הבלוג של רינה שרון - אמא צבאית

rina5

אמא ל- 2 חיילים קרביים, השלישי בדרך,ו-2 נסיכות , עובדת במשרה מלאה ,פעילה חברתית למען חיילים, מתנדבת, כותבת, מאמנת.. יוצרת, אופטימית, אוהבת אנשים ורגעים.. וקמה כל יום באושר לאתגרים שהחיים מזמנים...

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מינואר 2013

26/02/2013

באמצע היום קיבלתי הודעת סמס, “לא חוזר עכשיו 21 יום… מ.א…. ד.צ….”,

הבנתי את הרמז והתגייסתי לשלוח לחייל שלנו חבילה…

אף פעם לא שלחתי חבילה לאף אחד ולשום מקום..

אז מאיפה לוקחים קופסא? מהסופר (ללכת לחפש ארגז מאחורי הסופר איפה שהערימה ענקית והריח בהתאם?)

מהדואר? קונים ? מוצאים?

הלכתי לדואר ושאלתי – הפקיד חייך וכך גם כל שאר הממתינים בתור…

בכל מקרה – מתברר שאפשר לשלוח כל גודל של חבילה, אפילו מקרר אפשר לשלוח לו…העלות אותו דבר.

אבל כדאי לחשוב שוב כיוון שאם הסיפורים של פעם נכונים גם היום , עד שהוא יסיים לעשות שכיבות שמיכה עבור המקרר הוא יהפוך למקפיא…

אז קפצתי לסופר, יותר נכון לומר השתלטתי על הסופר…יומיים של קניות והשלמות -

שוקולד? אין מצב, הוא יימס,

מסטיק? – הוא לא אוהב…

לא רך מידי – מי יודע מה החבילה הזו אמורה לעבור עד שתגיע אליו…

שום מאפה בייתי – כ”כ חם – הדברים יעלו עובש…

דברי חלב ברור שלא,

כל דבר שקונים חייב להיות בכמות מסחרית שיהיה לכל החבר’ה (על שלי לא יגידו שהוא אוכל בשקט לבד….)

בקיצור -

את כל ש-א-ר המוצרים שלא נופלים ברשימה למעלה  - קנינו…..

ולפני ששלחנו עטפנו …

העזר שכנגד חזר לימיו כלוחם – וניילן  (בנפרד!!) כל חבילת בייגלה , סוכריות, ופלים – לא הבנתי ממש למה אבל יש דברים שלא שואלים….

הבנות ציירו ציורים, הכנסנו גם משחת נעליים (תמיד צריך…)

ואני שברתי את הראש מה עוד יעשה לו טוב???

אז הדפסתי הרבה סודוקו (לכל החבר’ה, ובכמה דרגות קושי…)

והתיישבתי לכתוב לו מכתב שנפתח במילים -

היי ,

כותבת לך במחשב

א. כדי שיהיה לך קל יותר להבין :)

ב. כדי שתרגיש כמו פעם ששלחו חבילות עם מכתבים :)

ג. אל תרגיש יותר מידי כמו פעם, כי לא(!) שלחתי לך תחתונים וגופיות :) :)

סיפרתי לו מה קרה אתמול והיום, את הדברים הכי שגרתיים,קטנים, יומיומיים שהוא לפעמים מפספס…

דמיינתי אותו יושב לרגע בשקט בפינה כלשהי וקורא…

ושלחתי…

החבילה הגיעה בזמן (כל ההורים שלחו חבילות והיתה שם חגיגה לאורך כמה שבועות..)

ומה היה הדבר שהכי שימח אותו?

ברור שהמכתב…

והבת שלי אומרת לחברה: “הכי טוב זה להיות חייל”

“למה”

“כי אז אתה מקבל כ-ל מה שאתה מבקש….”

עוד מהבלוג של רינה שרון - אמא צבאית

הילד שלי שם, הילד שלי נלחם עכשיו...

הילד שלי נלחם עכשיו,ברגע זה, בשעה זו, בלילה כשניסיתי לישון וביום כשהולכת לפגישה.. הוא שם.. מגן על הבית שלי , על הבית של כולנו מה הוא רואה, איזה החלטות הוא צריך לקבל, כאלה שיכולו לשנות את החיים שלו ושל החיילים שלו.. כבר כמה...

מחוץ לבית

הנסיך שלי, בן 15 , סיים כיתה ט', ולא היה לו טוב.. הוא שרד , העביר את הימים.. אבל היה חסר שם משהו בעיניים שלו – שמחה , אושר,הניצנוץ הזה.. והבנתי שצריך לעזור לו למצוא מקום לימודים אחר... רציתי למצוא רק בית ספר אחר אבל הוא רצה...

תצוגה מקדימה

כל כך קר שם בחוץ...לחייל שלי...

הילד שלי ,חייל, מנווט עכשיו.. למד את הציר, את הדרך.. בעל פה... ראיתי... האם הוא זוכר את הדרך עכשיו ברוח, בקור .. בלילה... בחושך המוחלט שיש שם בחוץ? הם הולכים בלי מעיל.. אי אפשר...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה