בנאות דשא ירבצני על מי מנוחות ינהלני (תהילים כ"ג) כותב המשורר כביטוי לסדר קיומי , יקומי. לאחר שצעדנו במדבר 40 שנה מעבדות לחירות והגענו אל הארץ המובטחת איש איש לביתו ולנחלתו, לאחר מסע ארוך , בו הגדרנו את עצמנו מחדש ,סימנו את גבולותינו המדיניים והנפשיים, חוקקנו חוקים פרצנו אותם ושוב חזרנו למעמד הר סיני בו כרתנו ברית עולם אם החלק הרוחני, האסטרלי שבנו, או אז יכולים אנו לנוח בנאות דשא. המסע הזה מסערה גדולה לשקט גדול הוא מסע תמידי המתקיים יום ביומו, בואו נתבונן מתי ניתצת בנו סערה? ההתבוננות הזאת היא חלק מהמסע, היא חלק מזיהוי הנתיב בו לא נרצה לפסוע שוב. תתבוננו :
· מי נמצא שם? או מי לא?
· מה הם אמרו? או האם שתקו?
· מה רציתם שיגידו? לאיזה מילים, מבט, מגע נזקקתם?
· באיזו תדירות הסערות מגיעות? ומתי הן חולפות?
השיח העצמי הזה הוא חלק מתהליך הבנה מה מפעיל אותנו ואיך יכולים אנו להתגבר על הנחשול עד שיהפוך לאדווה. הגורמים לסערות אלו בחיינו הם משפטים שנחקקו בזיכרונותינו כמערכת אמונות ודפוסי התנהגות שאינם מקדמים אותנו יותר. ברוב המקרים אנו לא מבינים מה מפעיל אותנו, אנו מזהים כעס, עצבות, כאב, בדידות אבל לא יודעים לתת פקודה הפוכה-די מספיק.
בשיטת מוח אחד אנו מזהים בעזרת בדיקת מתח שריר את הנתיב משחר ילדותנו ועד היום בו שוב ושוב נתקלנו באותו "מפעיל" ובעזרת טכניקות שונות אנו מעבירים את השליטה על פעולותינו מהחלק האחורי לקדמת ההמיספרה הימנית. להלן טכניקה פשוטה ומהירה שתעצור את המחשבות הטורדניות האלו:
· היא לתופף בשתי אצבעות בין הסנטר לשפה התחתונה ולהגיד-"אני במרכז"
זהרה לוין-מטפלת הוליסטית בשיטת מוח אחד
Zohara3as1@zoharafarm.com
050-5236587