הבלוג של river

River

עדכונים:

פוסטים: 1

החל מיולי 2014

ביום שאמרו לי שהקטנה היא אחרת והיא מוגדרת ילדה עם צרכים מיוחדים נפלו עליי השמיים הדמעות התחילו לרדת ורק אחרי שבוע הצלחתי קצת להרים את הראש . עברו ארבע וחצי שנים והיום אני כבר יכולה לספר על הדרך הארוכה שאנו צועדים בה………

19/07/2014

ארבע וחצי שנים עברו מאז שנחתה עליי הבשורה הזו שכל אמא חוששת ממנה הבשורה הזו שמשהו לא בסדר עם הילדה שלי.

ואולי אתחיל מההתחלה…………..

לפני ארבע וחצי שנים הבחנתי שמשהו לא בסדר עם הילדה שלי , היא כבר דיברה והתפתחה מוטורית כמו כולם אבל פתאום היא לא הסתובבה כשקראתי לה בשם, היא נפלה ולא בכתה שקיבלה מכה והלב שלי נחמץ כי בתוך תוכי ידעתי שמשהו לא בסדר.

החלטתי כמו אמא ממושמעת ללכת לכיוון של בדיקת שמיעה , הגענו למכון שמיעה.  ואני לא אשכח את הבדיקה הושבתי אותה על הברכיים בזמן שמשמיעים לה צלילים בכל צד ואני בתוכי מתפללת “נו תסתובבי כבר, תזיזי את הראש לכיוון ובנתיים היא לא מזיזה את הראש בכלל פשוט לא מגיבה לצלילים. ואני מתפללת בתוכי “בבקשה אלוהים אני מוכנה להשלים עם בעיית שמיעה ורק שלא יהיה לה”… – אפילו לא יכולתי להגיד את המילה בקול רם אוטיזם. כל כך פחדתי ממנה. כי אני מורה לחינוך מיוחד ועם מה שידעתי על אוטיזם (ולא ידעתי כלום) תמיד הייתה לי תמונה בראש של ילדים שדופקים את הראש בקיר, שמכבים ומדליקים את האור אלפי פעמים בשעה , שמנענעים את הראש אחורה וקדימה בלי הפסקה ומסתבר שזה ממש לא ככה………

הגענו לסוף הבדיקה והמאבחנת נותנת לי את תוצאות בדיקת השמיעה ביד ואני רואה שכתוב- אוזן שמאל לא שומעת כלל , אוזן ימין תקין חלקית.  וואו – הילדה לא שומעת ואני נזכרת שבבית לפני הבדיקה עשיתי לה בדיקות ביתיות משלי. שמתי אותה מול הטלוויזיה והגברתי את הווליום כדי לראות אם היא שומעת אבל היא לא הגיבה……….אז מה עושים עכשיו ? אני שואלת את המאבחנת. “הולכים לבדיקת bera שבודקת את עצב השמיעה.

וכך היה, נסענו אני ובעלי מבוהלים ורצים לעשות לה בדיקה בטשטוש ……..וכשזה עבר והגיעו התוצאות – הפלא ופלא הכל תקין. ואני החסרתי פעימה.

ולא העזתי להעלות על דל שפתיי את המילה הזו ובכלל לומר אותה לבן זוגי. ושוב הלכנו לבדיקת שמיעה הפעם במכון גדול יותר והכל יצא תקין- הילדה שומעת.

ואני כבר ידעתי שחייבים ללכת להתפתחות הילד לבדיקה. חצי שנה חיכינו לתור שזה בכלל לא מובן בעיני למה צריך לחכות כל כך הרבה זמן, בדיעבד הבנתי כמה כל דקה חשובה כדי לטפל בילדה. בלילה כשכולם הלכו לישון והיה לי שקט נכנסתי לאתר של אלוט, היו שם עשרה סימפטומים לגלות אוטיזם ואם יש שמונה מתוך עשרה סביר להניח שזה זה. ואני מתחילה לעבור סעיף סעיף ויוצא לי שמונה מתוך עשר, בבהלה גדולה סגרתי את המחשב וסירבתי לשבת מולו ולבדוק.

נפגשנו עם קלינאית תקשורת לפגישה הכרות, ואני מסתכלת עליה בעיניים מלאות דמעות ואומרת בשקט , “את יודעת, אני חושבת שיש לה לקות תקשורת”. והקלינאית שהייתה האדם הראשון שהעזתי לומר מולו את החשש הכי גדול שלי חייכה ואמרה, עוד מוקדם מידי נחכה לאבחון של הרופאה. ואני התעקשתי ואמרתי לה “יש לי תחושה פנימית חזקה”.

לאורך השנים למדתי שהאינטואיציות שלי חזקות ונכונות אבל אז עוד לא ידעתי את מה שעתיד לקרות. ואחרי שהרופאה אבחנה אותה וכינסה אותנו כדי לתת לנו את התוצאות ואני רואה אותה מתפתלת ואני מבקשת ממנה בבקשה תגידי לי הכל , אל תעדני אני רוצה את כל האמת. ואז היא מסבירה שלקטנה יש PDD אבל היא מבינה הכל וחלק מהדברים היא עושה.

ואני שומעת את המילים PDD אוטיזם והלב שלי נופל ופועם בקצב מטורף……..בעלי שעוד מנסה להבין מה זה אומר שואל את הרופאה מלא שאלות ואני פשוט שותקת מנסה לעכל, והגרון שלי נחנק………..

 

 

 

 

 

 

עוד מהבלוג של river

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה