הבלוג של רינה שרון - אמא צבאית

rina5

אמא ל- 2 חיילים קרביים, השלישי בדרך,ו-2 נסיכות , עובדת במשרה מלאה ,פעילה חברתית למען חיילים, מתנדבת, כותבת, מאמנת.. יוצרת, אופטימית, אוהבת אנשים ורגעים.. וקמה כל יום באושר לאתגרים שהחיים מזמנים...

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מינואר 2013

לפעמים אני חושבת שבעוד כמה שנים לא אזכור את היומיום..

וכיוון ששום דבר הוא לא מובן מאליו..

צריך להעריך כ”כ את השגרה…שהיא כ”כ נפלאה..

כשאני מסתכלת לאחור על שנים עברו אני לא זוכרת את היומיום וכ”כ חבל , כי כל יום וכל שגרה היא שיוצרת את מה שאנחנו קוראים לו ח-י-י-ם..

ואי אפשר להחזיק את זה…

וכל יום הוא ככ יקר..

השיגרה של היום בבוקר, כשקמנו ליום שגרתי לגמרי,

הבנים לא בבית..החצי השני יצא לעבודה,

הנסיכות קמו,

יוצאות לביס –  אחרי אכילת קורנפלקס אחת עם קוקו ואחת בשיער פזור.. אוספות את מה שדרוש להן,

עוברות במזווה לראות אם יש צופר לקחת בנוסף, שיר ברקע מתנגן, בקבוקי מים,

יפות כל כך ואני לוקחת אותן …

ואז עובדת כמה שעות רצוף..

וכשהן חוזרות אני יושבת איתן לצהריים ושומעת איך היה היום..

מי אמרה מה למי, ומה המורה אמרה או לא אמרה… וגם היום הצטרפה חברה של אחת מהן לארוחה,

ואחכ המשך השגרה..

ושיחות טלפון לאמא, לאחותי לגסתי, לחברה, ולעוד אחת…וארגונים, וסידורים, וכביסות ו….

ואיך אוכל עוד כמה שנים לזכור את הנשיקה של הבוקר?

ואת הריח של החיבוק בצהריים?

ואיך אוכל לזכור את הגעגוע לילד שלי שלא נמצא בבית מתחילת השבוע?

ואיך אוכל לזכור שאני ככ אוהבת את הימים הפשוטים, הרגילים, השגרתיים,

שהם אלה היוצרים ביחד את החיים המופלאים שיש לי?

ודווקא בימים אלה, כשאני מסתכלת שוב על חיי ,

אני נותנת לעצמי את האפשרות להודות על השגרה,

על הנשימה העמוקה שאפשר לקחת אחהצ למשך דקה או שתיים,

על המחשבות שעפות לכיוונים שונים…

ולהודות על החיים,

ולמרות שהיום הזה לא יחזור אף פעם – הוא היה יום טוב בזכות הפשטות שלו..

וכדי שיהיה מושלם – אני הולכת לתת עוד נשיקה וחיבוק לישנות…

ומחר יום חדש J

עוד מהבלוג של רינה שרון - אמא צבאית

מחוץ לבית

הנסיך שלי, בן 15 , סיים כיתה ט', ולא היה לו טוב.. הוא שרד , העביר את הימים.. אבל היה חסר שם משהו בעיניים שלו – שמחה , אושר,הניצנוץ הזה.. והבנתי שצריך לעזור לו למצוא מקום לימודים אחר... רציתי למצוא רק בית ספר אחר אבל הוא רצה...

הילד שלי שם, הילד שלי נלחם עכשיו...

הילד שלי נלחם עכשיו,ברגע זה, בשעה זו, בלילה כשניסיתי לישון וביום כשהולכת לפגישה.. הוא שם.. מגן על הבית שלי , על הבית של כולנו מה הוא רואה, איזה החלטות הוא צריך לקבל, כאלה שיכולו לשנות את החיים שלו ושל החיילים שלו.. כבר כמה...

תצוגה מקדימה

כל כך קר שם בחוץ...לחייל שלי...

הילד שלי ,חייל, מנווט עכשיו.. למד את הציר, את הדרך.. בעל פה... ראיתי... האם הוא זוכר את הדרך עכשיו ברוח, בקור .. בלילה... בחושך המוחלט שיש שם בחוץ? הם הולכים בלי מעיל.. אי אפשר...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה