הבלוג של רינה שרון - אמא צבאית

rina5

אמא ל- 2 חיילים קרביים, השלישי בדרך,ו-2 נסיכות , עובדת במשרה מלאה ,פעילה חברתית למען חיילים, מתנדבת, כותבת, מאמנת.. יוצרת, אופטימית, אוהבת אנשים ורגעים.. וקמה כל יום באושר לאתגרים שהחיים מזמנים...

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מינואר 2013

חיילים מסרטון צהל

הוא תמיד רצה להיות קרבי.

ועדין מתעקש.

לא חשוב ששני האחים שלו (שמשרתים עכשיו בקרבי) אומרים לו  - יש מספיק תפקידים אחרים, נעזור לך למצוא תפקיד שתאהב, שתרגיש שרות משמעותי…

הוא רוצה קרבי.. הכי קרבי…רצה סיירת…

עד שהצבא אמר אחרת …

מי שעבר תאונת דרכים קשה, צהל לא מאפשר לו כל בקשה…

לאט לאט הוא התחיל להבין שזה בלתי אפשרי -

״התפשר״ על שריון,  עכשיו הוא רוצה שריון…

חולם על שריון…

והם לא מבינים…

והוא –

יש לו אמונה שזה יסתדר…

 ואני?

אני איתו. ככה החלטתי.

מה שהוא רוצה אני איתו.

ואם הוא רוצה להיות קרבי.

בן שלישי ביחד קרבי.

אז אני איתו.

 ועדיין לא פשוט לי…

עוד שבועיים מתגייס.

יודעת שבסוף איכשהו זה יסתדר לו – יהיה במקום שטוב לו..

אלה התפילות שלי , שמישהו הולך תמיד איתו – וישמור עליו בכל מקום ובכל זמן…

 החומד הזה כבר חודשים בבית… וכיף לחבק אותו.. ולקשקש איתו.. ולצחוק… ולהנות ממנו כשחוזרת מהעבודה..

ואיך הוא ילך לצבא?

 ואיך אני ??

אנשים אומרים לי – איך את ישנה??

באמת איך?

 אני בהכחשה כבר זמן מה.. כיוון שיודעת שיגיע ואין איך לעצור את הזמן…

אז שיתגייס וישתחרר…

 על הגדולים אין לי מה לומר – עברנו את צוק איתן איתם. שניהם.

ומי שאין לו ילד בצבא לא יבין.

ומי שיש לו –מבין ללא מילים…

 אני כבר אמא צבאית כבר כמעט 5 שנים.. למדתי לנשום עם 2 בנים שחיים בצבא…

ויש לי 2 אבנים שיושבות בחזה בכל שבוע… ולא בטוחה שיש שם מקום לאבן שלישית…

אפשר לנשום עם שלושה?

 לפעמים אני מתעוררת בלילה מטרדות היום.. שגרת עבודה וכו, ואני יודעת שמתחת לזה או יותר נכון מסביב לכל ,יש כל הזמן את החשיבה האינטואטיבית של איפה הם ברגע זה…

לא שמעתי מהאחד כבר כמה ימים..או שמבינה שהשני בפעילות…

האם הוא ישן מתחת לשמיכה , או רץ עכשיו בסמטאות, ומה היה הלילה? וביום של מחר?

פעם חברה אמרה לי שהצבא צריך לממן לאמהות מתיחת פנים.. :)

ואני, כל מה אני מבקשת זה שבתות שבהן כולם יגיעו הביתה ביחד..

אוהבת אותך כל כך ילד שלי..

אז שיסתדר לך כמו שאתה רוצה..

לך לשלום ותחזור לשלום נסיך שלי…ושהקבה ישמור עליך…

ואם תראו אותי בשבוע הקרוב עם דמעה בקצה העין..

זה בסדר ,זה מותר…

עוד מהבלוג של רינה שרון - אמא צבאית

מחוץ לבית

הנסיך שלי, בן 15 , סיים כיתה ט', ולא היה לו טוב.. הוא שרד , העביר את הימים.. אבל היה חסר שם משהו בעיניים שלו – שמחה , אושר,הניצנוץ הזה.. והבנתי שצריך לעזור לו למצוא מקום לימודים אחר... רציתי למצוא רק בית ספר אחר אבל הוא רצה...

הילד שלי שם, הילד שלי נלחם עכשיו...

הילד שלי נלחם עכשיו,ברגע זה, בשעה זו, בלילה כשניסיתי לישון וביום כשהולכת לפגישה.. הוא שם.. מגן על הבית שלי , על הבית של כולנו מה הוא רואה, איזה החלטות הוא צריך לקבל, כאלה שיכולו לשנות את החיים שלו ושל החיילים שלו.. כבר כמה...

תצוגה מקדימה

כל כך קר שם בחוץ...לחייל שלי...

הילד שלי ,חייל, מנווט עכשיו.. למד את הציר, את הדרך.. בעל פה... ראיתי... האם הוא זוכר את הדרך עכשיו ברוח, בקור .. בלילה... בחושך המוחלט שיש שם בחוץ? הם הולכים בלי מעיל.. אי אפשר...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה