הבלוג של רונית קריספין

rkrispin

מנהלת סיכונים. מנהלת משברים. פעילה חברתית.

עדכונים:

פוסטים: 87

עוקבים: 9

החל מיוני 2013

בואו נדבר רגע על פמיניזם. אתם יודעים מה? עזבו. נושא כבד, מאיים. בואו נדבר על שיער. ולא זה שבדרך כלל מדברים עליו

03/05/2017

כמה מחשבה השקעת לאחרונה בשיערות הערווה שלך? כמה זמן? מי מחליט עבורך איך יראו שיערות הערווה שלך?

ביצירות אמנות עתיקות התמונה מאוד ברורה: לעיתים נדירות ניתן לראות את שיער הערווה הנשי, לעומת שיער הערווה הגברי שהיה מתנוסס בגאווה במרכז הפריים, מעוצב למשעי. אם חלילה החליט הצייר לחשוף את צניעותה של מושא הציור, היה מהנדס את שיער ערוותה כאחרון הספרים. לרוב, בגילוח מוחלט. הגברים, התפארו בשיעור מפואר ויצרי.

מיכאלאנג’לו האגדי השאיר לנו מושא פנטזיה מושלם בדמות “דוד” (הפסל, כמובן). כשעמדתי מולו בפירנצה, הטרידו אותי מעט מאוד דברים. אחרי שגמרתי ליהנות מהכתפיים והקוביות בבטן, המבט הבטוח והמרחף, נתקלתי בשיער הערווה שלו (ויתרתי לו על הגודל, ואפילו על זה שאיננו נימול. באמת). אבל, באמא שלך, אתה מסתפר שם?! כאדם פרקטי, חשבתי על מיכאלאנג’לו יושב בבית קפה בפירנצה ומהרהר אודות סידור השיער של דוד. ואחר כך, על היישום בעבודת הפיסול. אתם מבינים כמה עבודה זה להנדס את שיערות הערווה של דוד בפיסול? איזה שטח פנים מטורף יש לשיער ערוותו בפסל?

davidveet copy

את הנשים שלו, דרך אגב, צייר מיכאלאנג’לו חלקות. אין, ולו שערה אחת מהראש למטה.

בכלל, האמנות התעלמה מאיבר המין הנשי עד שלב מסוים. כשכבר כן הופיע ביצירות, הן היו נטולות שיער. שהרי שיער מסמל כח, יצריות, יוזמה, דעתנות – כל מה שרצו להשתיק כל השנים האמנים שהנציחו את העולם. אז ציירו את הנשים נטולות שיער, ילדיות, כנועות, נקיות ובלתי מאיימות. עד שהגיע גוסטב קורבה, גבר גבר, עם הציור של “מקור העולם” ושם לנו את האיבר הנשי השעיר והטבעי בפנים.

לסקפטים שלא מחברים את השיעור עם כח ומיניות, זו הסיבה שנשים חרדיות נאלצות להסתיר את שיער ראשן. צניעות הוא תירוץ עלוב בעיני, להסתרת השיער הנשי החרדי כשאת מחליפה אותו בפאה שעלתה לך 8000 דולר. שלא לדבר על התשובה הגברית החרדית עם שיער מתפרץ בפנים המאוד צנועות, חסודות ומשדרות א-מניות של הגברים באותה קהילה ממש.  התלמוד מעודד נשים להחליק גופן משיער. הגמרא מתארת את תמר כורתת את איבר מינו של אמנון, באמצעות שיער ערוותה, לאחר האונס. ואם חשבתם שרק הנשים היהודיות נכנעות לתכתיבים הללו, תחשבו טוב. במחקר אמריקאי שהתפרסם לאחרונה מסתבר ש 84% מהנשים בארה”ב מסירות את שיער ערוותן.

אבל למה להרחיק עד שם? נחזור אל המאה העשרים ואחת, מדינת ישראל. אנחנו – המתקדמים, הנאורים, הביקורתיים. אילו שלא מקבלים שום תכתיב חברתי, חיים חיי אושר נטולי הבניות חברתיות – ושיערות ערווה.

לקראת המשימה לכתוב את הפוסט הזה, בדקתי עם חברים וחברות מה קורה שם, אצלם ואצל הפרטנרים \ פרטנריות שלהם. התמונה מוצקה: בעוד הגברים מתהדרים באיבר שעיר, הנשים מחליקות עצמן לדעת. חברה אחת סיפרה שאחרי שנים של גידול בוש לתפארת, החליטה “להסתפר”. כשנגשה אל יוליה, ספרית הערווה, ביקשה להתייעץ. יולי הנגישה את האפשרויות באופן הבא: “נו באמת, מה אפשר לעשות? חלק לגמרי, משולש קטן או היטלר!”. חברי הגברים מספרים שכבר שנים רבות לא פגשו פרטנרית שעירה.  והשאלה היחידה שהטרידה אותם זה איך אפשר ליהנות ממין אוראלי אחרת.

אבל אז נחשפתי לסדרה “בנות”. וכל כך שמחתי לראות שגיבורות הסדרה מתהדרות בבוש לתפארת. בעונה 6, האנה אפילו נוזפת בפרטנר אקראי שהוא מלין על השיעור שלה. ותשובתה הפרקטית מפיחה בי מידה לא מבוטלת של אופטמיות: “ככה נראות נשים בוגרות, כשהן משתמשות בשיער הערווה שלהן, כפי שהאל התכוון שהן ישתמשו בו: כדי להגן על הוואגינה שלהן”.

1 2

האמת? אי אפשר להתחמק מזה לגמרי. אפילו אני חוטאת בא-פמיניזם מידי פעם. בעיקר בקיץ. אבל מוטרדת בכל זאת בשאלה איך לעזאזל כל החברה כולה, על תכתיביה, נכנסת לי לעיצוב השיער בוואגינה?

לא מאמינה שבפוסט הזה, הוצאתי את מיכלאנג’לו קטן ואת האנה הורבאט’ גדולה. אבל, הי, לא דיברנו מילה אחת על פמיניזם :)  רק מזמינה אתכם לחשוב מחוץ  לוואגינה…

הפוסט נכתב בשיתוף veet. לסקירה על מכשיר הגילוח לאיזורים אינטימיים לחצי כאן

עוד מהבלוג של רונית קריספין

הגוף שלי, הוא שלי. גם אחרי שאמות.

גילוי נאות: אני מחבבת את יעל גרמן. אישה מוכשרת, עבר מרשים כראשת העיר הרצליה, מייסדת מוסד חינוכי ואפילו מנהלת מפעל אלקטרוניקה (בלי שעשתה תואר "איכותי" בפיסיקה כמיה...שימי לב הקוראת פסברג...). יעל קיבלה על עצמה את תפקיד שרת...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

הידד לחופש הגדול

      אי שם, כשהכרתי את איל, והבנו שאנחנו מתחתנים, החלטנו החלטות. החלטנו שבגיל 40 נפרוש, ניקח את ארבעת הילדים שלנו וניסע לטיול ארוך בעולם.  כשנחזור, נעבור...

תגובות

פורסם לפני 3 years

ברוכה הבאה למשבר גיל ה 40

פעם, מזמן, התאמנתי באתלטיקה קלה. הייתי אפילו מאוד טובה. כל כך טובה, שבנצי שוורץ ז"ל, המאמץ המשובח שהיה לי חשב שעם תוצאות כמו שלי, אני מבוזבזת שלא התחרתי בתחרויות ארציות ובחרתי "לפרוש" לטובת כתיבה עיתונאית במעריב לנוער. אבל...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה