הבלוג של Rivka Kofler

תמונה אחת וסיפור

אני צלמת-טיילת, מעצבת גרפית במקצועי, מבקרת במקומות שונים בעולם בנופים משגעים, מתחככת בתרבויות קרובות-זרות ומתבוננת דרך פריים התמונה הבאה שאצלם. כאן אשתדל לספר את הסיפור של כמה מהתמונות.

עדכונים:

פוסטים: 102

החל מדצמבר 2012

רבות נכתב על שוק העבודה. על כך שקשה למצוא משרות. הנה עבודה אחת שאני מדמיינת עד כמה הייתי נהנית לעשות אותה.

05/04/2014

אריזה

שבוע לפני חג. חנות המתנות מלאה באנשים בוהים. תורים מתהווים סביב הקופות וסביב דוכן האורזות שהוקם במיוחד לימים אלה, ואני מרוכזת בשתי הבחורות העומדות מאחוריו ומפליגה בדמיונות. בטח הייתי עובדת כאן, במקומן, כאורזת מתנות, פעמיים בשנה לפני החגים, אם לא היתה לי עבודה אחרת. כל שנה אני עומדת לפני האורזות האלה עם הידיים הזריזות, היצירתיות, המקפלות, הגוזרות והמדביקות – ורוצה גם. אני יודעת שהייתי גאה להיות בעלת מספריים וסטנד של סלוטייפ וסרטים בצבעים שונים ובטח היו מלמדים אותי אוריגמי של סרטי קישוט שייראו מלכותיים כשמציבים אותם למעלה, כחתימה על יצירת פאר.

תרצי עם נייר אטום או עם צלופן? 

אטום, אני אומרת. 

והיא מותחת את גליל הנייר הארוך וחותכת פרוסה גדולה מדי של נייר בצבע עוגת קפה. טעים לי, אבל לא מתאים לה לגודל הקופסא שזה עתה רכשתי. והיא נאבקת ביישור ובקיפול ובהדבקה ואני לא יכולה להמנע מהמחשבה שאילו נתנה לי את הנייר הביתה הייתי אורזת בחדווה רבה, יוצרת את היצירה האחת שמתאימה לקופסא הזו.

גם אם הייתי צריכה לארוז בלחץ לכל התור הארוך הזה שעומד מכל צדדי בערבוביה כזו… והנה חברתה, הבחורה האורזת האחרת, שמנסה לסדר מגדל מכל הפריטים שעומדים לפניה, מחשבת איך תצא מכאן חבילה אחת מהוגנת ומהודקת. מכניסה כוס לתוך כוס, עוטפת אותן כל אחת לחוד, מאגדת, מסדרת מעגל יפה סביב הקנקן, מלהטטת עם הנייר ימינה ושמאלה ואחרון מגיע הסרט בצבע ברונזה שמעטר את קונסטרוקציית הצלופן ואני חושבת על הזהירות שבה צריך לשאת את החבילה הזו למקבליה…

בינתיים הקופסא שלי עדיין נאבקת בידי הבחורה האורזת הראשונה. לא מסתדרת עם הנייר הגדול שהצטמק. נאבקתי בתוכי קשות עם מילות נימוס וביקשתי שתתחיל מחדש. איך אגיש כזו מתנה? היא הרי לא נראית כאילו נקנתה באהבה… האריזה הרי מעידה על הפנים שלה… דקה ארוכה תעמוד מקבלת המתנה כשתקבל אותה ותחשוב לעצמה מחשבות איומות על מי שקנו ומה שודאי טמון בתוך האריזה המיוסרת… מבט מסכן קיבלתי מהמבחורה האורזת, חברתה הגנה עליה וזה היה יפה בעיניי, ומייד זרקה את האריזה לפח והתחילה מחדש. ועכשיו הקפידה על הפינות, ומתחה את שני צידי הנייר הזה בצבע עוגת קפה שברגע קצר הפך לאריזה מפוארת, עם סרט לבן חגיגי שמפאר אותה, ואת המתנה שבפנים, ואת השמחה שבליבי, כי כבר אני מדמיינת את מקבלת המתנה ואת שמחתה דקה לפני שתקרע את הנייר כלא היה.

מאוד הייתי שמחה לעבוד בתור אורזת. מאוד הייתי נהנית מהעבודה הזו קיצרת המועד. הייתי שמחה וגאה בפתרונות היצירתיים שאמצא לבעיות הרגעיות, הייתי שמחה לשמח ובטוח שהייתי צוברת הרבה מאוד סיפורים בין אריזה לאריזה.

____________________________________

התמונות שלי ניתנות לקנייה כאן 

הצטרפו לעמוד התמונות שלי בפייסבוק

_________________________________

  • אם אהבתם את התמונה הזו והסיפור שלה ותרצו לא לפספס את התמונות הבאות והסיפורים שלהן,
    לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי - למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
    (תידרשו גם להסכים לקבל ניוזלטר של סלונה – גם זו לטובה) ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש.

 

עוד מהבלוג של Rivka Kofler

תצוגה מקדימה

לתת להן כח

רובנו לא יכולות אפילו לדמיין מה עוברת מנותחת סרטן השד, וטוב שכך. רובנו מדמיינות למשל, שיער נושר, ולא יודעות שגם שיער הריסים והגבות נושר, רובנו מדמיינות את הקלישאה...

תצוגה מקדימה

נוכח עוגות פריז

לפני יותר מעשר שנים, קרה ואבד לי הזכרון באחת. לי – שהייתי ספר טלפונים מהלך, ספר הסטוריה מסודר לפי תאריכים מדוייקים – הכל נעלם. נבהלתי. לצד התשבצים...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

אגם הצללים

פתח דבר אני לא ממש מצויה בעולם הפנטזיות הנוכחי (אם יש דבר כזה), אינני נוער וגם אין לי כאלה בבית די הרבה שנים, ובכל זאת, משהו בעטיפת הספר גרם לי מאוד לרצות לקרוא אותו. ולא רק...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה