הבלוג של ד''ר רבקה נרדי

ישר מהלב

עדכונים:

פוסטים: 81

החל מאוגוסט 2010

על מריבות והתפיסויות

מאת ד”ר רבקה נרדי*

21/6/2011

לא כל מריבה היא “מריבה רעה”. אם השכלנו לשמור על קווים אדומים ונהגנו בהגינות ובכבוד גם בעת וויכוח נוקב – המריבה, הוויכוח, מאפשרים לנו ללמוד עוד משהו על בן/בת זוגנו. אך אם “נתקענו” ולא השכלנו “לצאת משם” – מה שהתחיל כוויכוח יכול להפוך לעוינות שקטה ומלחמה קרה. אז איך מסיימים מריבות? לא ממש ראינו את הורינו עושים זאת באופן מושכל. ראינו גם ראינו שתיקות ארוכות, מלמולים פרטיים, הסתגרות, ענישה הדדית וגם אדישות וניכור. וגם כניעה למציאות וחזרה איטית לשגרת החיים.

לעשות שלום, כלומר להתפייס עם “האויב”, זו החלטה אישית-אסטרטגית הצומחת מאותו קול פנימי (הדולפין שלנו) המנחה את האני הבוגר שלנו כיצד להרגיע את הפחדים שלנו (“הסרדין הקטן”) מחד, ואת יצר הנקמה (“הכריש האימתני”) מאידך. לחישותיהם הרועמות של הפחד והזעם הן האויב בהא הידיעה של הפיוס. לעשות שלום עם “אויב אינטימי” – האדם שנתתי בו אמון של ילד, שהסכמתי לחשוף סודות בפניו, שראה אותי בחולשותיי, לפעמים בבושותיי הוא קודם כול מחווה אישית עוצמתית.

התפייסות היא מחווה של “כאן ועכשיו”. היא מחוברת לרגע הזה של החיוך, המגע, המבט הרך, המילה המלטפת. היא התמצית של ההווה.

ומשום כך הפיוס הוא אקט כל כך פשוט, נאיבי משהו, אך גם כל כך מורכב ומבקש מאיתנו שנעשה מאמץ רגשי-מנטאלי מיוחד, כניצול מסערה הנאחז בדפנות סירתו הרעועה, כך אנחנו, כל פעם מחדש מביאים את עצמנו חזרה לחיים, לנורמליזציה.

כדי להתפייס אנחנו זקוקים למצפן דרכים שינחה אותנו. ולכן הרכבנו רשימה של שיטות. לרשימות יש ערך. הן מניחות בצורה מסודרת רעיונות שבחיי היומיום בלהט האירועים נשכחים או נבלעים בתוך הכאוס הכללי. קיומה של הרשימה ולו בזיכרוננו מחזיר אותנו לאיזשהו עוגן. הנה הנה – יש מה לעשות. הבה נלמד.

כלל ראשון: זכרו את התמונה הגדולה. דמיינו אותה בעיקר ברגעים הקשים.

לראות את התמונה הגדולה של הזוגיות הוא סוג של תרגיל רוחני המבקש מאיתנו לראות את המכלול, את מה שהיה והינו, הטוב והרע (לפעמים), הביטחון והחום שיש הצחוקים, התמיכה, ההיסטוריה המשותפת, הייסורים שהיו בדרך וגם החברות, השותפות והנאמנות – חיינו לצד אדם מורכב ממש כמונו. לראות את התמונה הגדולה באמת מרכך את לבנו שהקשיח את עצמו, מאפשר לנו להיזכר ברגשות אחרים היושבים בחדרי לבנו, רכים, חומלים, אוהבים, מלאי חיבה וגעגוע. ובעיקר להיזכר בחוויות טובות מעברנו המשותף וגם ברגעים של כאב. תמונת חיינו הזוגיים.

כלל שני: החלטה אישית על סיום חד-צדדי של המריבה

מריבה מתפוגגת כאשר אחד הצדדים מניח ולא “משתף פעולה” עם “היריב/ה”. מי שאמיץ דיו להניח לצורכי האגו שלו מסוגל להציב בפני בן/בת זוגו “סימנים של שלום” – בעזרת חיוך מזמין, נגיעה רכה, הומור, מבט רך ושפת גוף האומרת: אני פה בשביל לעשות שלום.

כלל שלישי: פיוס במגע פיזי משעשע

“נגיעה רכה” היא לעולם מהלכת עלינו קסמים, מרטיטה את לבנו. הכמיהה לה היא ככמיהתו של אדם צמא לכוס מים. ולכן ראוי לנו לא לחשוש להיות הראשונים “הנוגעים” – ולאו דווקא למטרת סקס. ראוי לנו להתגבר על הפחד ולגלות אומץ לב להיות “פראיירים”.

כלל רביעי: להתפייס בסקס

סקס המתרחש מתוך תשוקה לקרבה אינטימית ולעונג מיני המביא לפורקן גופני-רגשי, עשוי להמיר אנרגיה שלילית המלווה מריבה יוקדת לאנרגיה נפלאה תשוקתית. ואחרי הסערה – רוגע, מחשבה צלולה, חמלה, סליחה. הולכים הלאה.

כלל חמישי: לצאת מ”הקופסא”

לצאת מזירת המריבה הקלסטרופובית למקום אחר שלוקח אותנו מעבר למרחב הפיזי המוכר, מעבר לעצמנו, לחוויה אחרת – רוחנית, תרבותית, חושנית כמו למשל הצגה, סרט , קונצרט, ארוחה, טיול בטבע וכיו”ב. היא  מענגת אותנו ומחברת אותנו מחדש לעולם.

כלל ששי: שיחה זוגית

לשוחח מלב אל לב עם כללים ברורים שבמרכזם שפת “אני”, כאשר כל אחד מבני הזוג מבטא את עצמו מבלי להאשים. נותן ביטוי לרגשותיו, ללא פרשנויות משפילות, ללא אזכור “ארכיאולוגי” של העבר. לשיחה יש ערך כאשר בטויי הכאב מתורגמים למשאלות.

כלל שביעי: לעבור לסדר היום

להניח, לתת לדברים לאבד מעוצמתם ולהתפוגג. לפעמים כעבור יום או יומיים הדבר שנראה מאוד חשוב, מאבד מחשיבותו גם בשבילנו. מניחים ועוברים הלאה וזה מקל על שני הצדדים. כעבור זמן גם אפשר להתייחס לזה בהומור, כשטויות שהגזמנו בהן.

כלל שמיני: התנצלות כנה.

לבוא ולהודות בטעות, בפשטות ועם מוזיקה חמה שאומרת : קלטתי הבנתי ואני מצטער /ת אני מבין /ה מה עבר עליך. חציתי קו אדום. להראות לבן או בת הזוג שאני מבין שפגעתי.

כלל תשיעי: מחוות, הפתעות

להפתיע במכתב נחמד. במתנה סמלית,  בארוחה חגיגית, בזוג כרטיסים, ביוזמה לטיול, בהכנת מאכל אהוב, בשליחת מסרון זה אל זו עם  מילת התנצלות על הפגיעה, בהטמנת פתק אהבה ועוד. מחוות שמצביעות על כך שחשבתי עליך ואני רוצה לשמח אותך.

כלל עשירי: הפקת לקחים

זהו את השיטות שבאמצעותן הצלחתם לשלוט בעצמכם ולהתבטא בדולפיניות, זהו את המצבים שבהם עליכם להשתפר.

—————————————————————————————————————————–

* על פי ספרם של ד”ר רבקה נרדי וד”ר חן נרדי “שיחה זוגית: על מה שקשה לדבר”, פרק שביעי, המהדורה המעודכנת, הוצאת “הדים,, 2011.

עוד מהבלוג של ד''ר רבקה נרדי

"חג שמח"

מאת ד"ר רבקה נרדי, 12/4/11 http://www.dialog-nardi.co.il/ בעודי מכנסת את מחשבותיי לקראת כתיבת רשימה זו נזכרתי בשורות שכתבתי בספרי "את לא נראית בכלל" (הדים, 2011) ואיתן בחרתי לפתוח: ”עם התקרב החג מחשבותיי נודדות לחנה. אני דואגת. חנה העדינה...

תגובות

פורסם לפני 9 years

קצב לא הבין, לא התחרט מאת ד"ר רבקה נרדי

קצב לא הבין, לא התחרט מאת ד"ר רבקה נרדי, 22/3/11 http://www.dialog-nardi.co.il על שבע השנים שנגזרו על קצב שמעתי רק בחדשות שמונה בערב אמש. כל כך הרבה דברו בעניין עד שחשבתי שאולי כבר נאמר הכול וכדאי להניח. ואכן כמעט הנחתי ופני ונפשי היו...

תגובות

פורסם לפני 9 years

כולנו "יושבי אוהלים" או: על חופש ואחריות בחיינו מאת ד"ר רבקה נרדי

  כולנו "יושבי אוהלים" או: על חופש ואחריות בחיינו מאת ד"ר רבקה נרדי, 26/7/11 בהתחלה לא כל כך שמנו לב, הרי זה התחיל בטפטוף קל ולא הבנו, כי כדרכו של היורה, הגשם הראשון, זה עשוי במהירות להפוך לגשם שוטף. ולכן נדהמנו. ואחר כך שמחנו,...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה