילו ללוש

אם הבצק יהיה יבש מידי, תוסיפו גם את החלבון. עדיף לבצע את הפעולה הזאת בשלבים, כי אם תוסיפו את כל הביצה והבצק יהיה דביק מידי, תצטרכו להוסיף עוד ועוד קמח, והניוקי יהפוך לכבד ויאבד את האווריריות הכייפית שלו…

כשמגיעים לבצק אחיד, מרדדים אותו לעובי של כ-3 מ”מ

וחורצים עיגולים. אני נעזרתי בחותך רביולי, כמובן שאפשר להעזר גם בכוס קטנה

במרכז כל ניוקו (ביחיד…ניוקי ברבים, וגם: ניוקו באיטלקית זה גוש, וניוקה זאת “כוסית” בסלנג, שלא תגידו שאני לא מלמדת אתכם דברים חדשים ;-) ) שמים קוביה קטנה של מוצרלה, ומהדקים היטב.

מגלגלים כל כדור, אפשר גם לקפל לחצי ולהדק…כרצונכם, אני מעדיפה כדורים

במחבת מחממים מעט שמן זית עם שן שום או מעט בצל קצוץ. מוסיפים את העגבניות חתוכות בגסות, מתבלים במעט מלח, פלפל ובזיליקום טרי

מבשלים 4-5 דקות וטוחנים הכל במעבד מזון.

מחממים סיר עם מים ומעט מלח. זורקים את הניוקי למים הרותחים, ולאחר שהם צפים ממתינים עוד דקה-שתיים לפני שמוציאים אותם (ככה מוודאים שגם המוצרלה קיבלה את החום שהיא צריכה). מוסיפים את הרוטב (אני הוספתי גם כמה נגיעות שלפסטו שנשאר לי מהפוסט הקודם…), וכמובן מי שרוצה גם קצת פרמיז’ן למעלה… יואווו כמה שזה טעים… חבל שאני צריכה לאכול הכל לבד :-)

בתיאבון.

זאת הגרסא הקייצית למנה, בגרסא החורפית נמלא את הניוקי בגורגונזולה (גבינה כחולה), ונאכל ברוטב פונדו גבינות…יאמי!

עוד מהבלוג של rominacucina

קצת עלי (ומתכון לטורטה דלה נונה)

אני לא נוהגת להחשף פה כל-כך, אבל אני כותבת, זה מה שאני עושה... כותבת... כבר סיפרתי לכם בפוסט הקודם,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

קציצות חצילים

מי מאיתנו לא אוהב חצילים? חציל קלוי, על האש, חריף, בטחינה, ברוטב עגבניות, במיונז, בטעם כבד (האמת שאת האחרון אף פעם לא הבנתי...) ועוד ועוד. אני חושבת שאם היה ירק לאומי, החציל בהחלט היה...

ביסקוטי

הימים האחרונים של השנה, עוד לא עשרת ימי התשובה, אבל כבר התחלתי בכל מיני חשבונות נפש קטנים כאלה. חודשים מורכבים עברתי לאחרונה, חרדות המלחמה שהתערבבו עם התרגשות הולדת בתי השנייה,...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה