הבלוג של Rivka Kofler

תמונה אחת וסיפור

אני צלמת-טיילת, מעצבת גרפית במקצועי, מבקרת במקומות שונים בעולם בנופים משגעים, מתחככת בתרבויות קרובות-זרות ומתבוננת דרך פריים התמונה הבאה שאצלם. כאן אשתדל לספר את הסיפור של כמה מהתמונות.

עדכונים:

פוסטים: 102

החל מדצמבר 2012

לא כל תערוכות צבע טרי מעניינות ויפות באותה מידה – זו של השנה ממש עשתה לי את זה…

24/05/2013

המדונה הנרדמת, לני דינר דותן

אני לא בדיוק זוכרת מתי התחלתי ממש ליהנות מאמנות בת זמננו, או אמנות עכשווית. בצעירותי הערצתי הערצה עמוקה את אמנות הרנסאנס בכלל ואת מיכאלאנג’לו בפרט. את הנסיעה הראשונה שלי לחו”ל מיסללתי פחות או יותר בין היצירות השונות שלו – מהעבדים המופלאים המוצגים בלובר בפריז ועד פירנצה שם נמצאות רוב עבודותיו. אז, בשנות העשרים לחיי, ערכתי מעיין רשימה של יצירות אמנות שאני חייבת לראות. טעמי הלך והשתנה עם השנים וכלל לצד הערצה ליכולת הטכנית של ציירי הרנסאנס גם את ביטויי הרוח של האימפרסיוניסטים, ונראה לי שעד שלא סיימתי לראות את אותה רשימה, לא יכולתי להרשות לעצמי אהבות חדשות לגמרי.

כנראה שבביקורים במוזיאונים השונים, נחשפתי גם לאמנות עכשווית, זאת שדוחה אחידות ומקדמת פלורליזם. כמה מהתערוכות האלה נחרטו עמוק בזכרוני, על אף שאיני זוכרת, לצערי, את שמות האמנים. כמובן שלא את כל מה שראיתי אהבתי, אבל מצאתי את עצמי יותר ויותר נהנית מהעבודות האלה, שלא תמיד יכולות להיות מוגדרות – לעיתים הן משלבות כמה תחומי יצירה, ומצאתי שאני נהנית בעיקר מאלה שאין צורך להסביר אותן כדי להתחבר אליהן, שהן פונות בעיקר לקהל אינטלגנטי, בקודים אוניברסלים שברורים בכפר הגלובלי הקטן. זה בעיקר גרם לי להיות שייכת, להרגיש חלק מתהליך היצירה, על אף שהאמן/ית לא הכירו אותי או ידעו על קיומי.

צבע טרי – מתחבר לי מאוד יפה לרעיון. העובדה שהוא נותן במה לאמנים טריים – יוצרים חדשים, כאלה שכבר נמכרים בגלריות וכאלה שזו להם התערוכה הראשונה, נותנת תחושה של גבולות חדשים, פתוחים לאינסוף. לא כל תערוכה מעניינת ויפה באותה מידה – זו של השנה ממש עשתה לי את זה… והיא אף הוצגה באופן נוח לצפייה, דבר שבעיניי חשוב מאוד בתערוכה מעיין זו.

אם אני צריכה לבחור עבודה אחת מייצגת, זו עבודת הוידיאו של לני דינר דותן – המדונה הנרדמת. 2.46 דקות של וידאו בלופ, שמתכתב עם הרבה מאוד תמונות מדונה, מכל הזרמים, אבל בעיניי בעיקר מתקופת הרנסאנס – התנועות הקטנות בוידאו הכמעט סטטי יוצרות תמונה שכאילו צוירה במשיכות המכחול הקטנות והמדוייקות של אמני הדיוק, החיקוי הכמעט מושלם של המציאות. מה שלא חיקו אותם אמנים, רובם המוחלט גברים, כמו שמציגה “המדונה הנרדמת” זו העייפות המתמדת של אמהות מניקות… עובדה זו נותנת ערך מוסף וברור לשייכותה של היצירה לכאן ועכשיו.

____________

לתמונות נוספות שצילמתי בתערוכה

________________________

לצפייה באלבום התמונות שלי

_________________________________

  • אם אהבתם את התמונה הזו והסיפור שלה ותרצו לא לפספס את התמונות הבאות והסיפורים שלהן,
    לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי - למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
    (תידרשו גם להסכים לקבל ניוזלטר של סלונה – גם זו לטובה) ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש.

עוד מהבלוג של Rivka Kofler

תצוגה מקדימה

לתת להן כח

רובנו לא יכולות אפילו לדמיין מה עוברת מנותחת סרטן השד, וטוב שכך. רובנו מדמיינות למשל, שיער נושר, ולא יודעות שגם שיער הריסים והגבות נושר, רובנו מדמיינות את הקלישאה...

תצוגה מקדימה

נוכח עוגות פריז

לפני יותר מעשר שנים, קרה ואבד לי הזכרון באחת. לי – שהייתי ספר טלפונים מהלך, ספר הסטוריה מסודר לפי תאריכים מדוייקים – הכל נעלם. נבהלתי. לצד התשבצים...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

אגם הצללים

פתח דבר אני לא ממש מצויה בעולם הפנטזיות הנוכחי (אם יש דבר כזה), אינני נוער וגם אין לי כאלה בבית די הרבה שנים, ובכל זאת, משהו בעטיפת הספר גרם לי מאוד לרצות לקרוא אותו. ולא רק...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה