הבלוג של רינה שרון - אמא צבאית

rina5

אמא ל- 2 חיילים קרביים, השלישי בדרך,ו-2 נסיכות , עובדת במשרה מלאה ,פעילה חברתית למען חיילים, מתנדבת, כותבת, מאמנת.. יוצרת, אופטימית, אוהבת אנשים ורגעים.. וקמה כל יום באושר לאתגרים שהחיים מזמנים...

עדכונים:

פוסטים: 24

החל מינואר 2013

קיבלתי הבוקר SMS מהחייל  ”אני ב… מוזמנים לבקר”

מו-ז-מ-נ-י-ם ??? אנחנו? לבקר? אצלו ?? ביוזמתו ??? איזה אושר !!!

ברגע שהנסיך מתגייס יש את הדילמה  – בכל אופן אצלי יש שאלה – עד כמה להידחף / להציק / לעטוף/ לחבק את החייל בכל מקום שבו הוא מוצב..

ורק מי שיש לו חייל מבין באיזה מקומות נידחים / נטושים /בלתי עבירים / מיוזעים / קפואים ..הם מוצבים… …

החייל הפרטי שלנו לא רוצה / לא מוכן שנגיע אחריו לכל חור…

אולי זה בסדר אולי לא – אבל זה מה שהוא ביקש..

ועכשיו השאלה – האם להיענות לבקשתו או לא??

מצד אחד – זה מה שהילד שלי מבקש וצריך לכבד את זה. הוא בוגר , אחראי , אצטרה אצטרה…

אממה – כל פעם ,אני שומעת ממנו תיאורי ביקורים של הורים שלא מ-כ-ב-ד-י-ם את רצון הילד שלהם כמוני ,

יותר נכון לומר – עושים את מה שליבם חפץ….או שיש שם אמא עם אמירה ולא כמוני  - נגררת……

והוא מספר ש…

ההורים של…..  היו באזור (מ-מ-ש – בחור שהם היו מוצבים בו אין שום אזור….) וקפצו  – הביאו פיצות לכל החבר’ה…

ההורים של… עברו אצלינו עם מגשים של בורקסים / עוגיות / תבשילים / ארוחות / עוגות  לכל החבר’ה…

וככה כבר יותר משנה אני שומעת על כל ההורים – וכשאני מציעה שנגיע /שנבקר / שניתן קפיצה – זו תמיד אותה תשובה עם מבט פליאה אמיתי – בשביל מה????

ואני שואלת את עצמי –

א-ף אחד לא עובד כשהילד מתגייס?

ולא פחות חשוב –

איך  – איך – איך

הם יודעים איפה הילדים נמצאים בשטח???

הרי אני – גם אחרי חקירה מאומצת במיוחד מקבלת נ.צ כ”כ מעורפל שייקח לי שבוע עם קראוסונים מעופשים להגיע אליו…..

ולכן אפשר להבין שכשקיבלתי היום בבוקר את ה SMS הפשוט של אפשרות

יזומה שלו

לביקור שלנו –

לא ידעתי את נפשי…

אז מה להביא לו??????

טוב, עם כל הכבוד אנחנו עובדים וזה רק ביקור קצר

ולא ארוחת סיום קורס (שלזה צריך פוסט נפרד…)

אז לא צריך להגזים…

הוא גם חוזר בחמישי כך שבטוח מה שנביא יהיה “בשביל מה הבאתם אני חוזר בחמישי… ?!?! ”

מצד שני צריך שיהיה מספיק לכל החבר’ה ,

הסגל

המפקדים

החיילים

המ”פ

המג”ד

הרמטכ”ל

??????

טוב … אני חייבת לזוז… יש מישהו שמחכה לביקור שלי …..

עוד מהבלוג של רינה שרון - אמא צבאית

מחוץ לבית

הנסיך שלי, בן 15 , סיים כיתה ט', ולא היה לו טוב.. הוא שרד , העביר את הימים.. אבל היה חסר שם משהו בעיניים שלו – שמחה , אושר,הניצנוץ הזה.. והבנתי שצריך לעזור לו למצוא מקום לימודים אחר... רציתי למצוא רק בית ספר אחר אבל הוא רצה...

הילד שלי שם, הילד שלי נלחם עכשיו...

הילד שלי נלחם עכשיו,ברגע זה, בשעה זו, בלילה כשניסיתי לישון וביום כשהולכת לפגישה.. הוא שם.. מגן על הבית שלי , על הבית של כולנו מה הוא רואה, איזה החלטות הוא צריך לקבל, כאלה שיכולו לשנות את החיים שלו ושל החיילים שלו.. כבר כמה...

תצוגה מקדימה

כל כך קר שם בחוץ...לחייל שלי...

הילד שלי ,חייל, מנווט עכשיו.. למד את הציר, את הדרך.. בעל פה... ראיתי... האם הוא זוכר את הדרך עכשיו ברוח, בקור .. בלילה... בחושך המוחלט שיש שם בחוץ? הם הולכים בלי מעיל.. אי אפשר...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה