הבלוג של Rivka Kofler

תמונה אחת וסיפור

אני צלמת-טיילת, מעצבת גרפית במקצועי, מבקרת במקומות שונים בעולם בנופים משגעים, מתחככת בתרבויות קרובות-זרות ומתבוננת דרך פריים התמונה הבאה שאצלם. כאן אשתדל לספר את הסיפור של כמה מהתמונות.

עדכונים:

פוסטים: 102

החל מדצמבר 2012

על השינויים שאנחנו עוברים בתקופת חיים, על כך שאנחנו לא קופאים על מקומנו, שאנחנו חותרים קדימה ולא אחורה

12/04/2015

הארווארד

צפיתי לפני כמה ימים בסרט הקאלט “סיפור אהבה”. כמה עשרות שנים חלפו מאז ראיתיו בפעם האחרונה. הייתי נערה כשהסרט יצא לאקרנים, צעירה בכמה שנים מגיבורי הסרט וחשבתי אז שאני רואה סוג של הצצה ל”חיים האמיתיים” – ככה ודאי נראית אהבה גדולה, חשבתי. בקצרה למי שאינה מכירה, מדובר בבחור עשיר כקורח (ראיין אוניל) הפוגש נערה יפה (אלי מקגרו), איך לא, בהארוורד, מתאהבים וכבר רוצים להנשא בגילם הצעיר. אביו של הבחור מבקש ממנו לגמור את לימודיו בבית הספר למשפטים בטרם יינשא, אולי גם כי הבחורה אינה מהמעמד הכלכלי הנכון. מרגע זה ואילך נפרדים דרכיהם של האב ובנו. הסרט עוקב אחרי חייהם “הקשים” של הזוג הצעיר עד לסיום לימודי התואר של הגיבור שבסופם מתגלה מחלתה הסופנית של אשתו והיא מתה.

הסרט צולם ברובו בהארוורד, קיימברידג’ מסצוסטס, וכל משך הצפייה המחודשת התפלאתי על עצמי איך לא זכרתי את העובדה הזו בעת ביקורי הנפלא בהארווארד. ותהיתי האם הביקור ההוא היה מקבל צביון אחר לו זכרתי? האם זווית הראייה שלי היתה שונה לו הייתי מזמנת את מראות נעוריי?

מהר מאוד עברתי לצפייה ביקורתית, כזו שלא תורמת במאומה לחווית הצפייה, וברור גם שמה שאני כותבת כאן, לא ממש קשור לסרט. אני בעצם כותבת עלי. אני מתפלאת עד כמה השתנינו בתקופה הקצרה שעברה מאז התקופה בה צולם הסרט: האם היום היינו קונים סיפור כזה? האם היינו מרשים לרופא לבשר לבעל על מחלת אשתו כדי שהוא ינסה להעלים ממנה את המידע שקיבל זה עתה? האם היינו מקבלים את תשובתו של הרופא “היא גוססת” מבלי לשאול מה טיב המחלה? מבלי לבקש דעה נוספת?

עוד יותר מפליא אותי, כמה מהר עברתי מעמדת הזדהות עם ראיין אוניל הצעיר, שסבל מאב עריץ שלא ידע להעריך את בנו המוכשר לעמדת הזדהות עם האב, שהוא אולי שמרן באופיו, אבל אב אוהב שכל רצונו הוא לראות את בנו מאושר – כמו כל הורה, לא?

ומכאן חיש קל עברתי לחשוב על השינויים שאנחנו עוברים בתקופת חיים, על כך שאנחנו לא קופאים על מקומנו, שאנחנו חותרים קדימה ולא אחורה, שצורת החשיבה שלנו משתנה תדיר ושקרוב לוודאי שגם המקומות שאנחנו רואים משתנים בגלל הפרספקטיבה שלנו, לכן, גם כשאני אוספת אוצרות במקומות של פעם, אני למעשה מגיעה עם התובנות של היום וגם, שכנראה “סיפור אהבה” הוא “סרט תקופתי” – כלומר, נשאר בתקופה בה צולם ולא חוצה זמנים.

__________________________

אוספת אוצרות – הבלוג המצולם שלי

הצטרפו לעמוד התמונות שלי בפייסבוק

______________________________________

  • אם אהבתם את התמונה הזו והסיפור שלה ותרצו לא לפספס את התמונות הבאות והסיפורים שלהן,
    לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי - למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
    (תידרשו גם להסכים לקבל ניוזלטר של סלונה – גם זו לטובה) ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש.

עוד מהבלוג של Rivka Kofler

תצוגה מקדימה

לתת להן כח

רובנו לא יכולות אפילו לדמיין מה עוברת מנותחת סרטן השד, וטוב שכך. רובנו מדמיינות למשל, שיער נושר, ולא יודעות שגם שיער הריסים והגבות נושר, רובנו מדמיינות את הקלישאה...

תצוגה מקדימה

נוכח עוגות פריז

לפני יותר מעשר שנים, קרה ואבד לי הזכרון באחת. לי – שהייתי ספר טלפונים מהלך, ספר הסטוריה מסודר לפי תאריכים מדוייקים – הכל נעלם. נבהלתי. לצד התשבצים...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

אגם הצללים

פתח דבר אני לא ממש מצויה בעולם הפנטזיות הנוכחי (אם יש דבר כזה), אינני נוער וגם אין לי כאלה בבית די הרבה שנים, ובכל זאת, משהו בעטיפת הספר גרם לי מאוד לרצות לקרוא אותו. ולא רק...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה