הבלוג של רינה שרון - אמא צבאית

rina5

אמא ל- 2 חיילים קרביים, השלישי בדרך,ו-2 נסיכות , עובדת במשרה מלאה ,פעילה חברתית למען חיילים, מתנדבת, כותבת, מאמנת.. יוצרת, אופטימית, אוהבת אנשים ורגעים.. וקמה כל יום באושר לאתגרים שהחיים מזמנים...

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מינואר 2013

הילד שלי נלחם עכשיו,ברגע זה,

בשעה זו, בלילה כשניסיתי לישון וביום כשהולכת לפגישה.. הוא שם..

מגן על הבית שלי , על הבית של כולנו

מה הוא רואה, איזה החלטות הוא צריך לקבל, כאלה שיכולו לשנות את החיים שלו ושל החיילים שלו.. כבר כמה ימים..

ולא שמעתי ממנו כלום..

ואני לא נושמת, והגוף שלי מותש, ויש דמעה שכל הזמן יורדת..

איפה הוא הנסיך שלי??

אין לי מושג.

ואני מבינה שהוא לא מתקשר כי הוא באמצע,

באמצע המשימה ששלחו אותו ואני סומכת עליו ,

הוא מקצוען,

הוא יעשה כל מה שהוא יכול כדי למלא את כל המשימות שלו על הצד הטוב ביותר,

וישמור על החיילים שלו ועל עצמו הכי טוב שיש,

ואני עם ראש מורם , ומתפקדת– כי זו המשימה שלי, ואני יודעת – שהוא בטוח שזה מה שאנחנו עושים כאן..

אז אני מתעסקת –  מעסיקה עצמי בלהיות עסוקה,

אין לי רגע דל.. כל הימים אוספת חבילות לחיילים,

עושה קייטנת אמהות (המתוקות האלה שיושבות אצלי בבית ומקשטות כובעים של קייטנת הנסיכות הן בדיוק מה שצריך…), פגישות, עבודה, בית,

ארון המצעים מסודר,

ארון המגבות מסודר,

טיטאתי את הרצפה ושטפתי אותה ככ הרבה פעמים השבוע …(בזכות הילדים בחופש  ז-ה יכול לעסיק אותי כל שעה מחדש …:) …

לכביסה אין לי סבלנות אבל גם בגזרה הזו הכל כבר מקופל..

ואני אופטימית – ונלחמת במחשבות של עצמי – אלה הרעות, שפולשות אלי בלי רשות, עד כדי כך שמצאתי עצמי מתיישבת במיטה בלילה כל חצי שעה ואומרת – הוא בסדר, הוא חי, הוא בסדר, הוא חי..הוא בסדר הוא חי..

ומדמיינת אותו החתונה שלו.. בחופה שלו – עומד בריא ,שלם , מקסים ונרגש.. – וואו יהיה ככ מרגש.. (לא, אין לו חברה אבל דוקא לזה אני לא דואגת בכלל)…

וזה בסדר לבכות – ואני בוכה, למען האמת הדמעות בכלל לא שואלות אותי וזולגות אפילו באמצע.. וגם זה בסדר.. אני משחררת..

ואני מתפללת, מדברת עם היושב במרומים ,יש לנו שיחות באופן חופשי וזורם בכל השנה אז אני מכירה את הדרך לדלת שלו שפתוחה עבורי תמיד..

ויודעת שהוא שומר על הנסיך שלי..

וברגע זה בדקה זו הילד שלי נלחם…

אז תנו נשיקה למי שלידכם.. תנו נשיקה לכל ילד שלכם.. וגם הנשיקה שלי מגיעה עכשיו לנסיך שלי,

ואני לוחשת לו – יקירי, תסיים את המשימה ותתקשר אלי טוב?

עוד מהבלוג של רינה שרון - אמא צבאית

מחוץ לבית

הנסיך שלי, בן 15 , סיים כיתה ט', ולא היה לו טוב.. הוא שרד , העביר את הימים.. אבל היה חסר שם משהו בעיניים שלו – שמחה , אושר,הניצנוץ הזה.. והבנתי שצריך לעזור לו למצוא מקום לימודים אחר... רציתי למצוא רק בית ספר אחר אבל הוא רצה...

תצוגה מקדימה

כל כך קר שם בחוץ...לחייל שלי...

הילד שלי ,חייל, מנווט עכשיו.. למד את הציר, את הדרך.. בעל פה... ראיתי... האם הוא זוכר את הדרך עכשיו ברוח, בקור .. בלילה... בחושך המוחלט שיש שם בחוץ? הם הולכים בלי מעיל.. אי אפשר...

תגובות

פורסם לפני 5 years

בישולים ומחשבות לחג

כל שנה בשבוע שלפני החג, מתחיל הבאזז - מה מבשלים, מה קונים, ואני מנסה לדחות.. להדחיק.. כי אני עדיין לא מוכנה... הקצב שלי אחר.. אבל  הרחש משפיע גם עלי... אז אני עושה רשימות של ארוחות, רשימות של מצרכים, רשימות של...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה