הבלוג של Rivka Kofler

תמונה אחת וסיפור

אני צלמת-טיילת, מעצבת גרפית במקצועי, מבקרת במקומות שונים בעולם בנופים משגעים, מתחככת בתרבויות קרובות-זרות ומתבוננת דרך פריים התמונה הבאה שאצלם. כאן אשתדל לספר את הסיפור של כמה מהתמונות.

עדכונים:

פוסטים: 102

החל מדצמבר 2012

גדולתו של הספר בתיעוד חיי היומיום של הנשים הס”ט בירושלים המנדטורית, הרבה ניתן ללמוד על מצבן של הנשים בתקופות המדוברות.

21/11/2014

 

מחניודה

מרגע שצורפתי למשפחת בנזוגי, שמעתי סיפורים ארצישראלים שהיו חלק מההווי המשפחתי, על הקוסמופוליטיות של ארצות המזרח התיכון, על ירושלים של אחרי “המלחמה הגדולה” בה גרו בצניעות רבה אנשים מכל העדות ומכל הדתות, שחייהם היו רחוקים מלהיות “צימוקים ושקדים” אך היה בהם אושר רב, על הנסיעות התכופות לביירות שהיתה פריז של כאן, מרכז מסחרי של כל הסוחרים, על חיילי הבריגדה ששירתו במצרים ופגשו שם חיי תרבות אירופאים שעזבו אך כמה שנים קודם לכן בוינה, על החיים הבלייניים בתל אביב של אז. מצאתי עצמי בחודשים האחרונים קוראת ספר אחרי ספר שמתארים את התקופה, בכל אחד מהם מצאתי נקודות השקה לסיפורים מבית, עד שבאמצע קריאת “מלכת היופי של ירושלים” הלכתי אצל חמותי שעומדת בשנות התשעים שלה ושאלתי אותה שאלות מכוונות כדי לקשור בין אמת לבדייה, ועל החלק הזה אני הכי שמחה, כי למדתי עוד כמה פרקים מעניינים בתולדות המשפחה, שנדדה בין ירושלים לביירות וחזרה, דרך מצריים לתל אביב הצעירה.

הגעתי באיחור של שנה למלכת היופי של ירושלים של שרית ישי-לוי, וגם כך כששמתי עליו יד כמעט חטפו לי אותו באלגנטיות בספריה העירונית. בחירוף נפש שמרתי עליו והבטחתי להחזיר מהר כי הוא כל כך מבוקש. והאמת היא שצלחתי מהר מאוד את 448 העמודים שלו, שכן הוא כתוב בכתיבה קלילה וקולחת. הוא חיבר אותי בקצה אחד לירושלים ההיא, של תחילת ימי המשפחה, אל החיים הסובבים סביב שוק מחניודה עם הריחות והצבעים שלו, כאז כן היום, של קפה עטרה המיתולוגית, של הנסיעות לביירות (במילעיל) דרך נמל תל אביב ותיאור צבעוני של מה היתה העיר הזו אז, ובקצה השני ללונדון בדיוק כמו שחוויתי אותה כאם לבני הצעיר, בשנים שחי שם אך לא מזמן. הסיפורים בספר ריתקו אותי ולא הנחתי אותו מידי מתחילתו עד לסיומו. יחד עם זאת, חשתי קלילות רבה מדי בקריאה.

לאורך כל דפי הספר התגלגלו בפי המשפטים הרבים שנעו בין הלאדינו לעברית, אף שאיני דוברת את השפה מבית וגרמו לי לשמוע שוב ושוב, תוך כדי קריאה, את שירי הלאדינו הנפלאים של יסמין לוי (מציעה לפתוח רמקולים תוך כדי המשך קריאה).

הרבה ניתן ללמוד על מצבן של הנשים בתקופות המדוברות. גדולתו של הספר בתיעוד חיי היומיום של הנשים הס”ט בירושלים המנדטורית. על המסורת עליהן גדלו, על האנלפבתיות שלהן, על תלותן בבעל אותו שידכו להן בילדותן ממש, ללא ששאלו לדעתן. הספר מתאר בעיקר את חיי היום יום שלהן, אנו למדים על היותן המנקות והמבשלות, על מיני מאכלים שבישלו ואכלו בתקופות שונות, לפעמים ניתן אפילו להריח את ריח התבשיל המתבשל על הפתילייה, בעלות הבית שבעליהן המפרנסים נותנים להן כסף כדי צורכיהן לקניית מצרכי הבית בשוק, הוא מחליט עבור מה יספיק הכסף הפעם ואיפה צריך לחסוך, על איך בזמן שמתגלה מחסור אמיתי בתקופת המצור על ירושלים, הן אלה שמחקות את הנשים הערביות המגבנות עבורן גבינה כל השנים, הולכות אחריהן לשדה לקטוף חוביזה ומבשלות ממנו תבשיל מזין ואף טעים. אנו למדים על אורחות הלילה כשהן מחכות לבעליהן שלא אוהב אותן (זו קיללת המשפחה) שיפקוד אותן ולו בכדי שהשכנות לא ירכלו. והשכנות? יושבות בחצר המשותפת בשכונת אוהל משה ומספרות אחת לשניה על לילותיהן עם בעליהן.

למרות שהסיפור ארוג מפרטים קטנים, אין בספר תיאור של העבודה הקשה של נשות הסיפור בתחזוקת הבית. אין תאור של שעות הכיבוס הרבות, או של כאבי הידיים מעימלון הסדינים והחולצות הלבנות, הגיהוץ במגהצים שהיה צריך לחמם על תנור העצים, שעות הכיבוס של חיתולי התינוקות – כלום מזה לא קיים בספר, הנשים מתייסרות אך ורק בחוסר האהבה, כאילו וזה היה מרכז עולמן. ומאיפה למדו שצריך להתחתן מאהבה? אמהותיהן וסבתותיהן נישאו בדיוק באותה דרך – אמו של החתן היתה בוחרת עבור בנה בתולה ראויה “משלנו”, כלומר מאותה עדה בדיוק, כדי שתדע את המנהגים, שלא תצטרך לעבור תקופת חניכה. הגברים בסיפור לעומת זאת, לעולם אינם מאבדים את עשתונותיהם, אינם מרימים קול או יד על נשותיהם, הם אבות נהדרים לבנותיהם, אינם כמהים לבנים כמו שמקובל לחשוב על גברי התקופה ההיא, הם אפילו לא מטרידים את נשותיהם בלילות ופוקדים את מיטותיהם רק למעשה פרו ורבו ואז הם עדינים איתן להפליא, והנשים – הן בד”כ מאוד מרוצות מהסידור הזה. וכדי להסביר לקוראים את מה שודאי כבר הבינו, יש שני קטעים בהם אותם גברים נהדרים מגיעים לפורקן – אך רק תמורת תשלום, וכמובן, הזונה, היא אמונה על מלאכת הפיתוי, היא יודעת כיצד לאהוב ולגרום לגבר הנאה אמיתית.

אבל איבדתי את האמינות, די בתחילת הסיפור. למרות כל האיזכורים של המאורעות ההסטוריים שהיו אמורים לעגן את הסיפור במציאות, היו כל אותן נפילות סלנג שהוא עדכני לחלוטין לתחילת המאה ה21 אבל לא קיים בתקופה המסופרת, היו דימויים שמוכרים אולי לקוראי ספרים או צופי טלוויזיה עכשוויים אבל לא לנשות ירושלים של תחילת המאה ה20 שאינן יודעות קרוא וכתוב. באחת הביקורות על הספר קראתי אפילו על מעידה בשנת ההוצאה של חוברות התפירה “בורדה”, בהן משתמשת לונה, גיבורת הסיפור, טרם הוצאתן לאור.

זה חשוב בכלל, הדיוק הזה בפרטים? לא בטוח שבאופן גורף, אבל בספר כזה שעיקרו הם הפרטים הקטנים, היה נחמד אם עבודת התחקיר היתה קצת יותר מדוייקת, ועבודת העריכה קצת יותר נאמנה לסיפור, אם היה ברור למה הסיפור מסופר כל פעם מפי מספרת אחרת, שהתחלפה לעיתים אפילו בתוך פיסקה אחת. ולמרות הביקורת שלי, זה ספר נעים לקריאה, סוחף, אף מזיל דמעה פה ושם.

מלכת היופי של ירושלים | שרית ישי-לוי | מודן הוצאה לאור

_________________________________

התמונות שלי ניתנות לקנייה כאן 

הצטרפו לעמוד התמונות שלי בפייסבוק

_________________________________

  • אם אהבתם את התמונה הזו והסיפור שלה ותרצו לא לפספס את התמונות הבאות והסיפורים שלהן,
    לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי - למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
    (תידרשו גם להסכים לקבל ניוזלטר של סלונה – גם זו לטובה) ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש.

 

עוד מהבלוג של Rivka Kofler

תצוגה מקדימה

לתת להן כח

רובנו לא יכולות אפילו לדמיין מה עוברת מנותחת סרטן השד, וטוב שכך. רובנו מדמיינות למשל, שיער נושר, ולא יודעות שגם שיער הריסים והגבות נושר, רובנו מדמיינות את הקלישאה...

תצוגה מקדימה

נוכח עוגות פריז

לפני יותר מעשר שנים, קרה ואבד לי הזכרון באחת. לי – שהייתי ספר טלפונים מהלך, ספר הסטוריה מסודר לפי תאריכים מדוייקים – הכל נעלם. נבהלתי. לצד התשבצים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

אגם הצללים

פתח דבר אני לא ממש מצויה בעולם הפנטזיות הנוכחי (אם יש דבר כזה), אינני נוער וגם אין לי כאלה בבית די הרבה שנים, ובכל זאת, משהו בעטיפת הספר גרם לי מאוד לרצות לקרוא אותו. ולא רק...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה