הבלוג של רועי ברומר

roi

עורך דין רועי ברומר, עומד בראש משרד עו"ד המתמחה בדיני משפחה עו"ד רועי ברומר בוגר תואר שני במשפטים באוניברסיטת בר אילן ובעל תעודות LLB ו- LLM -מצטיין דיקן. בעברו התמחות אצל כב' סגן נשיא ביהמ"ש השלום בת"א אילן... +עוד

עורך דין רועי ברומר, עומד בראש משרד עו"ד המתמחה בדיני משפחה עו"ד רועי ברומר בוגר תואר שני במשפטים באוניברסיטת בר אילן ובעל תעודות LLB ו- LLM -מצטיין דיקן. בעברו התמחות אצל כב' סגן נשיא ביהמ"ש השלום בת"א אילן דפדי. המשרד מטפל בתיקי משפחה בכל רחבי הארץ ומגיע לתוצאות יוצאות דופן תוך ניצול מקסימלי של האפשרויות העומדות ללקוח. תחומי העיסוק של המשרד הינם רחבים ולמעשה מכסים את כל תחומי המשפחה ואף נושקים לתחום הפלילי בדמות אלימות במשפחה ולתחום ההוצל"פ בדמות עיכובי הליכים וצווי תשלומים.

עדכונים:

פוסטים: 5

החל מינואר 2016

בכל הליך גירושין, בין אם מתנהל בין כותלי בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני ו/או כחלק ממשא ומתן לפני הסכם גירושין, עולה שאלת משמורת הילדים.

ההנחה הרווחת היא שילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת (במשמורת) האם וזאת עקב חזקת הגיל הרך הקיימת במדינת ישראל, ולאב יהיו הסדרי ראיה. יתרה מכך, גם לאחר גיל 6 ישנה הבנה כי האם הינה המשמורנית ולאב הסדרי ראיה וזאת מכורח גידול וטיפול בילדים.

מה שהיה אמנם נכון בעבר אינו בהכרח נכון כעת ומאמר זה ינסה להסביר את השינויים בגישה המקובלת והרווחת עד כה.

השינויים בפסיקה

בפסיקותיהם האחרונות, בתי המשפט לענייני משפחה ו/או בתי הדין הרבניים השונים החלו להבין כי המשמורת לאם אינה אוטומטית ולא בכל מצב. כיום, הנטייה היא להסתכל על כל מקרה באופן אינדיווידואלי ובעיקר להסתכל על העיקרון המנחה: “טובת הילד”.

עקרון “טובת הילד”

ראשית כל נאמר כי לא מדובר במונח ערטילאי חסר בסיס מוצק אלא בעקרון שהוגדר, הן במסגרת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות והן במסגרת הפסיקה הענפה.

לעקרון טובת הילד 2 מרכיבים:

  1. אובייקטיבי- ההסתכלות על טובת הילד מבחינת הכלל. מה הכי נכון עבור הילד מבחינת שני הוריו ומה הם חושבים שנכון עבורו. לא בהכרח מה שהילד חושב שנכון עבורו הוא מה שהוריו חושבים שנכון עבורו, וזה מיד מעביר אותנו למרכיב השני.
  2. סובייקטיבי-מרכיב זה בוחן את רצונו הפנימי של הילד. מה הילד רוצה. חשוב להדגיש כי ככל שגילו של הילד בוגר יותר, אזי שהשיקול דעת העצמאי שלו בא לידי ביטוי באופן בולט יותר ודעתו תילקח בחשבון באופן רציני ושקול יותר.

עקרון זה אינו מהווה רשימה סגורה ולבית המשפט ו/או בית הדין שיקולים נוספים לצורך מתן משמורת משותפת.

השיקולים למתן משמורת משותפת

א.      גיל הילד- ככל שהילד בוגר יותר, אזי שדעתו, כוונתו ורצונו יילקחו באופן רציני ומחושב יותר.

ב.      מסוגלות הורית של ההורה המבקש משמורת משותפת- תנאי המחייה של ההורה, תנאי עבודתו, יכולתו להיות חלק מלא בגידול הילד, מצבו הכלכלי, ככל שיש משפחה נוספת, יחסם עם הילד ועוד. הסתכלות אבסולוטית על ההורה, ויכולתו, הלכה למעשה, להפוך למשמורן של הילד.

ג.        מערכת היחסים בין ההורים- ככל שמערכת היחסים בין ההורים טובה יותר, אזי ששיתוף הפעולה ביניהם טוב יותר ויהיה קל יותר לאפשר משמורת משותפת. הסכמה משותפת תמיד תהיה עדיפה על פני החלטה חד צדדית.

ד.      רצון הילד- נגזרת של עקרון “טובת הקטין”. טובת הקטין הסובייקטיבית, הסתכלות על רצונו, כוונתו ודעתו.

ה.      הסדר קל לביצוע- קירבת בתי ההורים, הקרבה של ההורה המבקש משמורת משותפת למסגרת החינוכית של הילד לצורך לקיחתו והחזרתו, האם חבריו של הילד גרים קרוב לבית מגוריו של ההורה המבקש משמורת ועוד. שיקול זה אמור להתוות את הדרך המעשית למתן משמורת משותפת.

לסיכום, עוד יעברו שנים רבות עד שבתי המשפט ו/או בתי הדין יאפשרו משמורת משותפת כדבר של מה בכך. הן חזקת הגיל הרך והן הפתרון הקל יכירו באם כמשמורנית ולאב הסדרי ראיה. ועדיין, עינינו רואות כי הבחירה אינה כה טבעית עוד. ככל שההורה המבקש משמורת משותפת יעמוד בכל השיקולים שצוינו קודם לכן וכוונתו למשמורת משותפת תהיה כנה ואמתית ולא כחלק ממאבק מזונות, אזי שהשמיים הם הגבול.

משרד עורך דין רועי ברומר עוסק בדיני משפחה

עוד מהבלוג של רועי ברומר

דיני משפחה, גירושין, טובת הילד ומה שביניהם

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי! הבלוג יביא סיפורים אישיים, תובנות ממאות תיקים שאנחנו מנהלים, טיפים ועצות שימושיות לבני זוג שנמצאים בהליך גירושין או לאחריו. הבלוג עוסק בעולם דיני המשפחה לרבות בנושאי גירושין, חזקת הגיל הרך,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

תופעה- נשים ערביות מביעות אי אמון בבתי הדין השרעים

בעת האחרונה יותר ויותר נשים ערביות מחליטות לוותר על ההליכים בבתי הדין השרעי       ם ופונות למערכת האזרחית. מגישות תביעות בבית משפט לענייני משפחה. מדובר בתופעה חדשה המשקפת מגמה מעניינת בחברה הערבית. נשים מרגישות שבתי...

כולם לא היו בניו

מה עושה אדם שאינו בטוח שילדיו אותם גידל במשך למעלה מ- 20 שנה אינם ילדיו? מבקש מבית משפט לעשות בדיקת רקמות כדי לוודא שהם אכן לא שלו. מבלי להכנס לשיקוליו הנפשיים של האדם, עומדת לו הזכות לאמת. הזכות לדעת. לאחר שמשרד הבריאות לא...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה