הבלוג של Rivka Kofler

תמונה אחת וסיפור

אני צלמת-טיילת, מעצבת גרפית במקצועי, מבקרת במקומות שונים בעולם בנופים משגעים, מתחככת בתרבויות קרובות-זרות ומתבוננת דרך פריים התמונה הבאה שאצלם. כאן אשתדל לספר את הסיפור של כמה מהתמונות.

עדכונים:

פוסטים: 102

החל מדצמבר 2012

זו המלצה ללכת לראות תערוכה מרגשת, של צילומי טבע יפייפים ומרגשים.

13/05/2014

מוטי מילרוד

תערוכת צילומי טבע תמיד מרגשת אותי, אולי כי אני לא מבינה עד הסוף איך אפשר להכניס את החוויה הגדולה הזו של הטבע הגדול והעצום לתוך מסגרת די קטנה, מרובעת דו-מימדית, תלויה על הקיר. אין ספק שמה שאנחנו מקבלים הוא משהו חדש שלא תמיד יש לו קשר עם המקור, וכפי שאני רואה את זה, יש להתייחס לצילומים עצמם ולא כייצוג של המקור. מה שברור הוא, שהאנשים שאחראים לצילומים הנפלאים האלה, העבירו הלאה חלק מנשמתם לאחרים.

התערוכה מחולקת לשניים: לחלק אחד אחראים מוזיאון הטבע של לונדון וה- BBC ולחלק השני, הישראלי – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב. התערוכה הישראלית מתקיימת השנה בשיתוף רשות הטבע והגנים, המציינת יובל ובשיתוף האגודה הישראלית לצילום טבע.
גילוי נאות: כבר הייתי בתערוכה כזאת בשנת  2008  במוזיאון לטבע בלונדון ונהניתי הנאה מרובה. הצילומים היו מרהיבים ביופיים ומעבר לקנאה הרגילה של “איך הצליח הצלם לתפוס כך את הרגע” או “איך הגיעה הצלמת למקומות מלאי היופי האלה” היתה אז, גם הרבה סקפטיות ותהיות לגבי שימוש או אי-שימוש בתוכנות עריכה להשגת כל מה שנראה כאפקטים בלתי נתפשים כמציאות.
היום זה מעסיק אותי פחות, היות שבתור צלמת גיליתי את חדוות העריכה וכל יום מחדש אני משרטטת את גבולות המותר, מותחת את גבולות האוטנטיות לגבי מה שעדיין נחשב בעיניי ללגיטימי לתהליך הצילום.

בתערוכה במוזיאון ארץ ישראל, התמונות ניתלו לפי קטגוריות בחירה שונות – לפי סגנונות צילום, לפי הגדרות שונות של אוצרת התערוכה, מורן שוב, או לפי גילאי הצלמים. בכל קטגוריה יש זוכים. אני כמובן מחלקת בראש מיד חלוקה אחרת, שולפת את הפילטרים האישיים שלי:
בשנים האחרונות הדגש בהתפעלות מצילומי טבע מושם על טכניקות מעולות של ציוד צילום משוכלל, על יכולות פנומנליות של עדשות כאלה ואחרות והרבה פעמים זה בא על חשבון צילום מרגש ובו סיפור יוצא דופן, חד פעמי או כזה שמשליך על הרבה סיפורים אחרים.

לא מתיימרת להיות מבקרת אמנות, אבל אחרי צפייה במאות צילומים נוסח נשיונל ג’אוגרפיק, קשה לי להתרגש מתמונה של ציפור גדולה במרחק חצי שניה מהדג שהיא תאכל לארוחת ערב. אין ספק שאני מעריצה גדולה של אנשים עם סבלנות-אין-קץ בציפייה לחלקיק השניה של הקליק, לאותה שניה שבא ייצא העפר הקטן מבין השיחים הרחוקים ויופיע חד וברור במרכז תמונה מטושטשת למדי, אבל אני הרבה יותר מעריכה את מי שהתבונן החוצה וראה שהאור הלא סימפטי של הערפל יתן לו דוקא קומפוזיצייה מופלאה לתמונת היער שלפניו, כולי קינאת יוצרים אל מול הצילום של הכלב הדומה שתי טיפות מים לכלב שלי ז”ל שלגמרי במקרה פגש צב ענק שהים פלט ברגע זה, מתרגשת לראות את הברבורים הלבנים מצטופפים כמעט בלבן מוחלט, מינימליסטי לנוכח השלג הקר – רוצה לומר, שעם כל היכולות המופלאות של המצלמות החכמות של היום אני דוקא מחפשת את נשמת הצלמת/ם שמאחוריהן, את הסיפור הרגעי הזה שהיה שם רק באותו חלקיק שניה בו צולם ולא יהיה יותר אף פעם כנראה. ויש כאלה הרבה בתערוכה הזו, ואני די מתקשה לברור מביניהן ואולי אפילו לא צריך.

נאומי פתיחת התערוכה אף הם היו מעניינים: מצד אחד ראש העיר והקונסול הבריטי שהתמקדו בצלמים ובצילום ומצד שני דוביק תמרי, מהדירקטוריון של המוזיאון, שהתמקד בנשוא הצילומים – הטבע, וציטט מנאומו של ס. יזהר בכנסת על הצורך בשמירה על הטבע אחרת לא יהיה מה לצלם…

בתמונה למעלה: מוטי מילרוד/הארץ, בחירת המערכת ובחירתי, שעת אחה”צ חורפית על חוף ימת תל אביב. כלב מגזע ג’ק ראסל בוחן צב ים חום שנפלט לחוף בוגרשוב לאחר סערה.

מוזיאון ארץ ישראל רח’ חיים לבנון 2, רמת אביב, חנייה צמודה – 20 ש”ח.

שעות פתיחה: ראשון עד רביעי 10:00-16:00 , חמישי 10:00-20:00 , שישי ושבת 10:00-14:00

סיורים מודרכים בתערוכה בימי שבת.

___________________________

התמונות שלי ניתנות לקנייה כאן 

הצטרפו לעמוד התמונות שלי בפייסבוק

_________________________________

  • אם אהבתם את התמונה הזו והסיפור שלה ותרצו לא לפספס את התמונות הבאות והסיפורים שלהן,
    לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי - למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
    (תידרשו גם להסכים לקבל ניוזלטר של סלונה – גם זו לטובה) ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש.

עוד מהבלוג של Rivka Kofler

תצוגה מקדימה

לתת להן כח

רובנו לא יכולות אפילו לדמיין מה עוברת מנותחת סרטן השד, וטוב שכך. רובנו מדמיינות למשל, שיער נושר, ולא יודעות שגם שיער הריסים והגבות נושר, רובנו מדמיינות את הקלישאה...

תצוגה מקדימה

נוכח עוגות פריז

לפני יותר מעשר שנים, קרה ואבד לי הזכרון באחת. לי – שהייתי ספר טלפונים מהלך, ספר הסטוריה מסודר לפי תאריכים מדוייקים – הכל נעלם. נבהלתי. לצד התשבצים...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

אגם הצללים

פתח דבר אני לא ממש מצויה בעולם הפנטזיות הנוכחי (אם יש דבר כזה), אינני נוער וגם אין לי כאלה בבית די הרבה שנים, ובכל זאת, משהו בעטיפת הספר גרם לי מאוד לרצות לקרוא אותו. ולא רק...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה