הבלוג של Rivka Kofler

תמונה אחת וסיפור

אני צלמת-טיילת, מעצבת גרפית במקצועי, מבקרת במקומות שונים בעולם בנופים משגעים, מתחככת בתרבויות קרובות-זרות ומתבוננת דרך פריים התמונה הבאה שאצלם. כאן אשתדל לספר את הסיפור של כמה מהתמונות.

עדכונים:

פוסטים: 102

עוקבים: 38

החל מדצמבר 2012

רוני גלבפיש אורגת לחשי כשף וקסם כדי לבנות סיפור מופלא. הופכת מילים רגילות של יום-יום למילים שמסוגלות לעוף. נהניתי ביותר!

02/06/2015

אגם הצללים

פתח דבר
אני לא ממש מצויה בעולם הפנטזיות הנוכחי (אם יש דבר כזה), אינני נוער וגם אין לי כאלה בבית די הרבה שנים, ובכל זאת, משהו בעטיפת הספר גרם לי מאוד לרצות לקרוא אותו. ולא רק בגלל הילדות הג’ינג’יות. החיבור היה די מיידי, עם קריאת שני העמודים הראשונים בטרם צלילה לתוכו. מאוחר יותר גיליתי עוד הרבה נקודות חיבור לסיפור האישי, כולל תאריך לידתן של התאומות. מפחדת לכתוב יותר מדי מילים של מתק שמא אחשד באי מסירת האמת.

הקסם
לפני שאגש לקסם עצמו, אומר שהסיפור כתוב יפה להפליא. רוני גלבפיש אורגת לחשי כשף וקסם כדי לבנות סיפור מופלא. הופכת מילים רגילות של יום-יום למילים שמסוגלות לעוף. טוב, גם מילים חדשות שלא הכרתי עד כה, כמו “קנוקנות” שאני אוהבת פתאום לגלגל על הלשון. המילים האלה שרוני לא המציאה, אבל כן נתנה להם פירוש והקשר חדשים.

היא עושה שימוש בהרבה חומר, שנדמה לי שהוא זכרון קולקטיבי של בני גילי, הגם שהמחברת בוודאי צעירה ממני בהרבה. ה”חומר” כולל הרבה גאוגרפיה של ארץ ישראל, החי והצומח בה, אהבת הטבע, מים חיים, הרבה שירה ואפילו קצת דמוי תנ”ך. אני מגלה שאני מזמן לא בקיאה בחומר, חוץ מהשיר ההוא שנדרשנו ללמוד בעל פה בהטעמה הנכונה, וגם אם יעירו אותי באמצע הלילה אדקלם אותו… אני מונעת מעצמי לדרוש ולחקור, כי בכך אולי אפר את הקסם של הפנטזיה.

הספר מותח מאוד ומושך לקריאה, אך ככל שאני מתקדמת עם הסיפור, יותר ויותר אני מרגישה שאני ב”צד של ההורים” ולא של הנוער. זה סיפור שמחנך יותר את ההורים כיצד להסתכל על ילדיהם המתבגרים, כיצד להבין את המוזרויות שלהם וכיצד לקבל אותם, או שלא. הנושא העיקרי בעיניי בספר, וזה שגורר אחריו את כל הנושאים האחרים הוא ציות ואי ציות לחוקי הכלל, היות האינדיבידואל נאמן לעצמו מול נאמנותו לכלל, האם מי שהוא יוצא דופן, בהכרח משתייך לקולקטיב אחר? האם הרעיון של אנשים שדואגים קודם כל לעצמם, למזונם ולגחמותיהם הוא בהכרח רע? אני לרגע מתפתה לחשוב שהתאומות הן אכן חצי-חצי כפי שהן נקראות בסיפור, כלומר שתיהן צדדים שונים של אותה נערה, אבל לא. אסור לקלקל את הסיפור.

הסיפור נקרא עם חיוך. חיוך על דמות המורה הנצחית, חיוך של אושר על ההנאות של התאומות, על ההנאות של שאר חברי הקהילה, חיוך על תפקיד המים החיים, חיוך על שהצלחתי לראות כספופים וזהרורים גם בחיים האמיתיים רגע אחרי הקריאה, על שמצאתי עצמי כורעת ברך לפני כל עלה ובודקת את קנוקנותיו כאילו היו כנפיים של מעופפים, על שהצלחתי לצלהב עם אבנים עתיקות העומדות בנחל שוצף בו טיילתי, ואם מי מבין קוראי שורות אלו לא מבין את מה שכתבתי, אל תלכו למילון כי הפירוש הנכון שלהן נמצא רק בספר עצמו.

ויש כאן עניין פמיניסטי: השליטות הן נשים, הקסמים שלהן קשורות בעניינים של נשים, כמו למשל, “איך לא לערבב אוכל בסירים בזמן הבישול”, הגיבורות הן בעלות כוחות חזקים יותר משל הבנים בסיפור.

מה שאהבתי פחות זה החלק הזה של המלחמה, הפציעות והכאבים, שנדמה לי פונה יותר אל בנים. הייתי שמחה לו הכל היה יותר פסטורלי, נבנה מתוך עולמות יותר נשיים.

סוף דבר
למרות כל מה שראיתי בספר, יותר מכל ראיתי בו אלגוריה לחיים האמיתיים שלנו בארץ. ראיתי בו הדים לתמונות מחדשות היום-יום, מקונפליקטים אמיתיים שלא קשורים לכישופים ולחשים ומבלי לקלקל למישהו את הסיפור, הלוואי שגם בחיים האמיתיים היה לנו כזה סוף.

מומלץ מאוד לקריאה בכל הגילאים.

אגם הצללים | רוני גלבפיש | הוצאה עצמית

אוספת אוצרות – הבלוג המצולם שלי

הצטרפו לעמוד התמונות שלי בפייסבוק

______________________________________

  • אם אהבתם את התמונה הזו והסיפור שלה ותרצו לא לפספס את התמונות הבאות והסיפורים שלהן,
    לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי - למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
    (תידרשו גם להסכים לקבל ניוזלטר של סלונה – גם זו לטובה) ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש.

עוד מהבלוג של Rivka Kofler

תצוגה מקדימה

לתת להן כח

רובנו לא יכולות אפילו לדמיין מה עוברת מנותחת סרטן השד, וטוב שכך. רובנו מדמיינות למשל, שיער נושר, ולא יודעות שגם שיער הריסים והגבות נושר, רובנו מדמיינות את הקלישאה...

תצוגה מקדימה

נוכח עוגות פריז

לפני יותר מעשר שנים, קרה ואבד לי הזכרון באחת. לי – שהייתי ספר טלפונים מהלך, ספר הסטוריה מסודר לפי תאריכים מדוייקים – הכל נעלם. נבהלתי. לצד התשבצים...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

בוטיק הפנאי - ארוע בצהוב

המקום: בוטיק הפנאי, בו מארגנת אילנה כהן ערבים נעימים כאלה (לפעמים גם בקרים) שבו יש קודם כל שולחן מעוצב להפליא, עמוס במאכלים טעימים ומפנקים ואח"כ הרצאה או...

תגובות

פורסם לפני 1 year

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר