הבלוג של רונית קריספין

rkrispin

מנהלת סיכונים. מנהלת משברים. פעילה חברתית.

עדכונים:

פוסטים: 112

החל מיוני 2013

האם ללקק לבוס ולהביא לו קפה בכל ישיבה זה שוחד או דרך לגיטימית להצלחה? תלוי אם אתם עובדים באינטל או במקום אחר…

16/06/2013

פעם, בתמימות חשבתי שלהצלחה יש משמעות אחת:להגשים עצמך באופן מסַפק, להיות מאושר ושלם עם בחירותיך.

אבל אז, התחלתי לעבוד בהיי טק והבנתי שכנראה טעיתי.

תמונת מצב: חדר 330, מיועד ל12 משתתפים,מאכלס 14 גברים מיוזעים ואותי. ישיבה חשובה על משהו שקרה, תוכנן גרוע וכנראה לאיקרה עוד לעולם. אבל אנחנו בחדר, שעה וחצי יושבים ומתדיינים במה שקרה גרוע במקוםבאיך מונעים את הפעם הבאה ומה לומדים מהארוע שהיה.

המזגן לא עובד, חם, אבל בעיקר מסריח. לאנורא, אני מרוכזת בישיבה.. ב- 20 הדקות הראשונות אני עוד די סבלנית לבדיחותהמטומטמות שמנהל הפורום, ה ‘ביג בוס’,  חשהכרח לשתף אותנו. כשהוא עובר לבדיחות על אורך ה “כלי” של הגרוזיני לעומת זה של ה”כושי” אני מאבדת עניין. ואז הוא מבחין שהוא איבד חלק מהקהל, ומרבה להוסיף פנטומימה. כשהוא מדגים עם ידו אני מתמלאת בחילה. אני מביטה במנהלי הנערץ, היושב ממול,  מבקשת הושעה. הוא עסוק, לצחוק מהבדיחות העצובות של ה’ביג בוס’. אני מזהה עוד שניים שנעים בחוסר נוחות בכיסאם. אולי מהם תבוא הישועה… אחרי 3 בדיחות נוראיות ושתי תנועות ידיים,כשהסיוט רחוק מלהגמר אני מבינה, הם לא יעֵזו לומר שום דבר.

פעמים רבות מידי מצאתי עצמי מתגעגעת לצלצולהגואל של בית הספר. אותו צליל שהיה צורם או נעים (תלוי מה היה השיעור הבא…)  הפך לגעגוע עצום בכל ישיבה שה’ביג בוס’ מכנסאותנו לישיבה. איכשהו אני מוצאת שתמיד אנחנו בחדר שלא מיועד לאכלס כל כך הרבהאנשים, שה’ביג בוס’ כל כך חסר בטחון בעצמו ועל מנת “לשבור את הקרח” או” למצוא חן” נאלץ לספר בדיחות גסות, לצערי בשילוב פנטומימה ותנועותידיים, ואני, עם כושר הריכוז המוגבל ממילא שלי, מוצאת עצמי סופרת את השניות לצלצולשלא יגיע לעולם.

“טוב, יש לי ישיבה נוספת” אניאומרת בסופו של דבר, דקות ספורות אחרי בדיחה מספר 6, כי לאף אחד מהגברים לא היוביצים להפסיק אותו “שיהיה יום טוב”. לפני שמשהו מספיק להגיב אני נעלמת.לשרותים. פעמים רבות ממש הקאתי אחרי פגישות כאלו, חלק אחר רק הייתי צריכה לשטוף אתהפנים ולצאת החוצה להתאוורר.

בזמן שאני הייתי עסוקה בהתאוששות, ע’ (שאולי יותר מתאימה לו האות פ’… ותסלחו לי על הגסות)  היה עסוק ב’ליקינג’.

חבר אחר מהפורום, שלקח לי זמן להבין שגם הוא סובל הבדיחות הלא משעשעות הללו, סיפר לי שע’ שמע מה’ביג בוס’ שהיתה ישיבה טובה, אך הוא התעייף. ע’ לא התבלבל. כהרגלו, רץ החוצה מהחדר, חזר כעבור דקותיים עם כוס קפה מהביל בשבילו… (בכל זאת, לספר כל כך הרבה בדיחות ברצף עלולות לייבש את הגרון)…

בסבב הקידומים הבא, ע’ –  שהיה הכי פחות משכיל, הכי פחות מקצועי וגם הכי פחות מנוסה ומוצלח התקדם על פני כולנו. ואז הבנתי מה משמעות הצלחה באמת. באנגלית יש פשוט שגיאת כתיב: SuckSeed.

עוד מהבלוג של רונית קריספין

הגוף שלי, הוא שלי. גם אחרי שאמות.

גילוי נאות: אני מחבבת את יעל גרמן. אישה מוכשרת, עבר מרשים כראשת העיר הרצליה, מייסדת מוסד חינוכי ואפילו מנהלת מפעל אלקטרוניקה (בלי שעשתה תואר "איכותי" בפיסיקה כמיה...שימי לב הקוראת פסברג...). יעל קיבלה על עצמה את תפקיד שרת...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

הידד לחופש הגדול

      אי שם, כשהכרתי את איל, והבנו שאנחנו מתחתנים, החלטנו החלטות. החלטנו שבגיל 40 נפרוש, ניקח את ארבעת הילדים שלנו וניסע לטיול ארוך בעולם.  כשנחזור, נעבור...

תגובות

פורסם לפני 5 years

ברוכה הבאה למשבר גיל ה 40

פעם, מזמן, התאמנתי באתלטיקה קלה. הייתי אפילו מאוד טובה. כל כך טובה, שבנצי שוורץ ז"ל, המאמץ המשובח שהיה לי חשב שעם תוצאות כמו שלי, אני מבוזבזת שלא התחרתי בתחרויות ארציות ובחרתי "לפרוש" לטובת כתיבה עיתונאית במעריב לנוער. אבל...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה