הבלוג של רינה שרון - אמא צבאית

rina5

אמא ל- 2 חיילים קרביים, השלישי בדרך,ו-2 נסיכות , עובדת במשרה מלאה ,פעילה חברתית למען חיילים, מתנדבת, כותבת, מאמנת.. יוצרת, אופטימית, אוהבת אנשים ורגעים.. וקמה כל יום באושר לאתגרים שהחיים מזמנים...

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מינואר 2013

 חייל מנווט (מתוך סרטון צהל)

אחד חוזר לליל הסדר.. והשני  לא…

אני כל הזמן מדמיינת את כולנו יושבים בשולחן חג עמוס כל טוב, חגיגי, עם כל האורחים האהובים, והוא בבסיס????

לפני שנתיים הקצין שלנו היה צריך להיות בבסיס בליל הסדר.. זו היתה הפעם הראשונה שארחנו אצלינו את הסדר, כל ההכנות, הקניות, ואני עם גרון חנוק – איך כולנו נשב יחד והוא במקום אחר…

ופתאום בצהרי לילה הסדר בשעה 12.00 הוא התקשר שהוא בדרך.. ואני דמעתי מאושר…

ממרחק השנים – להשאר בליל הסדר בבסיס זה לא ככ נורא..

באמת שלא..

יש בזה חוויה מיוחדת (בעיקר ממרחק השנים…)

החברים הטובים שביחד צוחקים…

הנקיונות והבישולים בימים שלפני –כשרסר המטבח נזכר שהוא בעצם –  קים ג’ונג און, ואנחנו נתיניו…

המוזיקה  ששומעים רק בבסיס בקולי קולות, ועד היום כששומעים אותה נזכרים בטוסט על תנור סלילים עם קילו שוקולד השחר…בסירים ענקיים שהיינו צריכים לנקות, בשבילים בבסיס שצריך לגרף עכשיו, כדי שענן חול יכסה אותם עוד שעה…

האוכל הכשר לפסח והמצות שאוכלים שבועיים לפני וחודשיים אחריי…

ובליל הסדר עצמו – זוכרת את עצמי בשמירה בשער הבסיס בדיוק בזמן מה נשתנה, עם ערכת שטח שקיבלתי בכדי שאוכל לעשות סדר כהלכתו…

זכרונות יפים…בדיעבד.. ממרחק שנים…

אני משוכנעת שהוא יהנה גם מליל סדר בבסיס, הגבר הזה לוקח הכל ברוח טובה,

הכל מצויין, הכל מעולה.. ויהיה עם החברים –אחים שלו.. יעשו צחוק.. יאכלו ,ישנו…

ואם אהיה עם צביטה בלב בערב החג או דמעה קטנה  – זה בסדר. גם אני אתגבר..

כיוון שיש כאלה שלא יושבים בשום סדר השנה..

והמשפחות שלהם שכואבות את לכתם כל רגע ,כל דקה ביום ובלילה,

 67 החיילים המקסימים ו – 5 האזרחים שנפלו בצוק איתן בקיץ האחרון…

אז רמטכ”ל חדש ויקר – אם אתה לא משחרר את הנסיכים שלנו לליל הסדר השנה –

אנא שמור עליהם שיוכלו לשבת איתנו בשנים הבאות עלינו לטובה…

חג שמח!

 

עוד מהבלוג של רינה שרון - אמא צבאית

מחוץ לבית

הנסיך שלי, בן 15 , סיים כיתה ט', ולא היה לו טוב.. הוא שרד , העביר את הימים.. אבל היה חסר שם משהו בעיניים שלו – שמחה , אושר,הניצנוץ הזה.. והבנתי שצריך לעזור לו למצוא מקום לימודים אחר... רציתי למצוא רק בית ספר אחר אבל הוא רצה...

הילד שלי שם, הילד שלי נלחם עכשיו...

הילד שלי נלחם עכשיו,ברגע זה, בשעה זו, בלילה כשניסיתי לישון וביום כשהולכת לפגישה.. הוא שם.. מגן על הבית שלי , על הבית של כולנו מה הוא רואה, איזה החלטות הוא צריך לקבל, כאלה שיכולו לשנות את החיים שלו ושל החיילים שלו.. כבר כמה...

תצוגה מקדימה

כל כך קר שם בחוץ...לחייל שלי...

הילד שלי ,חייל, מנווט עכשיו.. למד את הציר, את הדרך.. בעל פה... ראיתי... האם הוא זוכר את הדרך עכשיו ברוח, בקור .. בלילה... בחושך המוחלט שיש שם בחוץ? הם הולכים בלי מעיל.. אי אפשר...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה