הבלוג של רינה שרון - אמא צבאית

rina5

אמא ל- 2 חיילים קרביים, השלישי בדרך,ו-2 נסיכות , עובדת במשרה מלאה ,פעילה חברתית למען חיילים, מתנדבת, כותבת, מאמנת.. יוצרת, אופטימית, אוהבת אנשים ורגעים.. וקמה כל יום באושר לאתגרים שהחיים מזמנים...

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מינואר 2013

מקווה (מתוך אתר יידישפיל)

הצגה מקווה מתוך אתר יידישפיל

יידיש.. הצגה ביידיש..

נשמע לי מרוחק.. אפילו גלותי משהו.. שפה נשכחת.. מבוגרת..

ואיך אבין משהו? ונכון שיש כתוביות .. אבל האם ההנאה אותו דבר?

מסתבר שהכל אצלי בראש…

ההצגה מקווה ביידיש – הזדמנות לבילוי – לקחתי את אמא שלי ויצאנו…

אולם אריסון לאומנויות במרכז תל – אביב.. אולם מקסים , מלא מפה לפה…

הצגה לאגודת הידידים.. חגיגה.. והאולם מלא עד אפס מקום..

רוב רובם של הצופים מעל 70…שאלו אותי “מה צעירה כמוך עושה כאן?? – ואני מעל J …

ומתחילים . הקריין מעדכן שמשך ההצגה שעתיים ורבע (כולל הפסקה)

ואני נחנקת…

זה הרבה זמן ליידיש…הרבה יידיש..

סיפור המעשה מתרחש כאן..בימינו אלה…בתוך המקווה..

מקום ההתכנסות של נשים בחברה החרדית…

במחזה הזה הנשים הן הגיבורות..  –  אין במחזה אף דמות גברית..הכל על טהרת הנשים..

ושלל דמויות – הבלנית הותיקה , המבוגרת , השבויה במנהגים “שלנו” , הבלנית הצעירה, החדשה שמגיעה עם רעיונות ודעות אחרים למה שמוכר ומותר..  הינדי שידה בכל ויד כל בה…הכלה הצעירה – תהילה  עם הנפש הרגישה והפגיעה..   חדוה אשת הפוליטיקאי ובתה (באנלוגיה על הגביר של העיירה) שמסתירות סוד גלוי…   אסתי האישה הטובה והדלפונית, ומיקי החילונית שבעלה חזר בתשובה ובלית ברירה צריכה לטבול במקווה..

הדמויות כולן סטריאוטיפיות, אבל ביחד מהוות מארג מעניין ומרתק..

הצפייה בהצגה הייתה חוויה כוללת ומרגשת – השחקניות היו מדהימות אחת אחת, שחקניות מקצועיות שמשחקות משחק אמין לגמרי.. נשים צעירות שמדברות ביידיש בצורה כ”כ ברורה ומשכנעת…

הדר גלרון שגם כתבה את ההצגה משחקת ומשעשעת בתור מיקי, ואיתה בקאסט גם ענת עצמון, טרייסי אברמוביץ, מירי רגנדורפר, אירמה סטפנוב, אילאן דבאל-שור, הילית דייטש, ומיכל לאוטמן,

ובקצרה - 

  • התרגום היה מצוין – כחלק מהתפאורה נמתח בד שחור מעל הבמה ובו הוקרן התרגום בצורה מאד ברורה ומתוזמנת היטב עם השחקנים על הבמה , אמא שלי שיודעת יידיש העדיפה לעקוב אחר התרגום וכמובן שגם למישהו כמוני שלא יודע אף לא מילה אחת לא הייתה שום בעיה לעקוב ולהבין את כל הדקויות במהלך העלילה.
  • יש בהצגה ערום חלקי אבל הוא בהחלט שולי לעלילה…
  • ניתן היה לקצר את אורך ההצגה בעשרים דקות לפחות..

יש בעלילה ביקורת נוקבת על החברה החרדית ,שגם בימים אלה מתנהל דיאלוג פנימי עד כמה להיפתח לרעיונות חדשים.. מה מותר ומה אסור.. רכלנות, פרטיות, הצורך להתמודד עם סודות.. מה מקום הנשים בחברה זו..ועד כמה יש כוח לנשים בחברה שבה “כל כבודה בת מלך פנימה”  – נושא שבוער בדיוק בימים אלה של בחירות ואפשרות שילוב נשים ברשימה חרדית לכנסת…

סוף ההצגה משאיר פתח לשאלה… למחשבה על קהילות סגורות בכלל ועל החברה החרדית בפרט,

כשהתמונה האחרונה של ההצגה עוצמתית ביותר במסר שלה (הרבה יותר מאשר כמה מהדיאלוגים בסצנה האחרונה…)

ולסיכום  – מסתבר שתאטרון היידישפיל פורח – וכשההצגה טובה לא כדאי לתת לשפה או דעות הקדומות שלנו להשפיע, אלא ללכת וליהנות מתאטרון איכותי ומרתק ולהוריד את גיל הצופים הממוצע…

גילוי נאות – הייתי אורחת דרך סלונה.

הצגה מקווה מתוך אתר יידישפיל

הצגה מקווה מתוך אתר יידישפיל

 

 

עוד מהבלוג של רינה שרון - אמא צבאית

מחוץ לבית

הנסיך שלי, בן 15 , סיים כיתה ט', ולא היה לו טוב.. הוא שרד , העביר את הימים.. אבל היה חסר שם משהו בעיניים שלו – שמחה , אושר,הניצנוץ הזה.. והבנתי שצריך לעזור לו למצוא מקום לימודים אחר... רציתי למצוא רק בית ספר אחר אבל הוא רצה...

הילד שלי שם, הילד שלי נלחם עכשיו...

הילד שלי נלחם עכשיו,ברגע זה, בשעה זו, בלילה כשניסיתי לישון וביום כשהולכת לפגישה.. הוא שם.. מגן על הבית שלי , על הבית של כולנו מה הוא רואה, איזה החלטות הוא צריך לקבל, כאלה שיכולו לשנות את החיים שלו ושל החיילים שלו.. כבר כמה...

תצוגה מקדימה

כל כך קר שם בחוץ...לחייל שלי...

הילד שלי ,חייל, מנווט עכשיו.. למד את הציר, את הדרך.. בעל פה... ראיתי... האם הוא זוכר את הדרך עכשיו ברוח, בקור .. בלילה... בחושך המוחלט שיש שם בחוץ? הם הולכים בלי מעיל.. אי אפשר...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה