הבלוג של רונית קריספין

rkrispin

מנהלת סיכונים. מנהלת משברים. פעילה חברתית.

עדכונים:

פוסטים: 112

החל מיוני 2013

אל קו ההתחלה הגיעו כל המכשירים הקיימים בעולם. אם לגוון, אז בלי גבול. בדקתי סינים, יפניים ואפילו אמריקאיים. המטרה: מכשיר עם מצלמה משובחת שלא מנהל אותי אלא אני אותו.

בעקבות הפוסט הקודם, שבו המלצתם על חברות סלולר מניסיונכם, יצאתי בתחושה שכנראה וואווי היא הבחירה הכי טובה לי. בעיקר בגלל המצלמה המשובחת. כמה ימים אחרי, פורסמו אזהרות על ניתוקי יחסים עסקיים בין קוגלומרנטים מערביים (גוגל, ברודקום ועוד) ובין החברה הסינית (וואווי). התחושה הראשונה היתה ׳מצויין, זו סיבה טובה להראות שלצרכנים המערביים יש כח גם מול גוגל׳. מאידך, אם הם יחרימו לי את התמונות והמידע כחלק מהמשחק שלהם, זה כבר סיכון שלא מתחשק לי לקחת. הלך הרומן  עם המכשיר הסיני. כמו כן, המחיר שלא לא סיני בכלל. מאידך, רמת הקרינה שלו היא בין הנמוכות שקיימות בשוק.

שיאומי הוא המכשיר של הילדים הקטנים שלי. חייבת להודות שהיה נדמה לי שזה טיפונת פאתטי שארכוש מכשיר של צעירים, אבל אז נזכרתי שאני אדם נאור ולא סופרת מה אומרים אחרים ומכשיר סלולרי לא מגדיר אותי אלא, במקרה הטוב, משרת אותי. פונקציה. אז בדקתי גם אותו. בשיאומי בדקתי את הMI 9-.  כנראה הדגם החדיש שלהם עם 128 גיגה זיכרון מובנה ואפשרות להוסיף. מקום לשני סימים. עם 6 גיגה RAM המכשיר מגיב מהר, המצלמה מספקת תגובה מהירה. עם זאת, התמונה נראית כמי שעברה עיבוד מובנה. אין לי בעיה עם זה שמוכרת בסופרפארם עוצרת אותי ומלבישה לי את המייקאפ החדש שיצא ׳לנסות׳. אבל כשכל הזיכרונות שלי יהיו נטולי קמטים, זה כבר להתכחש לחיים. אין לי שום בעיה לצעוק את גילי, אני נהנית מהגיל ואני מבינה, בניגוד לשיאומי שהגיל וקמטים זו עסקת חבילה. היתרון גדול שלהם בסוגיית המחיר, מצטמצם. המחיר שלו נושק ל-2000 שח מלמעלה.  לא פחות חשוב, הסוללה שלו ללא ספק זוכה במקום הראשון מכל הבדיקות.

לסמסונג  ניגשתי בבאסה. קנינו מהם שלשה מכשירים בשנתיים האחרונות ושלושתם קרסו תוך פרק זמן בלתי סביר, בתוך האחריות. כבר דיברנו על מה שווה האחריות שלהם. העובדה ששילמנו סכום שערורייתי על אחריות יבואן, התבררה שזו דרך נוספת של סמסונג לכלא הצרכני שהיא אוחזת את הלקוחות שלה והשירות, טוב, כבר ראיתם מה יש לילדים שלי להגיד על השירות הנוראי (כמה פוסטים למטה). אבל, אמרתי שאני לא פוסלת שום דבר. אמרתי שאני רוצה לנסות מהכל. ולהעביר חיים שלמים בלי להיות בעלים של מכשיר אנדרואיד בכלל נראה לי כמו ביטוי מוחלט של בורות. אז ניסיתי. מילה טובה לסמסונג על ההקשבה לצורכי השוק ויציאה מרשימה עם שני מכשירים מותאמים: A50  ו- A70. המכשירים החדשים האילו (יחסית) אולי מוגבלים ביכולות שלהם לעומת הדגמים המתקדמים של סמסונג, אבל ביננו, אין אף אדם בעולם כולו שיכול לנצל את כל היכולת של מכשיר סלולרי. אפולו  11 הצליחה להגיג לחלל עם כושר עיבוד נמוך משל המכשירים הכי ׳טיפשים׳. ואני? לא צריכה להגיע לחלל, מקסימום לנווט בסמטאות תל אביב. השאלה האם היכולות שהשאירו במכשירים האילו מתאימים לי. בדקתי את ה A70. ההפרש בינו ובין אחיו הצעיר לא הצדיק התפשרות (כ 200 שח). הדבר הראשון שבדקתי הוא המצלמה. אם בשיאומי התלוננתי שכל התמונות מחליקות לי את הפנים, פה נִבְעַתְתִּי לגלות כמה קמטים יש לי וכמה הם all over my face. המצלמה רגישה בטירוף ומצלמת באיכות מרשימה. יש כמה מצלמות כולל עדשה רחבה במיוחד (׳עדשת דג׳). עם זאת, הקצב בין תמונה לתמונה נוראי. כמו כן, התמונות יוצאות  מאוד מתכתיות בעיני. על אף שמבחינת נתונים טכניים המצלמה של סמסונג ׳לוקחת׳ רוב המצלמות, התמונות לא יוצאות עם העומק והעוצמה של תמונות שצולמו באייפון הישן שלי. המחיר ידידותי להפליא, A50  אפשר למצוא בכ 1200 שח ואת הA70  בכ 1400ש״ח. רמת הקרינה שלהם כנראה לא מצטיינת ולפי המלצה שקראתי כאן, אפשר להשיג מכשיר עם רמת קרינה טובה יותר.

אפילו שהמטרה הראשונה היתה לגוון, שמעתי כל כך הרבה טוב על האייפון החדש והחלטתי שאבחן גם אותו.

המכשיר חתיך. רגיש. מאוד ספונטני (מהירות הצילום הכי טובה שפגשתי בכל המסע). יש לו שני חסרונות עיקריים: הוא בגד בי פעם, והמחיר. אייפון מאיטים את הביצועים של המכשיר, באופן מכוון ומסיבה כלכלית בלבד. הדבר מתבטא בשפיכה מאוחרת מאוד של מידע מהרגע שכתבתי ועד שמגיע אל המסך ובסוללה גוססת מהרגע שמוציאים את המכשיר מהחיבור לחשמל ועד שהוא דורש שוב חשמל (להלן: הבגידה). האייפון הקודם שלי, אייפון 6, דרש מגע שכיח עם שקע חשמל. בכלל, המעבר בין אייפון 4 ל-6 היה לי דרמטי יותר מאשר המעבר מאייפון 6 לX. החיסרון השני, המחיר ( 2700 ש״ח לדגם xr עם נפח 64 גיגה ו-4700 ש״ח לדגם xs max) הוא חיסרון דרמטי. אפל היא החברה שהביאה את בשורת החדשנות, לא נשמע סביר שהיא לא התעדכנה בטרנד העולמי לגרסה צנועה וזולה יותר. אחרי הכל התשלום לא נגמר בכסף, התשלום מתבטא גם בפרטיות שלנו, אותה אפל מכניסה למעבדה ומוציאה את המוצרים הבאים שלה מותאמים (בשם היפה UI=user interface) : בקיצור, לשלם סכום כזה למכשיר חתיך שיידע את כל סודות חיי, יעקוב אחרי בכל רגע נראה לי טיפה מוגזם. רמת הקרינה לא מצטיינת, אך נמוכה מ 1, כשההמלצה הרישמית היא לקרינה נמוכה מ2.  כדי לגלות מה הקרינה שלכם, אתם יכולים למצוא לבד: לכו להגדרות-כללי-אודות-מידע משפטי.

מה עם טלפונים אחרים? בדקתי בקטנה, הם ירדו מהפרק די מהר החלטתי לא להלאות עם פרשנות. למשל, השילוב בין התכנה והחומרה יכולה להניב יכולות מבעיתות של מידע. למשל, הידעתם? אחד הטלפונים של סוני מספק מידע על חום הגוף של בעליו ומספר לו שהוא חולה. הוא מזהה שחלון האוטו פתוח או סגור. הוא יכול לזהות אם את בהריון. כלומר הניתוח לא מתבסס על מידע שסיפקת בעצמך, אלא איסוף מידע המבוסס על נתונים פיזיים שלך בזמן אמת.  זה יכול להיות נחמד במידה כשאת מחפשת בן זוג, פחות במכשיר הסלולרי שלי.

שורה תחתונה, מה בחרתי???? לאור כל הבדיקות, וכשהתכונה הכי חשובה של המכשיר שלי היא מצלמה טובה ותמונות איכותיות, עלו לגמר שיומי ואפל.

כשבן הזוג שמע שזו ההתלבטות הוא קנה לי, בלי להתייעץ, את האייפון החדש.

בלית ברירה, סלחתי לו J

עוד מהבלוג של רונית קריספין

הגוף שלי, הוא שלי. גם אחרי שאמות.

גילוי נאות: אני מחבבת את יעל גרמן. אישה מוכשרת, עבר מרשים כראשת העיר הרצליה, מייסדת מוסד חינוכי ואפילו מנהלת מפעל אלקטרוניקה (בלי שעשתה תואר "איכותי" בפיסיקה כמיה...שימי לב הקוראת פסברג...). יעל קיבלה על עצמה את תפקיד שרת...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

הידד לחופש הגדול

      אי שם, כשהכרתי את איל, והבנו שאנחנו מתחתנים, החלטנו החלטות. החלטנו שבגיל 40 נפרוש, ניקח את ארבעת הילדים שלנו וניסע לטיול ארוך בעולם.  כשנחזור, נעבור...

תגובות

פורסם לפני 6 years

ברוכה הבאה למשבר גיל ה 40

פעם, מזמן, התאמנתי באתלטיקה קלה. הייתי אפילו מאוד טובה. כל כך טובה, שבנצי שוורץ ז"ל, המאמץ המשובח שהיה לי חשב שעם תוצאות כמו שלי, אני מבוזבזת שלא התחרתי בתחרויות ארציות ובחרתי "לפרוש" לטובת כתיבה עיתונאית במעריב לנוער. אבל...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה