הבלוג של Rivka Kofler

תמונה אחת וסיפור

אני צלמת-טיילת, מעצבת גרפית במקצועי, מבקרת במקומות שונים בעולם בנופים משגעים, מתחככת בתרבויות קרובות-זרות ומתבוננת דרך פריים התמונה הבאה שאצלם. כאן אשתדל לספר את הסיפור של כמה מהתמונות.

עדכונים:

פוסטים: 102

החל מדצמבר 2012

זהו תבשיל כרוב כבוש עם בשר צלי. אחד המאכלים הכי עדינים וטעימים שאני מכירה. הוא נועד לשדרג שאריות צלי, כמו אלה שנשארו אחרי ימי החג הרבים.

12/10/2014

cruv

אמא שלי אף פעם לא ידעה לתת מתכונים. אף פעם אי אפשר היה לבקש ממנה לבשל שוב את מה שהיה טעים, כי היא תיבלה “לפי העין” והוסיפה “כמה שלוקח”, ובפעם הבאה לקח יותר… כשכן התעקשתי ללמוד תורת הכנת מאכל אהוב, היא הצביעה על היד המלאה בעיסה שהיא עירבבה ללמדני מהו המרקם הנכון. “את זה לא תוכלי לקרוא בשום ספר”, נהגה לומר. אבל כשהגעתי לשלב ההסתכלות, זה היה בד”כ אחרי שהוסיפה כבר את מה שהיה צריך להוסיף, ואני – הייתי צריכה לנחש לפי הטעמים.
אף פעם לא אמרה לאיזו דרגת חום צריך להדליק את התנור, או אם בכלל צריך להדליק. 20 שנה נכשלתי בהכנת אחד המעדנים הכי מפורסמים שלה, כי לא סיפרה לי שצריך להוסיף מים. אבל היו הפעמים שהתעקשתי, שישבתי במטבח מהתחלה ועד הסוף, היו הפעמים ההם שהשלמתי ידע אצל בשלניות אחרות במשפחה, ומכל התבליל הזה יצרתי את מחברת המתכונים שלי. אבל יש מתכונים אותם השלמתי רק עם צאת הספר המיתולוגי למאכלי הונגריה, הלא הוא “פפריקה” של טומי לפיד שהינחה את רות סירקיס, המיתולוגית לא פחות, שבישלה והתאימה לבישול הישראלי.

אין לי מושג למה כרוב היה דוקא המאכל הכי חגיגי לסוכות, אבל כך היה. אמא היתה כובשת שעות ארוכות. כבר בסוף אוגוסט התחילה. קוצצת כרוב, גוררת גזר, מוסיפה תועפות של קימל, כמה עלי דפנה, מלח וכדורי פלפל אנגלי, מלח ומים, אוטמת את הצנצנות הגדולות שיהיו מוכנות להכנות לחג.

פעמים רבות היה זה כרוב ממולא בבשר קצוץ ואורז שהונחו לבישול איטי על מצע של הכרוב הכבוש, ופעמים אחרות היה זה המעדן הזה – תבשיל (גולש, בהונגרית) של החלק הטוב ביותר בבשר הבקר – אונטריב, עם ערימה של כרוב כבוש על אש קטנה, מפיצת ריחות של עונג. עם ההגשה לשולחן החג, אבא היה מתכבד בזכרון קבוע של שכניו בני הסקאיי בכפר בו גדל בטרנסילבניה, שהעדיפו את התבשיל עם שמנת חמוצה. גם אנחנו מעדיפים אותו כך.

גולש נוסח סקאיי בד”כ נועד לשדרג שאריות של צלי. אבל באין כאלה, מתחילים מהתחלה, מכינים צלי, ואח”כ משדרגים אותו. אצלנו בבית בנזוגי הוא זה, ששנים רבות מביא אותו לדרגת אמנות:

חומרים:

1.5 ק”ג אונטריב, או ורד הצלע, חתוך לקוביות של 3X3 ס”מ

1 בצל גדול חתוך לרצועות

1 גמבה אדומה חתוכה לקוביות קטנטנות

1 כף פפריקה (אפשר חלק חריפה)

מלח, פלפל שחור

1 כף זרעי קימל

2-3 כפות שמן זית לטיגון

1 קופסא קטנה רסק עגבניות

1 קופסא של כרוב  כבוש

 

אופן ההכנה: 

מטגנים על אש גבוהה את הבצל עד להזהבה, מוסיפים קוביות בשר מערבבים ומטגנים עד שהבשר נסגר מכל הצדדים. אם הבשר לא מפריש נוזלים, מוסיפים חצי כוס מים רותחים מעבירים לאש נמוכה לבישול של כשעה וחצי בסיר מכוסה.

עתה מוסיפים גמבה חתוכה, תיבול, רסק עגבניות והכרוב הכבוש עם חצי מכמות המים שבקופסא. מערבבים ומבשלים עוד כחצי שעה על אש נמוכה. בודקים שלא נגמרו הנוזלים בסיר, במידה וכן, מוסיפים עוד שארית הנוזלים של הכרוב. מכניסים את הסיר המכוסה לחלק התחתון של התנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות לשעה. כדאי לערבב מדי פעם.

אפשר להגיש עם פירה, או תפוחי אדמה אפויים וכמובן עם שמנת חמוצה.

_________________________________

התמונות שלי ניתנות לקנייה כאן 

הצטרפו לעמוד התמונות שלי בפייסבוק

_________________________________

  • אם אהבתם את התמונה הזו והסיפור שלה ותרצו לא לפספס את התמונות הבאות והסיפורים שלהן,
    לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי - למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
    (תידרשו גם להסכים לקבל ניוזלטר של סלונה – גם זו לטובה) ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש.

עוד מהבלוג של Rivka Kofler

תצוגה מקדימה

לתת להן כח

רובנו לא יכולות אפילו לדמיין מה עוברת מנותחת סרטן השד, וטוב שכך. רובנו מדמיינות למשל, שיער נושר, ולא יודעות שגם שיער הריסים והגבות נושר, רובנו מדמיינות את הקלישאה...

תצוגה מקדימה

נוכח עוגות פריז

לפני יותר מעשר שנים, קרה ואבד לי הזכרון באחת. לי – שהייתי ספר טלפונים מהלך, ספר הסטוריה מסודר לפי תאריכים מדוייקים – הכל נעלם. נבהלתי. לצד התשבצים...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

אגם הצללים

פתח דבר אני לא ממש מצויה בעולם הפנטזיות הנוכחי (אם יש דבר כזה), אינני נוער וגם אין לי כאלה בבית די הרבה שנים, ובכל זאת, משהו בעטיפת הספר גרם לי מאוד לרצות לקרוא אותו. ולא רק...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה