הבלוג של רונית קריספין

rkrispin

מנהלת סיכונים. מנהלת משברים. פעילה חברתית.

עדכונים:

פוסטים: 112

החל מיוני 2013

לא כל מה שנוצץ – שבב

16/06/2013

לפני  כ 16 שנה הם הגיעו לקרית גת. קול תרועה רמה, הרבה רעש וצלצולים ובעיקר – הרבה הבטחות. לשמחתי הבנתי די מהר, מה שלקח לאחרים להבין הרבה שנים – מדובר בעסק כלכלי, שום דבר אחר לא. ולכן, כשהציעו לי לעבוד שם, חשבתי היטב, בדקתי מה הם מציעים והתחלתי במשרת סטודנט פשוטה. אלא שמהר התברר, אין דבר כזה “משרה פשוטה”. במשכורת של120% ממשכורת מינימום ציפו ממני לנהל צוות, להוביל פרוייקטים וללמוד את כל רזי המפעל שבהקמה.

כל עוד היו חמניות מסביב, עוד הצלחתי להנות מזה. כשהחמניות הוחלפו בבניין מפלצתי, והחמניות היחידות שראיתי היו תמונת מזכרת עצובה במעלית הבניין המפלצתי שהחליף את השדות, הוטרדתי.  עדיין, שום דבר עוד לא חלחל למודעות. אני חשבתי שאני על גג העולם – ואני “כולה” במשרת סטודנט.

מוסר העבודה הגבוה שלי העמיד אותי בשורה ראשונה של המועמדים לתפקיד מנהל הצוות לקראת סיום התואר הראשון. התמודדו לא מעט אנשים על התפקיד, כולם ראויים ומנוסים. המנהל בחר דוקא בי, אחרי סדרה לא קצרה של מבדקים. חשבתי שלפני שאתחייב, כדאי לבדוק את האפשרויות בשוק:

מאחר שסיימתי תואר בתקשורת, ובחלומי הגשתי את מהדורת החדשות של הערוץ הראשון (אל תשאלו אותי למה,בחלומות אין הסבר לכל דבר…) הרמתי טלפון לרפיק חלבי, שהיה בזמנו העורך הראשי.”שלום רפיק” אמרתי. שיתפתי אותו בהתלבטותי. “אין התלבטות” הוא אמר נחרצות, “אין לי מה להציע לך”.

ניהלתי את הצוות, התקדמתי(יש שיאמרו די מהר) בסולם הדרגות. קיבלתי הערכה אין סופית מכל המנהלים מסביב. לא היה מאושר ממני.

ואז הסיוט התחיל…

עוד מהבלוג של רונית קריספין

הגוף שלי, הוא שלי. גם אחרי שאמות.

גילוי נאות: אני מחבבת את יעל גרמן. אישה מוכשרת, עבר מרשים כראשת העיר הרצליה, מייסדת מוסד חינוכי ואפילו מנהלת מפעל אלקטרוניקה (בלי שעשתה תואר "איכותי" בפיסיקה כמיה...שימי לב הקוראת פסברג...). יעל קיבלה על עצמה את תפקיד שרת...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

הידד לחופש הגדול

      אי שם, כשהכרתי את איל, והבנו שאנחנו מתחתנים, החלטנו החלטות. החלטנו שבגיל 40 נפרוש, ניקח את ארבעת הילדים שלנו וניסע לטיול ארוך בעולם.  כשנחזור, נעבור...

תגובות

פורסם לפני 6 years

ברוכה הבאה למשבר גיל ה 40

פעם, מזמן, התאמנתי באתלטיקה קלה. הייתי אפילו מאוד טובה. כל כך טובה, שבנצי שוורץ ז"ל, המאמץ המשובח שהיה לי חשב שעם תוצאות כמו שלי, אני מבוזבזת שלא התחרתי בתחרויות ארציות ובחרתי "לפרוש" לטובת כתיבה עיתונאית במעריב לנוער. אבל...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה