הבלוג של Rivka Kofler

תמונה אחת וסיפור

אני צלמת-טיילת, מעצבת גרפית במקצועי, מבקרת במקומות שונים בעולם בנופים משגעים, מתחככת בתרבויות קרובות-זרות ומתבוננת דרך פריים התמונה הבאה שאצלם. כאן אשתדל לספר את הסיפור של כמה מהתמונות.

עדכונים:

פוסטים: 102

החל מדצמבר 2012

ההפקה היא כל-חושית, מציגה יותר מכל מחזה אחר גזענות, תככנות, קנאה וטפשות.

05/03/2015

אותלו

אותלו חמחקמק, בדיוק כמו השלט המתחלף בחזית התיאטרון, נדמה לאורך ההצגה שהוא מאבד את שפיותו. אני לא זוכרת כזה אותלו, בכל הפעמים הקודמות בהן ראיתי את המחזה.

זה אולי המחזה, ששם יותר מכל מחזה אחר על השולחן, גזענות, תככנות, קנאה  וטפשות.

גזענות על שום שאביה של דזדמונה אינו מוכן לקבל את אותלו כחתן בגלל צבע עורו, על אף שהוא מעריך אותו כמצביא. תכננות, כי יאגו מפלס את דרכו אל צמרת השלטון דרך מזימות רבות שהוא אורג לאורך כל המחזה. טפשות, כי אותלו חושב שיאגו ישר, כי דזדמונה לא רואה את השינוי שחל בבעלה, כי אמיליה לא רואה מלכתחילה את נבלותו של יאגו בעלה.

אתחיל מהסוף – נאום יאגו בצאתו מהבמה. הסוף היה הפסגה במחזה אותלו, שמועלה כעת בתאטרון גשר, והוא בכלל לא חלק מהמחזה המקורי, אלא שייך לסונטה חיצונית שכתב שייקספיר, ושתי השורות האחרונות שונו, אינן שייכות אף לסונטה, (בציטוט חופשי – “מה תעשו בלעדי”) אבל הן אלה שמעגנות, לפחות אצלי, את הרלוונטיות של המחזה לכל הזמנים.

“אני רוצה למות, עייפתי כבר: אדם הגון מוכרח להתכלב, המנוול עוטה הוד והדר, אחד בפה ושום דבר בלב. עייף מדחלילים עוטי דרגות, מבתולות שנעשו פרוצות, מהכתמים שאי אפשר למחות, צולעים, קובעים נימוס והליכות, כרותי לשון עוסקים באמנות, שולטים שולטים ומתחזים חוזים והפשטות נחשבת פשטנות, דוברי אמת מושקים דברי כזבים. כל כך עייפתי… רק דבר אחד, אם לא אחיה, אשאיר אותך לבד.”

בדיוק כמו שהתלבושות המודרניות שלבשו הדמויות אמורות לומר לנו ששייקספיר הוא כאן ועכשווי, כן התפאורה הסגפנית, המוזיקה האיטלקית הנעימה והקצב התזזיתי בו מבויימת ההצגה עושים זאת. ראיתי פעמים רבות את אותלו, הוא היה בד”כ דמות רומנטית, טרגית, שנפלה קורבן למזימותיו של יאגו שלישו – בגירסה הזו ראיתי אותלו אלים, גבר מכה שחובר לגבר אלים ומכה אחר – יאגו, ושתי נשים מוכות שאחת מהן, אמיליה, מרכיבה משקפיים כהים כמעט כל ההצגה, ללמדנו שהיא אינה רואה דבר. השניה, דזדמונה – היתה במערכה הראשונה אשה גאה ודעתנית שהפכה לאט ובטוח עד סוף המחזה לאשה מסכנה פוחזת שמקבלת את עונשה מידי בעלה ללא שום רמז לבאות, ללא שום הבנה שזה מה שהולך לקרות, זולת הנאום של אמיליה כשהיא נטולת המשקפיים הכהים, מלמדת תורה בדזדמונה ומסבירה לה שיש לה גם זכות להנאות משלה.

למרות כל מה שכתבתי למעלה, נהניתי מאוד מההצגה, ההפקה היא כל-חושית, התפאורה יוצאת מן הכלל – יריעת בד אחת במרכז הבמה שקובעת את הלך הרוח – היא הגלים הסוערים בים, היא מחנה האוהלים של הצבא, היא זו המסתירה את מעשי הזימה וגם זו המכניסה אותנו לחדר המיטות. ההצגה כולה מלווה בפס קול מוסיקלי איטלקי ערב לאוזן, ההגברה גורמת אפילו לאלהים להכנס לבמה, תרגום יפה של דורי פרנס, משחק מעולה של רוב השחקנים – סשה דמידוב המגלם את יאגו –  בהצגה פומפוזית, גדולה, מיקי לאון המשחק את אותלו – משתגע ממש לנגד עיננו על הבמה, בר שדה המשחקת את דזדמונה – בעלת נוכחות משמעותית.

הבימוי המיוחד של לנה קריינדלין גרם לי לראות גם מעבר לסיפור הפשוט, ובגלל סמיכות התאריכים, להבין את הרמזים הפוליטיים ואת האלגוריה המתבקשת.

_______________________________________

התמונות שלי ניתנות לקנייה כאן 

הצטרפו לעמוד התמונות שלי בפייסבוק

______________________________________

  • אם אהבתם את התמונה הזו והסיפור שלה ותרצו לא לפספס את התמונות הבאות והסיפורים שלהן,
    לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי - למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
    (תידרשו גם להסכים לקבל ניוזלטר של סלונה – גם זו לטובה) ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש.

עוד מהבלוג של Rivka Kofler

תצוגה מקדימה

לתת להן כח

רובנו לא יכולות אפילו לדמיין מה עוברת מנותחת סרטן השד, וטוב שכך. רובנו מדמיינות למשל, שיער נושר, ולא יודעות שגם שיער הריסים והגבות נושר, רובנו מדמיינות את הקלישאה...

תצוגה מקדימה

נוכח עוגות פריז

לפני יותר מעשר שנים, קרה ואבד לי הזכרון באחת. לי – שהייתי ספר טלפונים מהלך, ספר הסטוריה מסודר לפי תאריכים מדוייקים – הכל נעלם. נבהלתי. לצד התשבצים...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

אגם הצללים

פתח דבר אני לא ממש מצויה בעולם הפנטזיות הנוכחי (אם יש דבר כזה), אינני נוער וגם אין לי כאלה בבית די הרבה שנים, ובכל זאת, משהו בעטיפת הספר גרם לי מאוד לרצות לקרוא אותו. ולא רק...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה